סוכה דף נג עמוד א
אשה היתה בוררת חטים לאור של בית השואבה.
תוספות: אשה היתה בוררת חיטין לשמחת בית השואבה - בירושלמי פריך היאך בוררת האיכא מעילה דשמן ופתילה היו של הקדש ומשני דקול ומראה וריח אין בהן משום מעילה וקשה דבפרק כל שעה (פסחים דף כו. ושם) אמרינן עלה מעילה הוא דליכא הא איסורא איכא וי"ל דבוררת לאו דוקא אלא כלומר היתה יכולה לברור מרוב אורה.
וקשה לי, שהרי ההנאה משמן ופתילות שכבר נעישת מצוותן, ומפני מה יש בהן עדיין מעילה?