פורום אוצר החכמה

איזו חזקה יש על בהמה שזה עתה נולדה, תמים או בע"מ?

מסברא - תמימה.
כמו שיש לה חזקה שאינה טרפה.

רי"ט אלגזי הל' בכורות פרק ד' ס"ק כ"ח (עמוד קמ"א קמ"ב בדפי הפירוש בגמ' עוז והדר) כתב בפשיטות דיש חזקת הגוף שנולד בלא מום (כמו לענין אשה בכתובות ע"ה:)

עזריאל ברגר כתב:מסברא - תמימה.
כמו שיש לה חזקה שאינה טרפה.

האם אפשר להסיק מכך שרוב הבהמות תמימות?

סליחות כתב:

עזריאל ברגר כתב:מסברא - תמימה.
כמו שיש לה חזקה שאינה טרפה.

האם אפשר להסיק מכך שרוב הבהמות תמימות?

בגיל יום - כן.

אשמח לראות הוכחות מחז"ל.

סליחות כתב:אשמח לראות הוכחות מחז"ל.

א. אילו היתה לי הוכחה של ממש - לא הייתי כותב מסברא.
ב. אולי יש קצת להסתייע ממה שגזרו חכמים שלא לשחוט בכור אלא אם כן ראהו חכם והתירו, ואם שחט אפילו כשיש מום הניכר שאינו משתנה בשחיטה - ייקבר. ומזה רואים שהתייחסו אל הבכור כאל "מוחזק" בתמימותו, ומי שרוצה להוציאו מחזקתו - עליו להביא ראיה. והדין הזה הוא לא רק במי שהוחזק בפנינו תם, אלא אפילו בבכור שנולד ומומו עמו, כדאיתא במסכת ביצה.
אבל זוהי לא ראיה ממש, כי ייתכן שחכמים גזרו גזירה עקב מה שראו שאנשים נוטים לזלזל בזה, ולא מעיקרא דדינא.

עזריאל ברגר כתב:

סליחות כתב:

עזריאל ברגר כתב:מסברא - תמימה.
כמו שיש לה חזקה שאינה טרפה.

האם אפשר להסיק מכך שרוב הבהמות תמימות?

בגיל יום - כן.

מה נשתנה גיל יום מגיל יומיים? ומה מערער את חזקת הרוב ביום השני?

סליחות כתב:מה נשתנה גיל יום מגיל יומיים? ומה מערער את חזקת הרוב ביום השני?

איני יודע באיזה גיל זה משתנה, ולכן התייחסתי רק לבהמה שעתה נולדה.
אבל ברור שזה משתנה, כי בעלי חיים נפצעים מדי פעם...

סליחות כתב:אשמח לראות הוכחות מחז"ל.

דאמר רב הונא: בהמה בחייה בחזקת איסור עומדת עד שיודע לך במה נשחטה נשחטה בחזקת היתר עומדת עד שיודע לך במה נטרפה

.

לענין טריפה כתבו התוס בחולין יא. דאחר שנה יש חזקה שאינה טריפה אלא דהוה חזקה שלא נתבררה בשעתה.
ומוכח ומדברי התוס דבהמה שנולדה היא בספק טריפה, וא"א להחזיקה אלא לאחר שנה שאז ברי שלא נולדה טריפה אלא דיש את החסרון שלא נתבררה בשעתה.
וא"כ ה"ה לגבי בע"מ.
אמנם הראשונים שם הביאו את דעת רבינו שמשון להתיר הגבינות מכח חזקה הבאה מכח רוב,וזה שייך לכאו' גם בספק בע"מ.

לפי פשוטו כתב:לענין טריפה כתבו התוס בחולין יא. דאחר שנה יש חזקה שאינה טריפה אלא דהוה חזקה שלא נתבררה בשעתה.
ומוכח ומדברי התוס דבהמה שנולדה היא בספק טריפה, וא"א להחזיקה אלא לאחר שנה שאז ברי שלא נולדה טריפה אלא דיש את החסרון שלא נתבררה בשעתה.
וא"כ ה"ה לגבי בע"מ.
אמנם הראשונים שם הביאו את דעת רבינו שמשון להתיר הגבינות מכח חזקה הבאה מכח רוב,וזה שייך לכאו' גם בספק בע"מ.

אבל ההלכה של "נשחטה הרי היא בחזקת היתר עד שיוודע לך במה נטרפה" - היא הלכה גם לבהמה בת יומה, וכדלעיל!

עזריאל ברגר כתב:אבל ההלכה של "נשחטה הרי היא בחזקת היתר עד שיוודע לך במה נטרפה" - היא הלכה גם לבהמה בת יומה, וכדלעיל!

הגמ' שם לא באה להסביר מדוע אין ספק טריפה ,אלא דאם נשחטה בכשרות פקע החזקת איסור מכח אבמה"ח או אינו זבוח.
אבל לא התבאר שם האם כל בהמה יש חזקה שאינה טריפה ואמאי לא חיישינן באמת לספק טריפה ,ועיי"ש בראשונים שבוודאי אינו חזקה גמורה אלא מכח רוב, והנפק"מ היא במקום שמתעורר ספק ל"ש לדון לכאו' מדין רוב, והראשונים חי' שיש מושג של חזקה הבאה מכח רוב ,אך אין לה דינים של חזקה גמורה ,ודעת רבינו יונה דבכל ספק טריפה אסורה, ושאני התם דאיכא למיתלי שמא במקום נקב נקב.
כדאי ללמוד היטב את הסוגיא שם והמתעצל יכול לעיין עכ"פ בשחיטת חולין שם בארוכה בעניין ספק טריפה.

גימפעל כתב:

סליחות כתב:אשמח לראות הוכחות מחז"ל.

דאמר רב הונא: בהמה בחייה בחזקת איסור עומדת עד שיודע לך במה נשחטה נשחטה בחזקת היתר עומדת עד שיודע לך במה נטרפה

מה שייך איסור למום? האם סכין מוציאה מידי מום? (מהאיסור היא מוציאה...)

כוונתו שכמו שהיא בחזקת איסור עד השחיטה ובחזקת היתר אח"כ משום שהיא מוחזקת למה שידוע לגביה כך גם לגבי מום בחזקת תמימה כל עוד שלא נודע שהוממה