פורום אוצר החכמה

במנחות לד: מבואר שסדר הפרשיות הוא מימין לשמאל של הקורא, כלומר משמאל לימין של המניח. ומשמע לכאורה שאין זה סימן בעלמא אלא בעינן שאם באופן תיאורטי העומד ממולו היה פותח היה יכול לקרוא כסדרן. וכן מבואר ממה שכתב הרמ"א סי' ל"ב סמ"ו שצריך לגוללן מסופן לתחילתן כדי שאם בא לפתחן ולקוראן יכול לקרותן כהלכתן. ועי"ש במ"ב ס"ק רטו.
וצריך ביאור מה הענין בזה, הלא לא פותחים ולא קוראים. ומה לנו שיעמוד בצורה כזו.
ובשלמא לגבי תש"ר א"ש קצת דהוא נקרא טוטפת, לשון תכשיט, ואולי צריך להרגיש כאילו שזה מה שהוא מראה לעולם מבחוץ. אבל הרי מצינו אותו הדין גם בתש"י (כלומר שגוללן מסופן לתחילתן, כ"כ הפוסקים), ותש"י הם לזכרון לאדם עצמו, וכמ"ש לך לאות ולא לאחרים לאות. ולא מצאתי כעת מי שיבאר את העניין.

דורשי יחודך כתב:במנחות לד: מבואר שסדר הפרשיות הוא מימין לשמאל של הקורא, כלומר משמאל לימין של המניח. ומשמע לכאורה שאין זה סימן בעלמא אלא בעינן שאם באופן תיאורטי העומד ממולו היה פותח היה יכול לקרוא כסדרן. וכן מבואר ממה שכתב הרמ"א סי' ל"ב סמ"ו שצריך לגוללן מסופן לתחילתן כדי שאם בא לפתחן ולקוראן יכול לקרותן כהלכתן. ועי"ש במ"ב ס"ק רטו.
וצריך ביאור ן.

מהיכן משמע כן

כדכד כתב:

דורשי יחודך כתב:במנחות לד: מבואר שסדר הפרשיות הוא מימין לשמאל של הקורא, כלומר משמאל לימין של המניח. ומשמע לכאורה שאין זה סימן בעלמא אלא בעינן שאם באופן תיאורטי העומד ממולו היה פותח היה יכול לקרוא כסדרן. וכן מבואר ממה שכתב הרמ"א סי' ל"ב סמ"ו שצריך לגוללן מסופן לתחילתן כדי שאם בא לפתחן ולקוראן יכול לקרותן כהלכתן. ועי"ש במ"ב ס"ק רטו.
וצריך ביאור ן.

מהיכן משמע כן

א. מעצם הדבר שהברייתא קוראת לשמאלו של המניח "ימין", ועל פי הגמרא הכוונה לימינו של קורא. אם זה סימן בעלמא למה להציג את זה ככה.
ב. מלשון הגמרא "והקורא קורא כדרכו."
ג. ויש להוסיף, אם זה סימן בעלמא, מה באמת הטעם שמסדרים את הפרשיות משמאל לימין ולא מימין לשמאל כדרך כתיבתם בתורה וכן במזוזה כותבים כך.

ד. ממה שכתב התרומת הדשן וז"ל כיון דאמרי' שצריך שהפרשיות יהיו מונחין כסדרן כנגד הקורא קפדינן בהו שראשי הפרשיות מונחין כך בבתים שיהא פונה כלפי חוץ נגד הקורא אם היה בא לפתחו ולקרות בהם יהיו מונחים לפניו כהלכתן ע"כ. כלומר שהתה"ד פוסק שצריך שכשפותחים את הפרשה זה נפתח בתחילתה, וכותב שמקורו הוא ממה שצריך שהפרשיות יהיו מונחים כסדרן כנגד הקורא. אם זה סתם סימן בעלמא, ועיקר ההלכה היא לסדר את הפרשיות משמאל לימין, אין שום קשר בין הדברים.
דברי התה"ד הובאו בב"י ונפסקו ברמ"א סל"ב סמ"ו, ובמ"ב רט"ו מעתיק את טעמו של תה"ד.

א וב אינם משכנעים כלל
ג זו באמת שאלה למה זה ככה אבל מהשאלה אין ראיה ש"כנגד הקורא" זו סיבה ולא סמן
ד. זה כבר משכנע שאם התה"ד הרחיב את הגדר גם לפתיחה כנגד הקורא באפן שיוכל לקרוא ולמד זאת מכאן אז משמע שבאמת הבין שזה כאילו יוכל לקרוא באמת