פורום אוצר החכמה

ביאור מהגאון ר' משה שמעון זיוויץ [ספר המשביח על הירושלמי, הודפס במהדרות מורחבת של עוז והדר בילקוט מפרשים]

האם יש למישהו הראיות לזה

יש לעי' מגמ' שבת דף יג.
עולא כי הוי אתי מבי רב הוה מנשק להו לאחוותיה אבי חדייהו ואמרי לה אבי ידייהו ופליגא דידיה אדידיה דאמר עולא אפילו שום קורבה אסור משום לך לך אמרי נזירא סחור סחור לכרמא לא תקרב:

ועי' רש''י ברכות דף ח:
על גב היד - את יד חברו הוא נושק, ודרך חשיבות הוא זה, מפני הרוק.

אבן עזרא ריש שיר השירים:

כל נשיקה שהיא בלא למ"ד היא בפה, כמו "וישקהו" (בראשית לג ד). ועם הלמד – ביד או בכתף או בלחי, על פי מנהג המדינות, כמו "ושקה לי" (בראשית כז כו) "וישק לו" (שם, כז), וכן "וישק יעקב לרחל" (בראשית כט יא).

והוא כוונת הביטוי 'שפתיים יישק'. ר' איתם הי"ד אמר לי פעם שגם בסימן בימינו היוצר נשיקה באויר משפתי האדם עצמו, האצבעות מדמות צורה של נשיקה.

בזכרוני שפעם ראיתי דברים על ענין זה בספר "שמעתי מרבי" על התורה בהוצאת מוסד הרב קוק, על הפסוק "וישק יעקב לרחל", מי שיוכל להעלות.

צופה_ומביט כתב:אבן עזרא ריש שיר השירים:

כל נשיקה שהיא בלא למ"ד היא בפה, כמו "וישקהו" (בראשית לג ד). ועם הלמד – ביד או בכתף או בלחי, על פי מנהג המדינות, כמו "ושקה לי" (בראשית כז כו) "וישק לו" (שם, כז), וכן "וישק יעקב לרחל" (בראשית כט יא).

השאילה היא לפי הנ''ל הנשיקה על היד לא קאי על יד חבירו כ''א על יד עצמו, האם יש ראיה לזה מדברי האבן עזרא?

מצו"ב מאמר בענין סוד הנשיקה שמדבר על זה.

בעל התפארת כתב:בזכרוני שפעם ראיתי דברים על ענין זה בספר "שמעתי מרבי" על התורה בהוצאת מוסד הרב קוק, על הפסוק "וישק יעקב לרחל", מי שיוכל להעלות.

כן הוא שם בעמ' סו מעיד שהיו מנשקים ידי עצמם כשרואים אדם חשוב.