פורום אוצר החכמה

במשנה נדה ובהלכה: "מי שילדה זכר ונקבה תאומים תשב לנקבה".
יש בזה גם קולא, אז למה לא מחמירים גם לגבי הזכר?
יש לזה לימוד מיוחד?

יש כאן נקבה או לא? איך נחמיר כאילו איננה?

במסתרים כתב:יש כאן נקבה או לא? איך נחמיר כאילו איננה?

יש כאן.
יש מקרים (אנדרוגינוס או טומטום, או טומטום וזכר, אנדרוגינוס וזכר) שיושבת לזכר ונקבה. מאי שנא?

דומני שיש כאן עירבוביא.
הולדת זכר ונקיבה לא צריך מקור. לגבי הטומאה הזכר גורם שבעה והנקיבה יד, ממילא טמאה יד.
לגבי הטוהר - הזכר גורם עד יום מ והנקיבה גורמת עד יום פ ממילא יש לה את ימי הטוהר דנקיבה, ואין שום סברא שבגלל שזהכר מצידו נותן פחות לא יהא לה עד יום פ.

לגבי ספיקות כמו טומטום וכו', שם המשמעות תשב לזכר ולנקיבה, שהיא מקבלת לחומרא ימי טוהר רק עד יום מ, ומאידך לחומרא היא טמאה שבועיים, ובאמת נמצאו ימי טהרתה רק כו.

.השוחט כתב:דומני שיש כאן עירבוביא.
הולדת זכר ונקיבה לא צריך מקור. לגבי הטומאה הזכר גורם שבעה והנקיבה יד, ממילא טמאה יד.
לגבי הטוהר - הזכר גורם עד יום מ והנקיבה גורמת עד יום פ ממילא יש לה את ימי הטוהר דנקיבה, ואין שום סברא שבגלל שזהכר מצידו נותן פחות לא יהא לה עד יום פ.

לגבי ספיקות כמו טומטום וכו', שם המשמעות תשב לזכר ולנקיבה, שהיא מקבלת לחומרא ימי טוהר רק עד יום מ, ומאידך לחומרא היא טמאה שבועיים, ובאמת נמצאו ימי טהרתה רק כו.

יכול להיות שיש כאן ערבוביא, אני לא אלא מתוך רצון להבין.

"הולדת זכר ונקיבה לא צריך מקור. לגבי הטומאה הזכר גורם שבעה והנקיבה יד, ממילא טמאה יד". מובן ומקובל.
""לגבי הטוהר - הזכר גורם עד יום מ והנקיבה גורמת עד יום פ ממילא יש לה את ימי הטוהר דנקיבה, ואין שום סברא שבגלל שהזכר מצידו נותן פחות לא יהא לה עד יום פ."- זה אני לא מבין. לפי זה, למה אצל אנדרוגינוס יושבת על זכר ונקבה, אם בכל מקום שיושבת על נקבה ממילא פוטרת בזה את הזכר.

yankev כתב:

.השוחט כתב:דומני שיש כאן עירבוביא.
הולדת זכר ונקיבה לא צריך מקור. לגבי הטומאה הזכר גורם שבעה והנקיבה יד, ממילא טמאה יד.
לגבי הטוהר - הזכר גורם עד יום מ והנקיבה גורמת עד יום פ ממילא יש לה את ימי הטוהר דנקיבה, ואין שום סברא שבגלל שזהכר מצידו נותן פחות לא יהא לה עד יום פ.

לגבי ספיקות כמו טומטום וכו', שם המשמעות תשב לזכר ולנקיבה, שהיא מקבלת לחומרא ימי טוהר רק עד יום מ, ומאידך לחומרא היא טמאה שבועיים, ובאמת נמצאו ימי טהרתה רק כו.

יכול להיות שיש כאן ערבוביא, אני לא אלא מתוך רצון להבין.

"הולדת זכר ונקיבה לא צריך מקור. לגבי הטומאה הזכר גורם שבעה והנקיבה יד, ממילא טמאה יד". מובן ומקובל.
""לגבי הטוהר - הזכר גורם עד יום מ והנקיבה גורמת עד יום פ ממילא יש לה את ימי הטוהר דנקיבה, ואין שום סברא שבגלל שהזכר מצידו נותן פחות לא יהא לה עד יום פ."- זה אני לא מבין. לפי זה, למה אצל אנדרוגינוס יושבת על זכר ונקבה, אם בכל מקום שיושבת על נקבה ממילא פוטרת בזה את הזכר.

כאשר נולד טומטום או אנדרוגינוס - יש לנו ספק אם דינו כמו זכר לכל דבר, או כמו נקבה לכל דבר (בפרט לגבי טומטום, שאם "יקרעו אותו" - תהיה הכרעה מוחלטת של הדין), ולכן הולכים בכל צד להחמיר.

בתאומים שאחד זכר (או טומטום או אנדרוגינוס) והשני נקבה - אין שום ספק, אלא ברור שיש לה 14 ימי טומאה ו66 ימי טוהר, וכפי שהסביר "השוחט".

עזריאל ברגר כתב:

yankev כתב:

.השוחט כתב:דומני שיש כאן עירבוביא.
הולדת זכר ונקיבה לא צריך מקור. לגבי הטומאה הזכר גורם שבעה והנקיבה יד, ממילא טמאה יד.
לגבי הטוהר - הזכר גורם עד יום מ והנקיבה גורמת עד יום פ ממילא יש לה את ימי הטוהר דנקיבה, ואין שום סברא שבגלל שזהכר מצידו נותן פחות לא יהא לה עד יום פ.

לגבי ספיקות כמו טומטום וכו', שם המשמעות תשב לזכר ולנקיבה, שהיא מקבלת לחומרא ימי טוהר רק עד יום מ, ומאידך לחומרא היא טמאה שבועיים, ובאמת נמצאו ימי טהרתה רק כו.

יכול להיות שיש כאן ערבוביא, אני לא אלא מתוך רצון להבין.

"הולדת זכר ונקיבה לא צריך מקור. לגבי הטומאה הזכר גורם שבעה והנקיבה יד, ממילא טמאה יד". מובן ומקובל.
""לגבי הטוהר - הזכר גורם עד יום מ והנקיבה גורמת עד יום פ ממילא יש לה את ימי הטוהר דנקיבה, ואין שום סברא שבגלל שהזכר מצידו נותן פחות לא יהא לה עד יום פ."- זה אני לא מבין. לפי זה, למה אצל אנדרוגינוס יושבת על זכר ונקבה, אם בכל מקום שיושבת על נקבה ממילא פוטרת בזה את הזכר.

כאשר נולד טומטום או אנדרוגינוס - יש לנו ספק אם דינו כמו זכר לכל דבר, או כמו נקבה לכל דבר (בפרט לגבי טומטום, שאם "יקרעו אותו" - תהיה הכרעה מוחלטת של הדין), ולכן הולכים בכל צד להחמיר.

בתאומים שאחד זכר (או טומטום או אנדרוגינוס) והשני נקבה - אין שום ספק, אלא ברור שיש לה 14 ימי טומאה ו66 ימי טוהר, וכפי שהסביר "השוחט".

אפילו שיודעים בודאות שמדובר בנקבה, בכל אופן כיון שיש גם זכר, למה הולכים אחר הנקבה דוקא? יש בזה קולא.
אין לזה לימוד מיוחד לקולא זו?

יש כאן נקבה, נכון?

וְאִם-נְקֵבָה תֵלֵד וְטָמְאָה שְׁבֻעַיִם כְּנִדָּתָהּ וְשִׁשִּׁים יוֹם וְשֵׁשֶׁת יָמִים תֵּשֵׁב עַל-דְּמֵי טָהֳרָה.