פורום אוצר החכמה

אני לומד הלכות עירובין ולא מצליח להבין.

ישנן כמה וכמה הלכות מהן עולה ששימוש על גבי עמוד או כותל גבוה עשרה טפחים אינו נוח, שכן הם גבוהים מדי, ולכן, למשל, אם ישנן חצר ומרפסת ועמוד העומד בחצר - גבוה עשרה טפחים מהחצר ונמוך תשעה טפחים מהמרפסת, אם אנשי החצר והמרפסת לא עירבו יחד השימוש בעמוד מותר רק לאלה שהוא נוח להם יותר, קרי אנשי המרפסת (שו"ע או"ח סי' שע"ה ס"ב). ועוד הרבה.

עולם הפוך ראיתי! למי נוח יותר השימוש בעמוד, למי שצריך להתכופף אליו תשעה טפחים מתחת לגובה הרצפה עליה הוא עומד, או למי שהעמוד גבוה עשרה טפחים מהריצפה עליה הוא עומד?!

הרי כל השולחנות שלנו גבוהים לפחות עשרה טפחים!
ואילו הגמרא קוראת לשימוש ע"ג מקום גבוה י"ט 'זריקה' (עירובין פג: והלאה). כאילו מרוב שזה גבוה צריך להתאמץ ולזרוק לשם את החפץ.

וכי היכן נוח לאדם ממוצע להניח חפץ שבידו, ע"ג מקום גבוה עשרה טפחים או ע"ג מקום נמוך יותר?

בקיצור, אני לא מצליח להבין על איזו מציאות מדברת הגמרא (והשו"ע). האם בזמנם הגובה הממוצע של בני אדם היה עשרה טפחים או פחות?

מבואר בגמרא ובראשונים שקומת אדם היא ג' אמות בלי הראש. לפי השיעור הקטן זה 150 ס"מ בלי הראש, שזה אומר 170-180 ס"מ עם הראש, בדיוק כמו אדם ממוצע שלנו.
לפי השיעור הגדול זה אומר 180 ס"מ בלי הראש, כלומר שהאדם הממוצע אז היה ענק 200-210 ס"מ. וצ"ע.
[בכלל, דרשת הגמרא לשיעור מקוה היא מפסוק בתורה, כל בשרו, מים שכל גופו של אדם עולה בהן, ומזה שיערו חכמים שיעור מקוה ארבעים סאה. אם שיעור גופו של אדם משתנה במשך הדורות, כמו שטוענים שביצים קטנו ואגודלים גדלו וכו' - איך שיעור מקוה נשאר קבוע? אפשר ליישב, אבל הפשטות היא שאין שינויים גדולים בענין הזה]

בדיוק עכשיו התפרסם על מומיה שלימה של אמנחותפ הראשון מלפני 3000 שנה, עשו לה סריקת CT תלת מימד, לפי הדיווח גובהו היה כ1.69 ס"מ, בגיל 35 בערך.

יפה.
אז איך נכלכל את הל' עירובין?

הגרש"ר הירש, בשו"ת שלו 'שמש מרפא' כתב שגובה מחיצה היא דוגמא להיאך המציאות מותאמת להלכה, פשוט לו שאם האמה הטבעית משתנה בשל התארכות אנשים - בהתאמה מוגבהת המחיצה [דבריו אינם כעת מול עיני].

יואל שילה כתב:הגרש"ר הירש, בשו"ת שלו 'שמש מרפא' כתב שגובה מחיצה היא דוגמא להיאך המציאות מותאמת להלכה, פשוט לו שאם האמה הטבעית משתנה בשל התארכות אנשים - בהתאמה מוגבהת המחיצה [דבריו אינם כעת מול עיני].

בעניותי לא הבנתי.

בעבר פתחתי על זה אשכול, והבאתי את שאלתו של ידידי ר' מרדכי גנוט, כשאלת הרב עקביה, יעויין שם.

עקביה כתב:הרי כל השולחנות שלנו גבוהים לפחות עשרה טפחים!

גובה השולחנות שלנו בערך תשעה טפחים.

עקביה כתב:

יואל שילה כתב:הגרש"ר הירש, בשו"ת שלו 'שמש מרפא' כתב שגובה מחיצה היא דוגמא להיאך המציאות מותאמת להלכה, פשוט לו שאם האמה הטבעית משתנה בשל התארכות אנשים - בהתאמה מוגבהת המחיצה [דבריו אינם כעת מול עיני].

בעניותי לא הבנתי.

אלו תגובות להודעות אלו:
איך נכלכל את הל' עירובין?
אם שיעור גופו של אדם משתנה במשך הדורות, כמו שטוענים שביצים קטנו ואגודלים גדלו וכו' - איך שיעור מקוה נשאר קבוע?

וקמ"ל שאין מניעה לומר שאם נמדוד בס"מ - השיעורים פעם היו שונים, אך המדידה איננה בס"מ אלא באמות, והאמות הן הרי ייצוג של אבר חי, שהוא זה שאמור לטבול במקוה ולהחסם מחמת המחיצה.
וכשהאדם משתנה - גם האמות משתנות.

השאילה יפהפיה וכמה שהיא תמוהה פלא כפול שלא מצאנו מי ששאל שאילה זו מן הראשונים ומאחרונים,
לפיכך מוכרח שצריך להיות תשובה פשוטה ועל כן נכנסתי לדמיון איך מהלך החיים בזמנם ודבר ראשון התיישבתי על שטיח על הרצפה וניסיתי לקחת משהוא מהשולחן שגובהו כאמור קצת למעלה מעשרה טפחים ולא הצלחתי, ואז יצאתי למרפסת (קצת קר יש שלג) וישבתי על הרצפה בהסיבה ולקחתי כוס יין שהיה מונח בצד על המדרגות, בסיום הארוחה על הרצפה במרפסת ולאחר שזימנתי לאחר שהגבעתי את הכוס טפח מהקרקע, אספתי את כל הצלחות חד פעמי (זה עוד בזול אצלנו) הכנסתי לשקית והנחתיו על הרמפה שיש שם, כדי שבבקר יהיה לי נוח להוריד משם לזבל, ואידך פירושא זיל גמור שזה גם הסיבה שהסוכה שהילדים שלי בנו מהקליקס בגובה 10 טפחים הייתה כשירה.

יבנה כתב:https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=17&t=35453

ברוך שכיוונתי לדבריך

עץ הזית כתב:

עקביה כתב:הרי כל השולחנות שלנו גבוהים לפחות עשרה טפחים!

גובה השולחנות שלנו בערך תשעה טפחים.

בעקבות דבריך מדדתי הבוקר גובה שני שולחנות בביתי. הייתי בטוח שהם גבוהים מטר, ולהפתעתי גיליתי שהם נמוכים מ80 ס"מ.

יואל שילה כתב:

עקביה כתב:

יואל שילה כתב:הגרש"ר הירש, בשו"ת שלו 'שמש מרפא' כתב שגובה מחיצה היא דוגמא להיאך המציאות מותאמת להלכה, פשוט לו שאם האמה הטבעית משתנה בשל התארכות אנשים - בהתאמה מוגבהת המחיצה [דבריו אינם כעת מול עיני].

בעניותי לא הבנתי.

אלו תגובות להודעות אלו:
איך נכלכל את הל' עירובין?
אם שיעור גופו של אדם משתנה במשך הדורות, כמו שטוענים שביצים קטנו ואגודלים גדלו וכו' - איך שיעור מקוה נשאר קבוע?

וקמ"ל שאין מניעה לומר שאם נמדוד בס"מ - השיעורים פעם היו שונים, אך המדידה איננה בס"מ אלא באמות, והאמות הן הרי ייצוג של אבר חי, שהוא זה שאמור לטבול במקוה ולהחסם מחמת המחיצה.
וכשהאדם משתנה - גם האמות משתנות.

זה רק מגדיל את הקושי.
אם עבורנו, לפי האמות והטפחים המתאימים למידת גופינו, קשה לנו להבין מדוע להניח חפץ על מקום גבוה י"ט שלנו נחשב כלא נוח ומכונה 'זריקה', הרי אצלם, גם אם נגלה שהיו נמוכים מאתנו, הלא היחס נשמר, ולכן גם להם היה נוח להשתמש ע"ג מקום גבוה י"ט שלהם, ולא כפי שעולה מהגמ'.

אהרן תאומים כתב:השאילה יפהפיה וכמה שהיא תמוהה פלא כפול שלא מצאנו מי ששאל שאילה זו מן הראשונים ומאחרונים,
לפיכך מוכרח שצריך להיות תשובה פשוטה ועל כן נכנסתי לדמיון איך מהלך החיים בזמנם ודבר ראשון התיישבתי על שטיח על הרצפה וניסיתי לקחת משהוא מהשולחן שגובהו כאמור קצת למעלה מעשרה טפחים ולא הצלחתי, ואז יצאתי למרפסת (קצת קר יש שלג) וישבתי על הרצפה בהסיבה ולקחתי כוס יין שהיה מונח בצד על המדרגות, בסיום הארוחה על הרצפה במרפסת ולאחר שזימנתי לאחר שהגבעתי את הכוס טפח מהקרקע, אספתי את כל הצלחות חד פעמי (זה עוד בזול אצלנו) הכנסתי לשקית והנחתיו על הרמפה שיש שם, כדי שבבקר יהיה לי נוח להוריד משם לזבל, ואידך פירושא זיל גמור שזה גם הסיבה שהסוכה שהילדים שלי בנו מהקליקס בגובה 10 טפחים הייתה כשירה.

ראשית, ייש"כ.
שנית, אני מקווה שגבך ושאר עצמותיך יצאו בשלום מהניסוי (עבורי לשבת על הריצפה לא בא בחשבון כלל וכלל...).
שלישית, עדיין, במקומות רבים בהל' עירובין מדובר על שימוש של אנשים עומדים, ולא יושבים על הארץ.

יואל שילה כתב:המדידה איננה בס"מ אלא באמות, והאמות הן הרי ייצוג של אבר חי, שהוא זה שאמור לטבול במקוה ולהחסם מחמת המחיצה.
וכשהאדם משתנה - גם האמות משתנות.

אז למה אנחנו מודדים שיעורים בס"מ וסמ"ק לפי שיעורים שלא מצויים בינינו? למה לא ביצים שלנו וזיתים שלנו כמו אמות שלנו וטפחים שלנו [כולל אם לפי זה יצאו סתירות בין מדידה בביצים או באגודלים שלא יתאימו לדברי חז"ל בנושא, כי הם בדידהו ואנן בדידן], ומה כל הדיונים בנושא מה בדיוק היא מידת כל השיעורים הללו. פוק חזי מה הם בימינו וחסל. [נדמה לי שזו שיטת הגאונים].

להעיר משו"ת 'חוות יאיר' סי' קפד.

אהרן תאומים כתב:השאילה יפהפיה וכמה שהיא תמוהה פלא כפול שלא מצאנו מי ששאל שאילה זו מן הראשונים ומאחרונים,
לפיכך מוכרח שצריך להיות תשובה פשוטה ועל כן נכנסתי לדמיון איך מהלך החיים בזמנם ודבר ראשון התיישבתי על שטיח על הרצפה וניסיתי לקחת משהוא מהשולחן שגובהו כאמור קצת למעלה מעשרה טפחים ולא הצלחתי, ואז יצאתי למרפסת (קצת קר יש שלג) וישבתי על הרצפה בהסיבה ולקחתי כוס יין שהיה מונח בצד על המדרגות, בסיום הארוחה על הרצפה במרפסת ולאחר שזימנתי לאחר שהגבעתי את הכוס טפח מהקרקע, אספתי את כל הצלחות חד פעמי (זה עוד בזול אצלנו) הכנסתי לשקית והנחתיו על הרמפה שיש שם, כדי שבבקר יהיה לי נוח להוריד משם לזבל, ואידך פירושא זיל גמור שזה גם הסיבה שהסוכה שהילדים שלי בנו מהקליקס בגובה 10 טפחים הייתה כשירה.

מרגלא בפומי' דהרב טברסקי המנוח הפסיכולוג להסביר שהעולם שלנו הרי מותאם להגדולים, והילדים הקטנים ונמוכים מתקשים מאוד בזה כי על כל דבר קטן צריכים לעזרה מהמבוגרים או למצוא פתרון מעצמם ולדעתו יש לזה השפעה נגטיבית על הנפש

לגוף הענין מהיכי תיתי שלא ישבו אז על כסאות? או מטות כשבא לאכילה

כולל יונגערמאן כתב:

אהרן תאומים כתב:השאילה יפהפיה וכמה שהיא תמוהה פלא כפול שלא מצאנו מי ששאל שאילה זו מן הראשונים ומאחרונים,
לפיכך מוכרח שצריך להיות תשובה פשוטה ועל כן נכנסתי לדמיון איך מהלך החיים בזמנם ודבר ראשון התיישבתי על שטיח על הרצפה וניסיתי לקחת משהוא מהשולחן שגובהו כאמור קצת למעלה מעשרה טפחים ולא הצלחתי, ואז יצאתי למרפסת (קצת קר יש שלג) וישבתי על הרצפה בהסיבה ולקחתי כוס יין שהיה מונח בצד על המדרגות, בסיום הארוחה על הרצפה במרפסת ולאחר שזימנתי לאחר שהגבהתי את הכוס טפח מהקרקע, אספתי את כל הצלחות חד פעמי (זה עוד בזול אצלנו) הכנסתי לשקית והנחתיו על הרמפה שיש שם, כדי שבבקר יהיה לי נוח להוריד משם לזבל, ואידך פירושא זיל גמור שזה גם הסיבה שהסוכה שהילדים שלי בנו מהקליקס בגובה 10 טפחים הייתה כשירה.

מרגלא בפומי' דהרב טברסקי המנוח הפסיכולוג להסביר שהעולם שלנו הרי מותאם להגדולים, והילדים הקטנים ונמוכים מתקשים מאוד בזה כי על כל דבר קטן צריכים לעזרה מהמבוגרים או למצוא פתרון מעצמם ולדעתו יש לזה השפעה נגטיבית על הנפש

לגוף הענין מהיכי תיתי שלא ישבו אז על כסאות? או מטות כשבא לאכילה

בתוך הדברים השחלתי פיסקה "לאחר שהגבהתי את הכוס טפח מהקרקע" ברכות נא וראה ברש"י

לבי במערב כתב:להעיר משו"ת 'חוות יאיר' סי' קפד.

הוא מביא ראיה שאין תשמישו של אדם למטה מי"ט מנר חנוכה. אם הבנתי נכון הכוונה לטעם מדוע נר חנוכה מצוותו למטה מי"ט, ונוקט שהוא כדי שלא יבואו להשתמש לאורו. (אמנם עדיין צ"ב למ"ד מותר להשתמש לאורו, האם לשיטתם אין דין זה?). וא"כ ארווחנא מדבריו טעם לדין זה.

[לגבי בדיקת חמץ לכאורה כוונתו לחורי הבית העליונים שפטורים מבדיקה כי אין מכניסים בהם (חמץ) ומבואר בירושלמי שעליונים היינו למעלה מי"ט].

צופה_ומביט כתב:

יואל שילה כתב:המדידה איננה בס"מ אלא באמות, והאמות הן הרי ייצוג של אבר חי, שהוא זה שאמור לטבול במקוה ולהחסם מחמת המחיצה.
וכשהאדם משתנה - גם האמות משתנות.

אז למה אנחנו מודדים שיעורים בס"מ וסמ"ק לפי שיעורים שלא מצויים בינינו? למה לא ביצים שלנו וזיתים שלנו כמו אמות שלנו וטפחים שלנו [כולל אם לפי זה יצאו סתירות בין מדידה בביצים או באגודלים שלא יתאימו לדברי חז"ל בנושא, כי הם בדידהו ואנן בדידן], ומה כל הדיונים בנושא מה בדיוק היא מידת כל השיעורים הללו. פוק חזי מה הם בימינו וחסל. [נדמה לי שזו שיטת הגאונים].

קושייתך לא קושיא, אלא תשובה, פשוטה וברורה, כמו שזעקתי שוב ושוב בחוברת 'שתילי זיתים'
ראה חזו"א בתחילת קונטרס השיעורים - שזה המהלך שלו
אלא שלאחר מכן הלך לכיוונים אחרים

והשבת בעת שהסתובבתי כלפי מערב בבואי בשלום וחמיתי הני תרי מבורמצים חדשים שגודלם הוא קילו-מטר חשבתי שבזה מתורצים כל השאילות שהמידות בהלכות שבת הם לחומרא מבוי שתי טפחים וכו' שיעור חלון במת כל זה לפי מידות מינימליות, אבל שיעור מקוה וקבורה וכו' לפי שיעור מקסימום של אדם גדול שהגיע לגדלו המירבי

שולחן ערוך אורח חיים הלכות שבת סימן שפה
הלכה ד
ישראל שהמיר והיו לו בתים בשכונת ישראל שעירב לכל השנה, אם אין לו פתח אחר כלל הוא אוסר בכל שבת שחל לאחר שהמיר, אבל אם יש לו פתח אחר לשכונת העכו"ם, אפילו הוא (י) פתח קטן שלא היה רגיל בו מתחלה, (יא) דוחין אותו אצל פתח הפתוח לשכונת העכו"ם.

משנה ברורה סימן שפה ס"ק י
(י) פתח קטן - ועכ"פ בעינן שיהיה בו ד"ט על ד"ט דבפחות מזה לא חשיב פתח וכדלעיל בסימן שע"ב:

משנה ברורה סימן שפה ס"ק יא
(יא) דוחין אותו וכו' - דכופין אותו על מדת סדום כדי שלא יאסור עליהן וכדלקמן בסימן שפ"ו סוף ס"ט לגבי ישראל וגם דבודאי כיון שנתנכר ורגיל עם העכו"ם ניחא ליה בההוא פתחא טפי:

כלומר אם יש לו למומר כניסה אחרת לחצר, אפילו אם מדובר בפתח של ד"ט על ד"ט, דוחים אותו לשם, שהרי לו זה לא משנה, ולכן כופין על מידת סדום כדי שלא יאסור על האחרים.

רבותי, ניסיתם פעם לעבור בפתח של ד"ט על ד"ט? האם להעדיף פתח נורמלי על פני חלון זה זו מידת סדום?

לא הבנתי מדוע הינכם חושבים ששאילתכם הראשונית התחזקה בעקבות מ"מ זה, הרי שולחים אותו לשימוש תיאורטי בדרך השניה על מנת שלא יאסור

באמת לא לגמרי ברור לי במה מדובר. אם הכוונה לשימוש תיאורטי מה עניין 'מידת סדום' לכאן?
מכך משמע שמדובר בשימוש מעשי.

ועוד, שבהלכה דומה נאמר:

שולחן ערוך אורח חיים הלכות שבת סימן שפט
אינו יהודי הדר במבוי, ויש לו חלון אחורי ביתו פתוח לבקעה או לקרפף, אפילו אין בו אלא ד"ט על ד"ט, אינו אוסר על בני מבוי אפי' מכניס ומוציא גמלים וקרונות דרך המבוי כל היום, שחפץ יותר באותו שפתוח לו מאחוריו לבדו שיש לו אויר, והוי פתחו למבוי כמו שאינו רגיל, שאינו אוסר.

גם כאן מאד מוזר. הרי אין הכוונה שהפתח לבקעה משמש לו רק לאויר, אלא להיכנס ולצאת (עי' פרישה).
ואיני יודע כיצד ניתן לכלכל את הדבר הזה.

תוספת שכתבתי באשכול המקביל
http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f= ... 23#p783430

[למען האמת אפשר לאחד אשכולות, ואז למחוק תגובה זו].

"וְר֜וּחַ נָסַ֣ע ׀ מֵאֵ֣ת יְהֹוָ֗ה וַיָּ֣גׇז שַׂלְוִים֮ מִן־הַיָּם֒ וַיִּטֹּ֨שׁ עַל־הַֽמַּחֲנֶ֜ה כְּדֶ֧רֶךְ י֣וֹם כֹּ֗ה וּכְדֶ֤רֶךְ יוֹם֙ כֹּ֔ה סְבִיב֖וֹת הַֽמַּחֲנֶ֑ה וּכְאַמָּתַ֖יִם עַל־פְּנֵ֥י הָאָֽרֶץ" (במדבר יא לא).
רש"י: "וכאמתים" - פורחות בגובה עד שהן כנגד לבו של אדם כדי שלא יהא טורח באסיפתן לא להגביה ולא לשחות (ספרי)".
אמתיים = בגובה לבו של אדם.

אהרן תאומים כתב:השאילה יפהפיה וכמה שהיא תמוהה פלא כפול שלא מצאנו מי ששאל שאילה זו מן הראשונים ומאחרונים,
לפיכך מוכרח שצריך להיות תשובה פשוטה ועל כן נכנסתי לדמיון איך מהלך החיים בזמנם ודבר ראשון התיישבתי על שטיח על הרצפה וניסיתי לקחת משהוא מהשולחן שגובהו כאמור קצת למעלה מעשרה טפחים ולא הצלחתי, ואז יצאתי למרפסת (קצת קר יש שלג) וישבתי על הרצפה בהסיבה ולקחתי כוס יין שהיה מונח בצד על המדרגות, בסיום הארוחה על הרצפה במרפסת ולאחר שזימנתי לאחר שהגבעתי את הכוס טפח מהקרקע, אספתי את כל הצלחות חד פעמי (זה עוד בזול אצלנו) הכנסתי לשקית והנחתיו על הרמפה שיש שם, כדי שבבקר יהיה לי נוח להוריד משם לזבל, ואידך פירושא זיל גמור שזה גם הסיבה שהסוכה שהילדים שלי בנו מהקליקס בגובה 10 טפחים הייתה כשירה.

פעם ראיתי הסבר זה (לענין גובהה של סוכה) בשם הג"ר אברהם ברדקי. הוא הקביל זאת לישיבה המזרחית הנפוצה אצל הישמעאלים. איני זוכר היכן הובאו הדברים.

אור עולם כתב:"וְר֜וּחַ נָסַ֣ע ׀ מֵאֵ֣ת יְהֹוָ֗ה וַיָּ֣גׇז שַׂלְוִים֮ מִן־הַיָּם֒ וַיִּטֹּ֨שׁ עַל־הַֽמַּחֲנֶ֜ה כְּדֶ֧רֶךְ י֣וֹם כֹּ֗ה וּכְדֶ֤רֶךְ יוֹם֙ כֹּ֔ה סְבִיב֖וֹת הַֽמַּחֲנֶ֑ה וּכְאַמָּתַ֖יִם עַל־פְּנֵ֥י הָאָֽרֶץ" (במדבר יא לא).
רש"י: "וכאמתים" - פורחות בגובה עד שהן כנגד לבו של אדם כדי שלא יהא טורח באסיפתן לא להגביה ולא לשחות (ספרי)".
אמתיים = בגובה לבו של אדם.

ואילו בתרגום המיוחס ליונתן כתוב: "וכרום תרתין אמין הוה פרח על אנפי ארעא והוו מהלכין בהון עד פרתהון (- טבורם) מטול דלא ילעון בזמן מכנשהון יתהון".

אינני יודע אם אני מוגדר כ'אדם בינוני' (1.64), ובכל אופן מדדתי עצמי, כנגד הטבור התאים לאמתיים של רח"נ וכנגד הלב התאים לאמתיים של החזו"א ...

לייבעדיג יענקל כתב:

אהרן תאומים כתב:השאילה יפהפיה וכמה שהיא תמוהה פלא כפול שלא מצאנו מי ששאל שאילה זו מן הראשונים ומאחרונים,
לפיכך מוכרח שצריך להיות תשובה פשוטה ועל כן נכנסתי לדמיון איך מהלך החיים בזמנם ודבר ראשון התיישבתי על שטיח על הרצפה וניסיתי לקחת משהוא מהשולחן שגובהו כאמור קצת למעלה מעשרה טפחים ולא הצלחתי, ואז יצאתי למרפסת (קצת קר יש שלג) וישבתי על הרצפה בהסיבה ולקחתי כוס יין שהיה מונח בצד על המדרגות, בסיום הארוחה על הרצפה במרפסת ולאחר שזימנתי לאחר שהגבעתי את הכוס טפח מהקרקע, אספתי את כל הצלחות חד פעמי (זה עוד בזול אצלנו) הכנסתי לשקית והנחתיו על הרמפה שיש שם, כדי שבבקר יהיה לי נוח להוריד משם לזבל, ואידך פירושא זיל גמור שזה גם הסיבה שהסוכה שהילדים שלי בנו מהקליקס בגובה 10 טפחים הייתה כשירה.

פעם ראיתי הסבר זה (לענין גובהה של סוכה) בשם הג"ר אברהם ברדקי. הוא הקביל זאת לישיבה המזרחית הנפוצה אצל הישמעאלים. איני זוכר היכן הובאו הדברים.

זה הובא בשמו בסיפור של ברוך זמיר

לייבעדיג יענקל כתב:

אור עולם כתב:"וְר֜וּחַ נָסַ֣ע ׀ מֵאֵ֣ת יְהֹוָ֗ה וַיָּ֣גׇז שַׂלְוִים֮ מִן־הַיָּם֒ וַיִּטֹּ֨שׁ עַל־הַֽמַּחֲנֶ֜ה כְּדֶ֧רֶךְ י֣וֹם כֹּ֗ה וּכְדֶ֤רֶךְ יוֹם֙ כֹּ֔ה סְבִיב֖וֹת הַֽמַּחֲנֶ֑ה וּכְאַמָּתַ֖יִם עַל־פְּנֵ֥י הָאָֽרֶץ" (במדבר יא לא).
רש"י: "וכאמתים" - פורחות בגובה עד שהן כנגד לבו של אדם כדי שלא יהא טורח באסיפתן לא להגביה ולא לשחות (ספרי)".
אמתיים = בגובה לבו של אדם.

ואילו בתרגום המיוחס ליונתן כתוב: "וכרום תרתין אמין הוה פרח על אנפי ארעא והוו מהלכין בהון עד פרתהון (- טבורם) מטול דלא ילעון בזמן מכנשהון יתהון".

אינני יודע אם אני מוגדר כ'אדם בינוני' (1.64), ובכל אופן מדדתי עצמי, כנגד הטבור התאים לאמתיים של רח"נ וכנגד הלב התאים לאמתיים של החזו"א ...

הלב בהרבה מקומות הכוונה לכל חלל הגוף העליון.
מצוות תפילין 'על לבבכם' וכשתמדוד היכן מקום החצי התחתון של הקיבורת תראה שזה למטה מן הלב ונגד הכבד.
דרך אגב אם אמתיים של החזו"א מגיע לך עד הלב אז לשיטתו אתה לא בינוני, כי גובה אדם בינוני הוא ג' אמות עד הראש, וגם לרח"נ אתה יותר קטן מבינוני. כי דרך כל אדם ששליש מגופו הוא ממתניו ולמעלה.