פורום אוצר החכמה

שלום,

רציתי לשאול, האם עיקר ההבדל בין תרועה "רגילה" לתרועה "תמנית" היינו חיבור הקול לקול אחד עולה ויורד, או שמא צורת ההפסק שברגיל נוהגים לעשותו ע"י הלשון ואילו בתרועה תמנית ע"י הנשימה.
ר"ל, תרועה אשר נשמעת כקולות מופסקים, אך לא מופסקים לגמרי, כפי שעושים ע"י הנשימה ולא ע"י הלשון, האם זו תרועה רגילה או תמנית?
שמעתי אומרים שלכתחילה טוב להפסיק דווקא ע"י הנשימה ולא ע"י הלשון, אלא שזה דורש יותר מאמץ.

בתודה מראש.

השאלה היא שאלתך היא מצד שינוי מנהג או מצד שיש דעה שתרועה תימנית פסולה.
לענ"ד מה שמסתפק הגרנ"ק זצ"ל בחוט שני אם תרועה תימנית כשרה זה דווקא כשזה רק נשמע קול רועד אבל לא ניכר שזה קול נשבר ומחובר מחלקים, אבל אם ניכר היטב שזה קולות קצרים המחוברים יחד לקול אחד ארוך זה ודאי כשר, שהרי לדעת כמעט כל הראשונים והאחרונים התרועה מחוברת, אלא שהעושים אותה כטוטוטו סוברים שגם זה נחשב למחובר (זולתי הגר"ח גרינימן זצ"ל דסבירא ליה דסבירא לן שהתרועה היא בקולות מופסקים, ולכן לא הבין את שיטת החזו"א והגיע למסקנות שונות וכתב אחריהן "אבל מרן זלה"ה לא כתב כן וצ"ע" ולמעשה נהג כמנהג החזו"א).

מצ"ב 2 הקלטות בהן הפסקי התרועה הראשונות נעשים ע"י הנשימה בעוד הפסקי התרועות השניות נעשים ע"י הלשון.

נדון גם באשכול הזה
viewtopic.php?f=30&t=14979&hilit=%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%A2%D7%94+%D7%AA%D7%99%D7%9E%D7%A0%D7%99%D7%AA#p140689

הם דנים שם על תרועה תמנית כן או לא, ואני שואל מהי בכלל תרועה תמנית.

זה גם נדון באשכול שם.

בברכה המשולשת כתב:זה גם נדון באשכול שם.

לא על מה ששאלתי, ואודה לתשובה על שאלתי.