חרט כתב:תביעת ביטוח לא שייך כלל אם הם חייבים ע"פ דין תורה או לא.
בעל האולם/המקום משלם לחברת הביטוח סכום הגון, ובתמורה זאת חברת הביטוח מתחייבת - שמה שיקרה ואיך שיקרה הם משלמים. בין אם בעל האולם אשם בין אם הוא לא אשם. בין אם הנפגע פשע או לא פשע. (כמובן באופן כללי, מבלי לרדת לפרטי ותנאי הביטוח השונים - אבל זה העיקרון).
על זה הם מקבלים טבין ותקילין מידי חודש בחודשו. ותמורת זאת הם התחייבו לשלם.
בברכה המשולשת כתב:יש מחלוקת בתביעה ישר לערכאות למי שלא יבוא לד"ת (כגון חברת ביטוח) יש 3 שיטות:
כסף הקדשים- אפשר לתבוע ישירות בערכאות.
הגרזנ"ג- אפשר לתבוע בפני 3 אברכים, וכשהנתבע יסרב לבוא הם יתנו היתר פניה לערכאות
דיינים רבים פוסקים שבכל מקרה צריך לפנות לבית דין ממש ולקבל ממנו היתר פניה לערכאות, לאחר סירוב הנתבע.
ויש את סברת הגראז"ו שליט"א שחברת ביטוח וכדומה פועלת אדעתא דערכאות ולכן אפשר לתבעה ישר בערכאות.
סגי נהור כתב:קצת מוזר לטעון שבעל האולם משלם לחברת הביטוח טבין ותקילין כדי שיפצו את הנפגע במקרים שבהם הוא, בעל האולם, בכל אופן היה פטור מלשלם.
הביטוח איננו ביטוח לנפגעים אלא ביטוח לבעל האולם, ומטרתו להגן עליו מתביעות כספיות.
נוריאל עזרא כתב:סגי נהור כתב:חרט כתב:תביעת ביטוח לא שייך כלל אם הם חייבים ע"פ דין תורה או לא.
בעל האולם/המקום משלם לחברת הביטוח סכום הגון, ובתמורה זאת חברת הביטוח מתחייבת - שמה שיקרה ואיך שיקרה הם משלמים. בין אם בעל האולם אשם בין אם הוא לא אשם. בין אם הנפגע פשע או לא פשע. (כמובן באופן כללי, מבלי לרדת לפרטי ותנאי הביטוח השונים - אבל זה העיקרון).
על זה הם מקבלים טבין ותקילין מידי חודש בחודשו. ותמורת זאת הם התחייבו לשלם.
קצת מוזר לטעון שבעל האולם משלם לחברת הביטוח טבין ותקילין כדי שיפצו את הנפגע במקרים שבהם הוא, בעל האולם, בכל אופן היה פטור מלשלם.
הביטוח איננו ביטוח לנפגעים אלא ביטוח לבעל האולם, ומטרתו להגן עליו מתביעות כספיות.
סו"ס הוא משלם לביטוח שמתחייב לפצות הנפגעים כדי למונעם מלתבוע.
ומדוע יגרע הנפצע החרדי? יפנה לביטוח[שהתחייב כן באופן כללי] יגיש הטפסים ויקבל פיצוי. ובכלל לבעל האולם נוח שיהיה לו ביטוח כזה אחרת יעדיפו אולמות אחרים ואם לא יהיה כיסוי לחרדים[כמו שיש לאחרים] יעדיפו מקומות אחרים ולכן נוח לו שיהיה כיסוי לכולם.
כמדומה שזה גם חובה חוקית על בעל האולם להחזיק בביטוח כזה.
ובמידה והביטוח מתנער יפנה לבית דין בבקשה לתבוע הביטוח שכיוון שזה הנוהג במקרים כאלו שיהיה פיצוי והביטוח מתחייב לפצות מן הסתם בית הדין יאשר לתבוע.
השואל התעניין על היתר לתבוע את בעל האולם [!] בערכאות ללא בי"ד, כיון שיש לו ביטוח שישלם לו.
בכל מה שכתבת אין סיבה להתיר זאת [באופן ששאל], כיון שבעל האולם הוא אדם פרטי ושומ"צ, ולפי ההלכה כבעל אולם הוא פטור מנזקי בור לאדם, ואם יש אופן שמותר ללכת נגדו לערכאות זה רק ע"י היתר בי"ד שתבעו קודם שם.
איני יודע להסביר למה.
אבל תקרא את השאלה בתחילת האשכול, זה מה שהוא שאל.
ותשובתך [ואחרים] היא על שאלה אחרת. בעצם הוא מקבל תשובה לא מדוייקת.
מקדש מלך כתב:אתה בטוח שחברת הביטוח מתחייסת לתביעה שלא מגיעה מהמבוטח עצמו (אני שואל מחוסר ידיעה)?
נוריאל עזרא כתב:ולפי ההלכה כבעל אולם הוא פטור מנזקי בור לאדם
נוריאל עזרא כתב:מקדש מלך כתב:אתה בטוח שחברת הביטוח מתחייסת לתביעה שלא מגיעה מהמבוטח עצמו (אני שואל מחוסר ידיעה)?
כך היה נראה לי אך ייתכן ואני טועה. אנסה לברר את הפרט הזה.
נוריאל עזרא כתב:עזריאל ברגר כתב:נוריאל עזרא כתב:ולפי ההלכה כבעל אולם הוא פטור מנזקי בור לאדם
בור - חייב על נזקי אדם, ואינו פטור אלא על מיתתו (או על כלים, ואכן יש לדקדק בזה שלא לחייב את בעל האולם על נזקים שהוא פטור מהם, וכפי שכתבתי לעיל).
תלוי מה ניזוק אם הנזק מחמת איזה תקלה ברצפה וניזוק ברגל ייתכן אך אם נפל מהתקלה על הרצפה ונפגע מהרצפה לכאורה יש אולי לדון שלא חייב שקרקע עולם הזיקתו כלומר ולא הבור והרי זה גרמא בנזיקין שפטור.
עכ"פ היכן שיש ביטוח הוא לפי תנאי הביטוח לכאורה וצריך לראות מה הביטוח מכסה. שעל דעת הביטוח התחייב ויהיה חייב גם לפי דין תורה. שכן כל הדינים הם כשלא סוכם כלום וכדו'.
חולין כתב:כיון שדנו בענין תשלומי נזקי אדם בבור, אציין לשו"ע סימן א' סעיף א' ובש"ך, בקצוה"ח ובפת"ש שם לענין האם דנים בכל נזקי בור בזמן הזה שאין לנו סמוכים. וככלל כיצד שמים כיום 'נזק' כשאין לנו עבדים. [השומה היחידה הידועה לי כיום היא של הביטוחים השונים.]
עזריאל ברגר כתב:חולין כתב:כיון שדנו בענין תשלומי נזקי אדם בבור, אציין לשו"ע סימן א' סעיף א' ובש"ך, בקצוה"ח ובפת"ש שם לענין האם דנים בכל נזקי בור בזמן הזה שאין לנו סמוכים. וככלל כיצד שמים כיום 'נזק' כשאין לנו עבדים. [השומה היחידה הידועה לי כיום היא של הביטוחים השונים.]
כמדומני שכיום מסתמכים על חתימת הצדדים על הסכם-בוררות, ומחייבים בנזקים כאלו. ועצ"ע לגבי גודל החיוב וכו'.
ודפח"ח.מה שמחייבים כיום (חלק מבתי הדינים) אחרי חתימת בוררות גם נזקי אש ובור וגרמא וכו', יהני רק לנידון הצדדי של כיצד שמין וכו', אבל לא יעזור לשאלת השואל דנן, שרוצה לתבוע ישר בבי"ד או בבימש"פ, וטרם חתם בוררות, ואי אפשר לומר שלפי ד"ת הוא כבר חייב.
חולין כתב:יש להוסיף על דבריו היפים של אותו חכם פרטי, שיתכן שגם כשחותמים על שטר בוררות, אין זה דבר מוחלט שבי"ד יכולים לדון בכך. שהרי כיון שב"ד אינם דנים בכך בזמן הזה אולי גם הנתבע אינו מחוייב להסכים לבא ולדון בפניהם, [דעיין בחו"מ שם שאפילו כשהתובע תובע לשום לו את נזקו כדי שיוכל לתפוס ממנו אין בי"ד דנים, ולכאורה על אחת כמה וכמה שאין מחייבים את הנתבע לבא לדון כמה עליו לשלם]. ואם כן אם חתם על שטר בוררות במחשבה שהוא אכן חייב לדון בפניהם יתכן דיהיה מוטל על הבי"ד עצמו לומר לו שיידע כי אף שהוא מחוייב לשלם אבל אינו מחוייב לבא לדון בפניהם, ואם כן רק אם אח"כ ירצה ויסכים תועיל חתימתו על שטר הבוררות לחייבו וצ"ע בכל זה.
משתמשים הגולשים בפורום זה: שמואל דוד ו־ 137 אורחים