שירה עם קרש הצלה.
פורסם: ג' דצמבר 28, 2021 4:22 pm
אם זה 67 ניצחת , אם זה 70 הפסדת !
אז איך כותבים שירה ?
א.
אמר רבי חנינא בר פפא דרש ר' שילא איש כפר תמרתא דכל השירות כולן נכתבות אריח על גבי לבינה ולבינה על גבי אריח , חוץ משירה זו ומלכי כנען שאריח על גבי אריח ולבינה על גבי לבינה,
מ"ט שלא תהא תקומה למפלתן . מגילה טז,ב,
ובריטבא-ה"ה לכל שאינה דרך הלל אלא שמזכיר מפלתן של רשעים כגון שירת מלכי כנען שבספר יהושע וכן שירת האזינו שמדברת ג"כ במפלתן של רשעים.
וברמבם -הלכה י
. יש דברים אחרים שלא נאמרו בגמרא ונהגו בהם הסופרים וקבלה הוא בידם איש מפי איש והן שיהיו מנין השיטין שבכל דף ודף לא פחות משמנה וארבעים ולא יתר על ששים . ושיהיה הריוח שבין פרשה לפרשה כמו תשע אותיות אשר אשר אשר. ושיהיה בראש השיטין ...כל שיטה מהן כך ותקח אחריה סוס ויצאו ויבאו ויהיה בראשי השיטין למעלה משירת האזינו ואעידה אחרי הדרך באחרית להכעיסו קהל שש שיטין ולמטה ממנה חמש שיטין ויבא לדבר אשר הזאת אשר....
ב.
מחבר אותנו איך?
כי וויכוח מר ונוקב ובעל השלכות רבות התפתח בין החוקרים וגם בין הרבנים האם מה שכתב הרמבם:
בהלכות תפילין ומזוזה וספר תורה פרק ח' הלכה ד':
,,,"וספר שסמכנו עליו בדברים אלו הוא הספר הידוע במצרים - שהוא כולל ארבעה ועשרים ספרים שהיה בירושלים מכמה שנים להגיה ממנו הספרים ועליו היו הכל סומכין לפי שהגיהו בן אשר ודקדק בו שנים הרבה והגיהו פעמים רבות כמו שהעתיקו ועליו סמכתי בספר התורה שכתבתי כהלכתו." ,,,
ג.
הוויכוח הוא : האם הכתר שלפנינו הוא הוא הספר המדובר,או לא!
, אחת ההוכחות הניצחות שזה לא הספר שהיה לרמבם ,הוא מהשירה שבפרשת האזינו, הרמבם בעצמו כתב במשנה תורה וז"ל :
"צורת שירת האזינו כל שיטה ושיטה יש באמצע ריווח אחד כצורת הפרשה הסתומה, ונמצא כל שיטה חלוקה לשתים, וכותבין אותה בשבעים שיטות ואלו הן התיבות שבראש כל שיטה ו ..
.(" רמב"ם הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה ח' ד'). ,
,ואילו בכתר שבידינו (שאגב כל החומשים עד ספר דברים – בפרק כ"ח. נעלמו או נשרפו) השירה כתובה ב 67 שורות בלבד, והרי לך הוכחה ניצחת שאין להרהר /לערער אחריה. שזה לא הספר של הרמבם. בטוח ? לא כ"כ !
ד.
ולמה בעצם לא , הנה למה:
. שכן אלו שטענו שאכן זה הספר שהיה לרמבם לא התעצלו ,והלכו לתימנים ולכל כתבי היד העתיקים של הרמבם, והופה ,,,שם במשנה תורה כתוב בכתב יד , רואים ששירת האזינו נכתבת ב 67 שורות ? אלא מה היות שמסכת סופרים יב (מתקופת הגאונים) כתוב שעושים 70 שורות וכך נהגו בארצות רבות , ו, ו, ו, והלכו ושינו את לשון הרמבם במשנה תורה הנדפס - מה שלא נתפס !
. אבל למה, באמת למה - רצו לעשות 70 שורות כי אז זה מסתדר בשני טורים שווים ונאים לכל האורך, (כמו בס"ת שלנו), ולא כמו ב 67 שורות שאז אתה שובר את הסימטריות שיש בס"ת דהיום . ראו תמונה בהמשך.
זְכֹר יְמוֹת עוֹלָם בִּינוּ שְׁנוֹת דּוֹר וָדוֹר
כְּנֶשֶׁר יָעִיר קִנּוֹ עַל גּוֹזָלָיו יְרַחֵף
עִם חֲמַת זֹחֲלֵי עָפָר:
גַּם בָּחוּר גַּם בְּתוּלָה יוֹנֵק עִם אִישׁ שֵׂיבָה
כאן - המדרגות שבורות ,יש בליטות ונסוגות , אז למה בכתר ואח"כ הרמבם פסק לעשות כך ?
ה.
והתשובה כנראה בגלל גמרא זו:
חז"ל אמרו שכל השירות נכתבות אריח ע"ג לבנה חוץ מעשרת בני המן ומלכי כנען (יהושע י"ב) שאריח על גבי אריח ולבינה על גבי לבינה וטעמם הוא כדי שלא תהא תקומה למפלתן (מגילה ט"ז:) פירשו המאירי ורי לוניל :שכל שהוא בדרך זו –אחד על חבירו, הרי בנפילת התחתון, נופלים כולם,
הסבר פשוט יותר שהרב קאפח כתב בשם זקני תימן :
"...כיון שהחלל רצוף מראש הדף ועד סופו, כאשר מתגלגלים ומתדרדרים אין להם קרש הצלה, אלא נופלים מאיגרא רמא לבירא עמיקתא. אבל שירת האזינו אף שבעונש ובנקמה היא אמורה ,בכל זאת חס הקב"ה על ישראל והרבה בליטות מפה ומפה שיהיו להם קרשי הצלה לבל יפלו מטה מטה ..."
אז איך כותבים שירה ?
א.
אמר רבי חנינא בר פפא דרש ר' שילא איש כפר תמרתא דכל השירות כולן נכתבות אריח על גבי לבינה ולבינה על גבי אריח , חוץ משירה זו ומלכי כנען שאריח על גבי אריח ולבינה על גבי לבינה,
מ"ט שלא תהא תקומה למפלתן . מגילה טז,ב,
ובריטבא-ה"ה לכל שאינה דרך הלל אלא שמזכיר מפלתן של רשעים כגון שירת מלכי כנען שבספר יהושע וכן שירת האזינו שמדברת ג"כ במפלתן של רשעים.
וברמבם -הלכה י
. יש דברים אחרים שלא נאמרו בגמרא ונהגו בהם הסופרים וקבלה הוא בידם איש מפי איש והן שיהיו מנין השיטין שבכל דף ודף לא פחות משמנה וארבעים ולא יתר על ששים . ושיהיה הריוח שבין פרשה לפרשה כמו תשע אותיות אשר אשר אשר. ושיהיה בראש השיטין ...כל שיטה מהן כך ותקח אחריה סוס ויצאו ויבאו ויהיה בראשי השיטין למעלה משירת האזינו ואעידה אחרי הדרך באחרית להכעיסו קהל שש שיטין ולמטה ממנה חמש שיטין ויבא לדבר אשר הזאת אשר....
ב.
מחבר אותנו איך?
כי וויכוח מר ונוקב ובעל השלכות רבות התפתח בין החוקרים וגם בין הרבנים האם מה שכתב הרמבם:
בהלכות תפילין ומזוזה וספר תורה פרק ח' הלכה ד':
,,,"וספר שסמכנו עליו בדברים אלו הוא הספר הידוע במצרים - שהוא כולל ארבעה ועשרים ספרים שהיה בירושלים מכמה שנים להגיה ממנו הספרים ועליו היו הכל סומכין לפי שהגיהו בן אשר ודקדק בו שנים הרבה והגיהו פעמים רבות כמו שהעתיקו ועליו סמכתי בספר התורה שכתבתי כהלכתו." ,,,
ג.
הוויכוח הוא : האם הכתר שלפנינו הוא הוא הספר המדובר,או לא!
, אחת ההוכחות הניצחות שזה לא הספר שהיה לרמבם ,הוא מהשירה שבפרשת האזינו, הרמבם בעצמו כתב במשנה תורה וז"ל :
"צורת שירת האזינו כל שיטה ושיטה יש באמצע ריווח אחד כצורת הפרשה הסתומה, ונמצא כל שיטה חלוקה לשתים, וכותבין אותה בשבעים שיטות ואלו הן התיבות שבראש כל שיטה ו ..
.(" רמב"ם הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה ח' ד'). ,
,ואילו בכתר שבידינו (שאגב כל החומשים עד ספר דברים – בפרק כ"ח. נעלמו או נשרפו) השירה כתובה ב 67 שורות בלבד, והרי לך הוכחה ניצחת שאין להרהר /לערער אחריה. שזה לא הספר של הרמבם. בטוח ? לא כ"כ !
ד.
ולמה בעצם לא , הנה למה:
. שכן אלו שטענו שאכן זה הספר שהיה לרמבם לא התעצלו ,והלכו לתימנים ולכל כתבי היד העתיקים של הרמבם, והופה ,,,שם במשנה תורה כתוב בכתב יד , רואים ששירת האזינו נכתבת ב 67 שורות ? אלא מה היות שמסכת סופרים יב (מתקופת הגאונים) כתוב שעושים 70 שורות וכך נהגו בארצות רבות , ו, ו, ו, והלכו ושינו את לשון הרמבם במשנה תורה הנדפס - מה שלא נתפס !
. אבל למה, באמת למה - רצו לעשות 70 שורות כי אז זה מסתדר בשני טורים שווים ונאים לכל האורך, (כמו בס"ת שלנו), ולא כמו ב 67 שורות שאז אתה שובר את הסימטריות שיש בס"ת דהיום . ראו תמונה בהמשך.
זְכֹר יְמוֹת עוֹלָם בִּינוּ שְׁנוֹת דּוֹר וָדוֹר
כְּנֶשֶׁר יָעִיר קִנּוֹ עַל גּוֹזָלָיו יְרַחֵף
עִם חֲמַת זֹחֲלֵי עָפָר:
גַּם בָּחוּר גַּם בְּתוּלָה יוֹנֵק עִם אִישׁ שֵׂיבָה
כאן - המדרגות שבורות ,יש בליטות ונסוגות , אז למה בכתר ואח"כ הרמבם פסק לעשות כך ?
ה.
והתשובה כנראה בגלל גמרא זו:
חז"ל אמרו שכל השירות נכתבות אריח ע"ג לבנה חוץ מעשרת בני המן ומלכי כנען (יהושע י"ב) שאריח על גבי אריח ולבינה על גבי לבינה וטעמם הוא כדי שלא תהא תקומה למפלתן (מגילה ט"ז:) פירשו המאירי ורי לוניל :שכל שהוא בדרך זו –אחד על חבירו, הרי בנפילת התחתון, נופלים כולם,
הסבר פשוט יותר שהרב קאפח כתב בשם זקני תימן :
"...כיון שהחלל רצוף מראש הדף ועד סופו, כאשר מתגלגלים ומתדרדרים אין להם קרש הצלה, אלא נופלים מאיגרא רמא לבירא עמיקתא. אבל שירת האזינו אף שבעונש ובנקמה היא אמורה ,בכל זאת חס הקב"ה על ישראל והרבה בליטות מפה ומפה שיהיו להם קרשי הצלה לבל יפלו מטה מטה ..."