עושה חדשות כתב:לגבי איסור עשיית אהל עראי בשבת, יש מקרים בהם פריסת גג לבד אסורה למרות שאין לאהל מחיצות. כגון שהאהל נעשה להגן מפני החמה או הגשמים. אבל מבואר בדברי הפוס' שאם הגג משופע אין בו איסור אהל, כי שיפועי אהלים לאו כאהלים דמו. והקולא הזאת היא גם במקרים הנ"ל שהאיסור הוא על עשיית גג לבד בלי מחיצות, וכמבואר בפוסקים שהביאו דין זה גם על טלית כפולה שנעשית לצל. אמנם במקרים שהאיסור של אהל הוא גם על פחות מטפח, יש איסור גם בגג משופע, אבל בדבר שמתוקן להיות אהל ואין בו שום איסור אם אין לו גג בשיעור טפח, ע"ז השיפוע מהני להתיר.
גם אם טעיתי משהו בקטע המקדים, (נכתב שלב"ע כראוי), אבל הדין עצמו מופיע במג"א ומשנ"ב בסי' שא לגבי איסור אהל הנאמר בכובע עם שוליים העשויים להגן. ז"ל המג"א בשם הגמ"י "וכובעים שלנו שרי דמשופעים והולכים כלפי מטה", והמג"א מציין שם לדין של אהל משופע בסימן שטו.
השאלה כעת היא מהו שיעור השיפוע, האם גם זוית קהה מועילה להתיר, או בקיצור כמה צריך לשפע את הכובע.
נראה פשוט דכשגג הולך בשיפוע עדיין מקרי גג ואהל, ועיקר הפסול בשיפוע אהלים אינו משום שהגג הולך באלכסון דגם גג שהוא באלכסון גג מיקרי, אלא עיקר הפסול הוא משום שאין היכר בין גג לכותל ולכן דופן מיקרי ולא אהל, ואכן וקי"ל סוכה י"ט ב' כל שהגביה טפח מיקרי אהל אע"פ שכל הגג הוא בשיפוע ובאלכסון, דכל שיש טפח לכותל גג מיקרי. וכן לענין שבת קיי"ל קל"ח ב' דכל דנחתי מפוריא טפח שיפוע אהלים הוה כאהלים (כן נראה מלשון הטור וכן פי' להדיא הדרישה וכן נראה מלשון המ"ב דהעמיס כן בפירוש רש"י דלא כהגר"ז) וטעמא דכל שיש היכר בין גג לכותל שיפוע אהלים וודאי הווה כגג.
ודעת כמה ראשונים דמה דקיי"ל שיפוע אהלים לא הוי כאהלים היינו דלא מיקרי קבע, כיון דאין זה דרך עשיית אהל קבע, ומכ"מ עראי הוי והיינו טעמא דטלית כפולה (כן נראה דעת הרמב"ם כמו שמפו' בר"ן סוכה דף ג' מדפי הרי"ף ועי' שם שהרמב"ן חולק ודעתו דאפילו אהל עראי לא הוי וכן פי' בדעת רש"י עירובין ק"ב ב ברם רש"י בשבת קל"ח ב' וודאי סובר דשיפוע אהלים הוי כאהלי עראי וכלשון הגמ' שם ולכן כילת חתנים כל שיש בשיפוע טפח אסור).
ומש"כ המג"א לענין סייאנא אכן תמי' ועיקר ההיתר בסיאנא הוא בדנכפף דבגד מיקרי ולא אהל, ועיקר כוונת מג"א נראה פשוט לחלק ונראה לחלק פשוט, דודאי יש בשיפוע אהלים כאן אהל המאהיל על שיעור טפח, אלא שהוא בשיפוע, ולכן אהל עראי מיקרי, משא"כ באהל משופע שאינו מאהיל על שיעור טפח שם לא מיקרי אהל וצ"ע.