פורום אוצר החכמה

הירושלמי בפאה ובשקלים מביא מקור להא דהפקר ב"ד הפקר, מן הדא -

אין מעברין את השנה לא בשביעית ולא במוצאי שביעית, ואם עברוה הר"ז מעוברת. וחודש א' שהוא מוסיף לא פטור ממעשרות היא?

ולא זכיתי להבין, כאשר ב"ד מעברין את השנה שלא כדין, האם ס"ד שמדאורייתא השנה ממשיכה בלי חודש העיבור? ומה הכוונה "חודש שהוא מוסיף", האם הכוונה לאדר השני, שהוא לבדו ייחשב 'לא שביעית', או לחודש אלול בסוף השנה שהוא ייחשב מה"ת כבר חודש תשרי, וכן הלאה? הרי כל זה לא יתכן, ומה שייך למצוא כאן מקור לדין הפקר ב"ד.

בחיפוש באוצה"ח ראיתי שעמדו בזה האחרו', וכתבו ליישב דכלפי המועדות באמת יש כח ביד חכמים אפילו מזידין וכו'. ועצ"ע האם יוצא כאן שחודש אלול בסוף אותה שנת שביעית הוא מדאו' כבר שייך לשנה הבאה, לבר מענין המועדות, או אולי הכוונה דוקא לחודש אדר הנוסף (ולאיזה שנה הוא שייך?) וצ"ע. ומ"מ עצם הדבר תלוי במפרשי הירושלמי האם זה נשאר למסק' שם או לא.

שיעור מהגרחי"ש בנושא, מצאתי בקול הלשון.