עזריאל ברגר כתב:נשאלתי:
באם שמו לב בר''ח בחזרת הש''ץ באמצע שים שלום שהש''ץ שכח יעו''י, וחוזר לרצה, ....
כל מקום שהיחיד חוזר ומתפלל שליח ציבור חוזר ומתפלל אם טעה כמותו כשמתפלל בקול רם חוץ משחרית של ראש חודש שאם שכח שליח ציבור ולא הזכיר יעלה ויבא עד שהשלים תפלתו אין מחזירין אותו מפני טורח הצבור שהרי תפלת המוספין לפניו שהוא מזכיר בה ראש חודש אבל אם נזכר קודם שהשלים תפלתו חוזר לרצה ואין בזה טורח צבור
מה שנכון נכון כתב:בדומה לזה גבי תפלת תשלומין כשטעה בראשונה, עי' מ"ב קח, ט.
[וה"מ בהחסיר הזכרה המעכבת, אבל בדילג ברכה לכאו' לא, וצ"ע].
עזריאל ברגר כתב:שו"ע קכו,ג:כל מקום שהיחיד חוזר ומתפלל שליח ציבור חוזר ומתפלל אם טעה כמותו כשמתפלל בקול רם חוץ משחרית של ראש חודש שאם שכח שליח ציבור ולא הזכיר יעלה ויבא עד שהשלים תפלתו אין מחזירין אותו מפני טורח הצבור שהרי תפלת המוספין לפניו שהוא מזכיר בה ראש חודש אבל אם נזכר קודם שהשלים תפלתו חוזר לרצה ואין בזה טורח צבור
ומקביעתו ש"אין בזה טורח ציבור" - נראה לפענ"ד להוכיח שאין הכהנים שבים לברך...
כדכד כתב:הנידון אינו דומה לראיה כי ההלל בכלל לא קשור לתפילה והרי גם אם אמר הלל לפניהתפילה אינו צריך לאמרו אחר כך מה שאין כן ברכת כהנים שיש לה יותר קשר עם תפילה שהרי אז נקבעה
כדכד כתב:עזריאל ברגר כתב:שו"ע קכו,ג:כל מקום שהיחיד חוזר ומתפלל שליח ציבור חוזר ומתפלל אם טעה כמותו כשמתפלל בקול רם חוץ משחרית של ראש חודש שאם שכח שליח ציבור ולא הזכיר יעלה ויבא עד שהשלים תפלתו אין מחזירין אותו מפני טורח הצבור שהרי תפלת המוספין לפניו שהוא מזכיר בה ראש חודש אבל אם נזכר קודם שהשלים תפלתו חוזר לרצה ואין בזה טורח צבור
ומקביעתו ש"אין בזה טורח ציבור" - נראה לפענ"ד להוכיח שאין הכהנים שבים לברך...
צדקת ממני
איך מקביעתו שאין בזה טורח ציבור מוכח שאין צריך לברך?
כל מה שהוא אומר זה שבחזרה לראש התפלה לאחר שסיימה יש טורח ציבור ואילו לחזור לרצה לאחר שהמשיך בברכות אין טורח ציבור - לכאורה שהכהנים יחזרו לברך (הם כבר עומדים על הדוכן ממילא ורק צריכים לברך) לא מוסיף הרבה זמןוטורח לציבור אשר עצם החזרה מרצה והזכרת יעו"י.
עזריאל ברגר כתב:מה שנכון נכון כתב:בדומה לזה גבי תפלת תשלומין כשטעה בראשונה, עי' מ"ב קח, ט.
[וה"מ בהחסיר הזכרה המעכבת, אבל בדילג ברכה לכאו' לא, וצ"ע].
כאן הסברא יותר חזקה שלא יחזרו, כי זה לא דין "הזכרה" וכיו"ב, אלא מצוה צדדית שזמנה הוא בעת התפילה, והרי בירכו בעת התפילה!
וכמו שמי ששכח יעלה ויבוא בתפילת שחרית (ונזכר לפני מוסף) אינו צריך לומר שוב את ההלל...
מה שנכון נכון כתב:עזריאל ברגר כתב:מה שנכון נכון כתב:בדומה לזה גבי תפלת תשלומין כשטעה בראשונה, עי' מ"ב קח, ט.
[וה"מ בהחסיר הזכרה המעכבת, אבל בדילג ברכה לכאו' לא, וצ"ע].
כאן הסברא יותר חזקה שלא יחזרו, כי זה לא דין "הזכרה" וכיו"ב, אלא מצוה צדדית שזמנה הוא בעת התפילה, והרי בירכו בעת התפילה!
וכמו שמי ששכח יעלה ויבוא בתפילת שחרית (ונזכר לפני מוסף) אינו צריך לומר שוב את ההלל...
עיקר הנידון הוא אחד: האם תפלה שהחסירו ממנה אזכרה מחייבת כיעו"י או טל ומטר לאו תפלה היא כלל, או דהויא תפלה ואעפ"כ לא יצא יד"ח וע"כ חייב לחזור כדי להזכיר מה שלא הזכיר. ונ"מ דלצד ב' חשיב שהיתה ברכת הכהנים בתפלה ולצד א' לא.
ומהא דאע"פ שהחסיר הזכרה נחשב שהתפלל את תפלת החובה לפני התשלומים מוכח כצד ב'.
וכן מהא דסי' קכד ס"י שאם שכח יעו"י יכול לצאת בתפלת הש"ץ (אף שא"א לבקי לצאת מהש"ץ) גם מוכח כן.
מה שלכאו' לא היינו אומרים דינים אלו כשדילג ברכה ואפי' רק שינה הסדר. [אך כן היינו אומרים בלא כיון באבות, ואכ"מ].
דרומי כתב:כמדומה שבנידון דידן אפילו לפי צד א' לא יברכו שוב. וצ"ע.
ולכאורה הטוב ביותר הוא שיברך עתה כהן אחר שלא בירך קודם (אם יש).
פרק הקורא למפרע: וּמָה רָאוּ לוֹמַר בִּרְכַּת כֹּהֲנִים אַחַר הוֹדָאָה? דִּכְתִיב: 'וַיִּשָּׂא אַהֲרֹן אֶת־יָדָיו אֶל־הָעָם וַיְבָרְכֵם, וַיֵּרֶד מֵעֲשׂת הַחַטָּאת וְהָעֹלָה וְהַשְּׁלָמִים'. אֵימָא קֹדֶם עֲבוֹדָה? לָא סָלְקָא דַעְתָּךְ, דִּכְתִיב: 'וַיֵּרֶד מֵעֲשׂת הַחַטָּאת' וְגוֹמֵר; מִי כְּתִיב 'לַעֲשׂוֹת'? 'מֵעֲשׂת' כְּתִיב! וְלֵימְרָהּ אַחַר הָעֲבוֹדָה? לָא סָלְקָא דַעְתָּךְ, דִּכְתִיב: 'זֹבֵחַ תּוֹדָה'. מַאי חֲזַיְתָ דְּסָמְכַת אַהַאי? סְמֹךְ אַהַאי! מִסְתַּבְּרָא עֲבוֹדָה וְהוֹדָאָה חֲדָא מִלְּתָא הִיא.יאיר1 כתב:מה טעם מברכים הכהנים דווקא אחר מודים?
דרומי כתב:כמדומה שבנידון דידן אפילו לפי צד א' לא יברכו שוב. וצ"ע.
ולכאורה הטוב ביותר הוא שיברך עתה כהן אחר שלא בירך קודם (אם יש).
ביקורת תהיה כתב:פרק הקורא למפרע: וּמָה רָאוּ לוֹמַר בִּרְכַּת כֹּהֲנִים אַחַר הוֹדָאָה? דִּכְתִיב: 'וַיִּשָּׂא אַהֲרֹן אֶת־יָדָיו אֶל־הָעָם וַיְבָרְכֵם, וַיֵּרֶד מֵעֲשׂת הַחַטָּאת וְהָעֹלָה וְהַשְּׁלָמִים'. אֵימָא קֹדֶם עֲבוֹדָה? לָא סָלְקָא דַעְתָּךְ, דִּכְתִיב: 'וַיֵּרֶד מֵעֲשׂת הַחַטָּאת' וְגוֹמֵר; מִי כְּתִיב 'לַעֲשׂוֹת'? 'מֵעֲשׂת' כְּתִיב! וְלֵימְרָהּ אַחַר הָעֲבוֹדָה? לָא סָלְקָא דַעְתָּךְ, דִּכְתִיב: 'זֹבֵחַ תּוֹדָה'. מַאי חֲזַיְתָ דְּסָמְכַת אַהַאי? סְמֹךְ אַהַאי! מִסְתַּבְּרָא עֲבוֹדָה וְהוֹדָאָה חֲדָא מִלְּתָא הִיא.יאיר1 כתב:מה טעם מברכים הכהנים דווקא אחר מודים?
מה שנכון נכון כתב:א"י מה אומר הגר"ח...
מה שנכון נכון כתב:אבל מהראיות האמורות לעיל מוכח דגם השמיט ותן טו"מ חשיב תפלה...
אשרי יושבי ביתך כתב:מה שנכון נכון כתב:א"י מה אומר הגר"ח...
מצו"ב:
אשרי יושבי ביתך כתב:מה שנכון נכון כתב:אבל מהראיות האמורות לעיל מוכח דגם השמיט ותן טו"מ חשיב תפלה...
לשון המ"ב (סי' תפח סקי"ב, ובשעה"צ שם) מורה לא כן, אלא דהוי ברכות לבטלה. וי"ל.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 430 אורחים