פורום אוצר החכמה

מעשה שהיה, שחתן מרוב שרקד וצהל בליל כלולותיו שכח לאכול. (איך פספסו את התמונה שהוא חותך את החלה, אני לא יודע. אולי עשה שליח.) אבל הכלה אכלה. בסוף הערב כשכבר סוגרים את האולם, הנשארים נזכרו שצריך לברך ברכת המזון, ונשאלת השאלה, האם אפשר לברך שבע ברכות. לא היתה אפשרות לחתן ליטול ידים, כי המטבח היה סגור כבר. אברך אחד שהיה במקום, הכריע על פי מה דקיי"ל שמברכים שבע ברכות בשבעת ימי המשתה, אפילו אם רק החתן או הכלה לא היו נשואים פעם. חזינן, שגם הכלה ביכולתה לחייב שבע ברכות. אברך אחר דחה, שכלה שלא נשואה פירושה, שהחתן שמח, והשבע ברכות באים משום החתן ולא משום הכלה. טען אברך הראשון, הרי יש שמחת חתן לחוד וכלה לחוד, שהרי רב אחא מרכיב לה אכתפיה, ואמרינן, כיצד מרקדין לפני הכלה דייקא, וא"כ השבע ברכות אתי גם משום הכלה.

עם מי הצדק?

בחתונה של גיסי נ"י היה בדיוק כך, ושאלו אותי מה לעשות (זה היה אחרי שכל הרבנים כבר הלכו, אז לא היה את מי לשאול).
וסימנתי להם (כי זה אחרי שנטלתי מים אחרונים...) לומר שבע ברכות, כי סוכ"ס זו סעודת החתונה של שניהם. מה גם ששם החתן על הסעודה גם אם לא אכל (כך נלענ"ד).

מסתמא החתן אכל דבר-מה, ויהיה לו על מה לומר "ברוך ... שאכלנו משלו", ואולי זה מספיק כדי להחיל על הסעודה שם "סעודת חתן".
ובפרט כשזו הסעודה הראשונה - אולי יש יותר צד להקל בזה?

דומני שיש תשובה ביבי"א בענין.

שו"ת יביע אומר חלק ו' אבן העזר סימן ט'
והגר"ש קלוגר בשו"ת האלף לך שלמה (חאו"ח סי' צג) כ' שאפילו אם החתן שם, והיו כמה אנשים שנטלו ידיהם לסעודה לאכול פת, אם החתן לא נטל ידיו לסעודה, לא יברכו ז"ב, כי אין זה נחשב לסעודת נישואין כל שאין החתן סועד עמהם. ע"ש. וכ"ש כשאין החתן נמצא שם. ומ"מ כשהחתן והכלה נמצאים בסעודה, בודאי שיכולים לברך ז"ב, אפי' אם אין הכלה נמצאת בשעת ז"ב. וכנ"ל. [וע"ע להגר"ש קלוגר בשו"ת קנאת סופרים (דל"ט רע"ד). ובשו"ת ויאסוף שלמה הכהן (חאה"ע סי' יג)].

יוסף חיים אוהב ציון כתב:שו"ת יביע אומר חלק ו' אבן העזר סימן ט'
והגר"ש קלוגר בשו"ת האלף לך שלמה (חאו"ח סי' צג) כ' שאפילו אם החתן שם, והיו כמה אנשים שנטלו ידיהם לסעודה לאכול פת, אם החתן לא נטל ידיו לסעודה, לא יברכו ז"ב, כי אין זה נחשב לסעודת נישואין כל שאין החתן סועד עמהם. ע"ש. וכ"ש כשאין החתן נמצא שם. ומ"מ כשהחתן והכלה נמצאים בסעודה, בודאי שיכולים לברך ז"ב, אפי' אם אין הכלה נמצאת בשעת ז"ב. וכנ"ל. [וע"ע להגר"ש קלוגר בשו"ת קנאת סופרים (דל"ט רע"ד). ובשו"ת ויאסוף שלמה הכהן (חאה"ע סי' יג)].

הוא לא דן בשאלה היכא שרק אחד אכל ואחד לא, אלא דן באופן כללי, אם שניהם אכלו או שלא.

בשובע שמחות הכריע דלכתחילה יאכל פת, אך בדיעבד שלא אכל יכולים לברך, והביא שכ"ה בס' המנהיג.

תוכן כתב:

יוסף חיים אוהב ציון כתב:שו"ת יביע אומר חלק ו' אבן העזר סימן ט'
והגר"ש קלוגר בשו"ת האלף לך שלמה (חאו"ח סי' צג) כ' שאפילו אם החתן שם, והיו כמה אנשים שנטלו ידיהם לסעודה לאכול פת, אם החתן לא נטל ידיו לסעודה, לא יברכו ז"ב, כי אין זה נחשב לסעודת נישואין כל שאין החתן סועד עמהם. ע"ש. וכ"ש כשאין החתן נמצא שם. ומ"מ כשהחתן והכלה נמצאים בסעודה, בודאי שיכולים לברך ז"ב, אפי' אם אין הכלה נמצאת בשעת ז"ב. וכנ"ל. [וע"ע להגר"ש קלוגר בשו"ת קנאת סופרים (דל"ט רע"ד). ובשו"ת ויאסוף שלמה הכהן (חאה"ע סי' יג)].

הוא לא דן בשאלה היכא שרק אחד אכל ואחד לא, אלא דן באופן כללי, אם שניהם אכלו או שלא.

יעו"ש בכל התשובה היטב.

יוצא פוניבז' כתב:בשובע שמחות הכריע דלכתחילה יאכל פת, אך בדיעבד שלא אכל יכולים לברך, והביא שכ"ה בס' המנהיג.

בשו"ת ציץ אליעזר אומר שהמנהיג לא דן בזה בכלל.

גם דברי המהרש"ק שהובא ביבי"א, יש לפלפל בדבריו מה הוא סובר.

קבלתי באישי את התגובה הבאה:

אגב היה מעשה ששמעתיו מכלי ראשון לפני הרבה שנים ושכחתי פרטים, ויש סבירות שגם נדפס היכנשהו במהלך הזמן אולי תוכל לחפשו במאגרים,

שרבי דוד פוברסקי היה מסדר קידושין בתל אביב, בשנים שבדרך כלל כל הסידו"ק היה עושה רה"י ר' שמואל רוזובסקי, והתעוררה שאלה שהחתן או הכלה לא היו בסעודה [קרה משהו שנלקח/נלקחה לחדר מיון והחתונה המשיכה] והתעוררה השאלה אם מברכים ז' ברכות ע"ס אחד הנותר מהם, ושאלו את ר' דוד ולא ידע, ושלח ע"י טלפון לשאול את ר' שמואל שמסתמא קרה לו לרוב נסיונו גם מקרה כזה.
ור' שמואל ענה על אתר שמקרה לא קרה לו, אבל זה לשון מפורשת בראשון אחד מהראשונים שמברכים על אחד מהם [כמדו' לשון ר"ן, ואולי אני טועה]. וכך הכריע לו.

יבואו הבקיאים ויוסיפו.

תוכן כתב:קבלתי באישי את התגובה הבאה:

.......[כמדו' לשון ר"ן, ואולי אני טועה]....

יבואו הבקיאים ויוסיפו.

ר"ן סוכה כה: וכך נוהגין היום לברך ברכת חתנים בכל אחת מבתי התחתונה כל זמן שהחתן או הכלה שם. [אולם מביאים ריטב"א להיפך].

רציני כתב:

תוכן כתב:קבלתי באישי את התגובה הבאה:

.......[כמדו' לשון ר"ן, ואולי אני טועה]....

יבואו הבקיאים ויוסיפו.

ר"ן סוכה כה: וכך נוהגין היום לברך ברכת חתנים בכל אחת מבתי התחתונה כל זמן שהחתן או הכלה שם. [אולם מביאים ריטב"א להיפך].

תודה רבה! סוף סוף! איפה הריטב"א?

תוכן כתב:

רציני כתב:

תוכן כתב:קבלתי באישי את התגובה הבאה:

.......[כמדו' לשון ר"ן, ואולי אני טועה]....

יבואו הבקיאים ויוסיפו.

ר"ן סוכה כה: וכך נוהגין היום לברך ברכת חתנים בכל אחת מבתי התחתונה כל זמן שהחתן או הכלה שם. [אולם מביאים ריטב"א להיפך].

תודה, רבה! סוף סוף! איפה הריטב"א?

ריטב"א כתובות ח, א: והוי יודע שאין מברכין ברכת חתנים אלא במקום חופה ושיהו שם החתן והכלה.עכ"ל.

לבי במערב כתב:כמדומה שו' החיבור יכולה היא שתתפרש במשמעות 'או', משא"כ להפך. ואפושי פלוגתא למה לן.

לשון ההערות בשיטה מקובצת מוה"ק בכתובות (הערה 67): עיין ביביע אומר ח"ו ס"ט אות ב שהביא מספר חינא וחסדא שר"ל דלפי הריטב"א סגי בחדא מינהו לענין ברכת חתנים, ומש"כ הריטב"א בתחילת הקטע כאן "החתן והכלה" הכוונה לאחד מהם וביביע אומר שם כתב שדבריו דחוקים, ופלא עליהם שלא שתו ליבם לסוף דברי הריטב"א שלפנינו שכתב ברור דבעינן לתרוייהו. עכ"ל.
לשון הריטב"א בסוף דבריו: וכן אין לומר אשר ברא אלא כשיש שם חתן וכלה אבל שהשמחה במעונו אף על גב דלית להו לתרוייהו כחדא כיון דאיכא חדא מינייהו. ע"כ.
אבל איני יודע אם צריך לאכול.

ייש"כ.