פורום אוצר החכמה

ברמב"ן - בראשית פרק מ"ט על הפסוק "לא יסור שבט מיהודה" כתב:
"אבל כל זרע מתתיה חשמונאי הצדיק לא עברו אלא בעבור זה שמלכו ולא היו מזרע יהודה ומבית דוד, והסירו השבט והמחוקק לגמרי, והיה עונשם מדה כנגד מדה, שהמשיל הקדוש ברוך הוא עליהם את עבדיהם והם הכריתום.
ואפשר גם כן שהיה עליהם חטא במלכותם מפני שהיו כהנים, ונצטוו (במדבר יח ז): "תשמרו את כהונתכם לכל דבר המזבח ולמבית לפרכת ועבדתם עבודת מתנה אתן את כהונתכם", ולא היה להם למלוך, רק לעבוד את עבודת ה'."

ובפירוש רבינו האברבנאל בבראשית שם כתב:
"וכן היה הדבר גם היום בגלות הארוך הזה עד צרפת וגלות ירושלים אשר בספרד, אין ספק שהנשיאים והנגידים אשר היו המלכים והקהילות ממנים על בני ישראל היו כולם מזרע בית דוד, כי היה רוב גלותנו משבט יהודה..."

ולפי זה לכאורה, מי שבוודאי אינו משבט יהודה, כגון שהוא כהן, האם אפשר למנותו ל"שררה" של מועצת גדולי התורה?
כי לא רק שבוודאי אינו משבט יהודה, הלא גם נצטווה ב"תשמרו את כהונתכם"...(האם זה דווקא בזמן שביהמ"ק קיים? לא פשוט)

הרמב"ן מדבר דווקא על מלכות
וכי הייתה בעיה ח"ו בכך ששמעון הצדיק היה ראש הסנהדרין? ושרבי אלעזר בן עזריה (אדרבה, בגמ' איתא שזה צד למנותו לכך)?
וכי הייתה בעיה שכהן יכהן כרב או כראש ישיבה?
ועל כרחך, כל שררה של תורה איננה בכלל זה

ולכאורה ה"ה לדברי ר"י אברבנאל

בברכה המשולשת כתב:הרמב"ן מדבר דווקא על מלכות
וכי הייתה בעיה ח"ו בכך ששמעון הצדיק היה ראש הסנהדרין? ושרבי אלעזר בן עזריה (אדרבה, בגמ' איתא שזה צד למנותו לכך)?
וכי הייתה בעיה שכהן יכהן כרב או כראש ישיבה?
ועל כרחך, כל שררה של תורה איננה בכלל זה

ולכאורה ה"ה לדברי ר"י אברבנאל

סנהדרין ה'.
כדתניא (בראשית מט, י) לא יסור שבט מיהודה ואלו ראשי גליות שבבבל שרודין את ישראל בשבט ומחוקק מבין רגליו אלו בני בניו של הלל שמלמדין תורה ברבים
ועיין ברש"י שם בביאור הדברים
וכתב שם גם: "מחוקק - שררה מועטת"
ובבית יוסף חו"מ סי' ג' איתא:
"רשות שנותן המלך למי שאינו משבט יהודה אינו כלום דהא דמהני נטילת רשות ילפינן מקרא דלא יסור שבט מיהודה וכו' אלמא בזרע משבט יהודה תליא אבל רשות שנותן המלך למי שאינו מאותו השבט אינו כלום".
כלומר לכאורה, אם רוצים למנות לדיין מי שאינו משבט יהודה, צריך לקבל רשות ממי שהוא משבט יהודה (וע"ע בשו"ע ורמ"א בסימן זה בחו"מ).

אבל מכל מקום, דווקא מדברי ר"י אברבנאל חזינן שהנשיאים והנגידים צריכים להיות מזרע דוד ויהודה.
ומועצת גדולי התורה איננה מינוי לראשות ישיבה, אלא "שררה" במובנים מסויימים על הציבור, להכריע עבורם כל מיני הכרעות של הנהגת הציבור, כידוע. כאותם נשיאים ונגידים בזמן ר"י אברבנאל.

לכאורה היסוד העיקרי של "שררה" הוא "כוח", ובלשוננו "שיניים", כוח כפיה ואכיפה.
והוא הוא לשון הפסוק "לא יסור שבט מיהודה", וכך פירש"י, רודים את העם בשבט [עם רשות מהמלך לעשות כך, שחולק להם מכוחו שלו לעשות כך. מלך שאינו יכול לכפות ולאכוף אינו מלך, וברכה על מלך (ועכ"פ על שליט שאינו המלך כפשוטו בה"א הידיעה) היא רק כשבידו להמית ולהחיות].
וכן התרגום שם תרגם בלשון "שליטה".
ממילא לק"מ.

צופה_ומביט כתב:לכאורה היסוד העיקרי של "שררה" הוא "כוח", ובלשוננו "שיניים", כוח כפיה ואכיפה.
והוא הוא לשון הפסוק "לא יסור שבט מיהודה", וכך פירש"י, רודים את העם בשבט [עם רשות מהמלך לעשות כך, שחולק להם מכוחו שלו לעשות כך. מלך שאינו יכול לכפות ולאכוף אינו מלך, וברכה על מלך (ועכ"פ על שליט שאינו המלך כפשוטו בה"א הידיעה) היא רק כשבידו להמית ולהחיות].
וכן התרגום שם תרגם בלשון "שליטה".
ממילא לק"מ.

אכן, "רדיה בשבט" - אין כאן.
אך אולי "שררה מועטת" - יש כאן?
ועוד, שאם הכרעותיהם נכנסו בכלל "לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך", אז אמנם אינם יכולים לרדות בשבט, אך מכח ציווי זה הרינו מוכרחים לשמוע בקולם, ואולי בגלל זה ייחשב ל"שררה", לכה"פ מועטת?

המחדש עליו הראיה. תוכיח שיש מושג של שררה מועטת בלי שום כוח כפיה [חיובו האישי של כל אחד לקיים את מצוות התורה אינו נחשב כוח שלהם, כנ"ל פשוט], ואז תתחיל הקושיה.
עד שלא מוכיחים את זה - אין קושיה.
כנלענ"ד.

כדאי לשלוח את החקירה למועצגה"ת.