עמוד 1 מתוך 1

נדב ואביהוא התאבלו שבעת ימים על עצמם. מה הביאור בזה?

פורסם: ה' פברואר 10, 2022 4:54 pm
על ידי אבא יודן
כך כתוב בירושלמי מועד קטן פרק ג הלכה ה, וכן הוא בבראשית רבה ק ד.
מניין לאבל מן התורה שבעה? "ויעש לאביו אבל שבעת ימים" (בראשית נ י). ולמידין דבר קודם למתן תורה? רבי יעקב בר אחא בשם רבי זעורה: שמע לה מן הדא: "ופתח אוהל מועד תשבו יומם ולילה שבעת ימים ושמרתם את משמרת משכן ה' " (ויקרא ח לה)– כשם ששימר הקב"ה על עולמו שבעה, כך אתם שמרו על אחיכם שבעה. ומניין ששימר הקב"ה על עולמו שבעה? "ויהי לשבעת הימים ומי המבול היו על הארץ" (בראשית ז י). ומתאבלין קודם שימות המת? אלא בשר ודם שאינו יודע מה עתיד להיות, אינו מתאבל עד שימות המת. אבל הקב"ה שהוא יודע מה עתיד להיות, שִׁימֵר על עולמו תחילה.


מפרשי הש"ס ומדרש מטפלים בבעיה אחרת, איך יכולים להתאבל קודם המיתה. אבל איך נדב ואביהוא ישבו שבעה על עצמם, את זה לא ראיתי מקשים?

Re: נדב ואביהוא התאבלו שבעת ימים על עצמם. מה הביאור בזה?

פורסם: ה' פברואר 10, 2022 8:51 pm
על ידי עזריאל ברגר
מקרא מלא דיבר הכתוב (איוב יד,כב): אך בשרו עליו יכאב ונפשו עליו תאבל.
ואולי יש לחבר זאת עם דברי הרמב"ם שניחום אבלים הוא חסד עם המתים, ועם מה שפסק הרמב"ם שמי שנפטר ואין לו קרובים שמתאבלים עליו - צריכים לעשות "ניחום אבלים" בביתו בשביל נשמת הנפטר.