פורום אוצר החכמה

בפרשת פנחס כתיב לאלה תחלק הארץ, היינו אלו הנמנין בפרשת פנחס, 601,730 נפש.
והנה הרמב"ן כותב שגזירת מרגלים נגזרה רק על הנמנים ביוצאי מצרים מגיל 20 ועד גיל 60. אבל מי שהיה למעלה מגיל 60 לא נגזרה עליו גזירת מרגלים.
והנה בפרשת פנחס נמנו מבן עשרים ולא כתיב עד גיל שישים.
שמא לפי הרמב"ן גם בני יותר משישים (בעת המנין הראשון) נמנו וקבלו חלק בארץ?

גם אני הקטן הרהרתי רבות בשאלה זו, ואכן כך גם היה נראה לי בדעת הרמב"ן
(ואולי מכיוון שמדובר במעט מאוד אנשים, אז זה לא נדון)

המקור והסיבה שהגזירה לא היה על בני יותר משישים הוא משום שלא היו בכלל מנין ראשון, והמקור לזה הוא דדרשינן 'ומעלה' 'ומעלה' מערכין, וא"כ גם בפרשת פנחה כתיב ומעלה ולא היו בכלל המנין בני יותר משישים. (והגע בעצמך אם תאמר שהיו בכלל המנין ורק לא בכלל הגזירה איך נאמר ובאלה לא היה איש מפקודי משה ואהרן)
אמנם כמדומני שיצא לי פעם שיש ראשונים חולקים על לפחות חלק מהדברים הנ"ל ואולי כולם, והלואי שיחזירו לי אבידתי.

לא הבנתי, 'ומעלה' כשאח"כ כתיב שישים, אבל 'ומעלה' בלי שישים מהכיתי תיתי שיש לו שיעור.

קו ירוק כתב:לא הבנתי, 'ומעלה' כשאח"כ כתיב שישים, אבל 'ומעלה' בלי שישים מהכיתי תיתי שיש לו שיעור.

לא כתוב שישים בשום מקום רק בפרשת עירוכין, וילפי' בגז"ש (ב"ב קכ"א:) לכל מקום דכתיב בן עשרים שנה ומעלה דהוא עד שישים, וכבר כתבתי שכמדומני שיש מח' ראשונים אם הוא רק לגבי הגזירה או גם לגבי המנין ואינו זוכרו עכשיו, אבל לכאורה א"א לומר דהגז"ש הוא רק לגבי מנין א' ולא לגבי השני דהרי כתיב ובאלה לא היה איש מפקודי משה ואהרן הכהן.

צדקת. ואף הרמב"ן עצמו בפסוק סד כותב שבמנין זה נמנו עד שישים.
אלא שאומר הרמב"ן שיותר משישים לא נפקדו [ממילא אינם בכלל גזירת דור המדבר דכתי' בהו במדבר הזה יפלו פגריכם לכל פקודיכם לכל מספרכם].
וא"כ מה היה אם אלו שהי ויותר משישים ביציאת מצרים, וחיים עדנה, האם לא קבלו בירושת הארץ? ואמאי?
ומאידך הא כתיב בפרשת פינחס לאלה תחלק הארץ. היינו הנמנים פה כמ"ש רמב"ן.

קו ירוק כתב:שמא לפי הרמב"ן גם בני יותר משישים (בעת המנין הראשון) נמנו וקבלו חלק בארץ?

בפרשת לאלה תחלק (כו כט)" בְּנֵי מְנַשֶּׁה לְמָכִיר מִשְׁפַּחַת הַמָּכִירִי וּמָכִיר הוֹלִיד אֶת גִּלְעָד לְגִלְעָד מִשְׁפַּחַת הַגִּלְעָדִי:

בגמרא בבא בתרא (קכא, ב) בקושית הגמרא שהרי מצינו משאר שבטים שאינם לוי שלא מתו במדבר, 'והתניא יאיר בן מנשה ומכיר בן מנשה נולדו בימי יעקב ולא מתו עד שנכנסו לארץ ישראל , שנא' ויכו מהם אנשי העי כשלשים וששה איש ותניא שלשים וששה ממש דברי ר' יהודה, א"ל ר' נחמיה וכי נאמר שלשים וששה והלא לא נאמר אלא כשלשים וששה אלא זה יאיר בן מנשה שהיה גדול כרובה של סנהדרין' וישבה הגמרא: 'אלא א"ר אחא לא נגזרה על פחות מבן עשרים ועל יותר מבן ששים', (וכן איתא בסנהדרין מד, ב).

הרי שגם למעלה מבני ששים קיבלו חלק בארץ (ולגבי יאיר בן מנשה כ' המש"ח (וכבר קדמו במדרש בראשית רבתי) שלא נכתב בפרשה כיון שלא היו לו בנים).

והשתא יש להבין, אם קבלו הרי נמנו, כדכתי' לאלה תחלק הארץ. ובפשוטו אין נמנים בשום מנין יותר משישים כמו שהביא ונתנו ידידים.

פי האתון כתב:

קו ירוק כתב:שמא לפי הרמב"ן גם בני יותר משישים (בעת המנין הראשון) נמנו וקבלו חלק בארץ?

בפרשת לאלה תחלק (כו כט)" בְּנֵי מְנַשֶּׁה לְמָכִיר מִשְׁפַּחַת הַמָּכִירִי וּמָכִיר הוֹלִיד אֶת גִּלְעָד לְגִלְעָד מִשְׁפַּחַת הַגִּלְעָדִי:

למכיר קאי על משפחתו צאצאיו ולא הוא עצמו.

בגמרא בבא בתרא (קכא, ב) בקושית הגמרא שהרי מצינו משאר שבטים שאינם לוי שלא מתו במדבר, 'והתניא יאיר בן מנשה ומכיר בן מנשה נולדו בימי יעקב ולא מתו עד שנכנסו לארץ ישראל , שנא' ויכו מהם אנשי העי כשלשים וששה איש ותניא שלשים וששה ממש דברי ר' יהודה, א"ל ר' נחמיה וכי נאמר שלשים וששה והלא לא נאמר אלא כשלשים וששה אלא זה יאיר בן מנשה שהיה גדול כרובה של סנהדרין' וישבה הגמרא: 'אלא א"ר אחא לא נגזרה על פחות מבן עשרים ועל יותר מבן ששים', (וכן איתא בסנהדרין מד, ב).
הרי שגם למעלה מבני ששים קיבלו חלק בארץ (ולגבי יאיר בן מנשה כ' המש"ח (וכבר קדמו במדרש בראשית רבתי) שלא נכתב בפרשה כיון שלא היו לו בנים).

לא נגזרה גזירה קאי על הכניסה לארץ ולא על הירושה.

קו ירוק כתב:וא"כ מה היה אם אלו שהי ויותר משישים ביציאת מצרים, וחיים עדנה, האם לא קבלו בירושת הארץ? ואמאי?

מתוך עיון בסוגיות בפרק יש נוחלין יוצא שהיו כמה אנשים שלא קיבלו בכלל חלק בארץ כגון טף שהיו פחותים מבני עשרים אבל אביהם מת במדבר ואין להם אחים יותר מבני כ אינן מקבלין כלל לא ע"י עצמן ולא ע"י אביהן וכל מיני חשבונות כאלו, ואינו תמיה שמכיר ויאיר לא יקבלו.
מאידך מכיון שהנחלה אז היה שונה מכל מקום שמתים יורשין את החיים דהיינו שנתחלקה לבאי הארץ והוריהם יוצאי מצרים ירשו מהם וחזרו והורישו לבניהם יש לדון בכי האי גונא שהאב שהוא מיוצאי מצרים עדיין קיים אם חוזר ומנחיל או שזה נשאר אצלו. אולם כאן מיירי באנשים שאינן נחשבין יוצאי מצרים כיון שהיו יותר מבני ס בשעת יציאת מצרים ומ"מ יכול להיות שירשו מנכדיהם באי הארץ דרך בניהם שהיו ממתי המדבר ולא חזרו להנחיל וצ"ע.

[דרך אגב איני זוכר איפה הרמב"ן נא לציין לי]

הרמב"ן במדבר כו סד. ומפורש יותר שם לב סוף פסוק מ.

בפשוטו זה לא מקרה שקרה כמו פחותים מכ' שמת אביהם. כי זה כמה וכמה אנשים יוצאי מצרים שמגיע להם לכאורה חלק בארץ, ומדוע יגרע חלקם.
מלבד זאת ויתן משה למכיר בן מנשה את הגלעד וישב בה. כלומר קיבל נחלה. אבל מאידך לאלה (בלבד) תחלק הארץ.

קו ירוק כתב:הרמב"ן במדבר כו סד.

בפשוטו זה לא מקרה שקרה כמו פחותים מכ' שמת אביהם. כי זה כמה וכמה אנשים יוצאי מצרים שמגיע להם לכאורה חלק בארץ, ומדוע יגרע חלקם.
מלבד זאת ויתן משה למכיר בן מנשה את הגלעד וישב בה. כלומר קיבל נחלה. אבל מאידך לאלה (בלבד) תחלק הארץ.

למכיר בן מנשה י"ל לבית אב שלו והכונה לצאצאו ולא להוא עצמו.
אמנם גם אם נניח דקאי על מכיר עצמו י"ל דשאני ארץ עהר הירדן שלקחו מעצמן ואינו שייך לדין לאלה תחלק הארץ

ראשית בני מנשה לא לקחו מעצמן. שנית איכא למ"ד שכל נחלת עה"י לא חשיבי נטלו מעצמן. שלישית גם מה שנטלו מעצמן זו נחלה, ורק לאלה תחלק הארץ.
גם על יאיר יש אמרו שמת במלחמת העי (אמנם יש פירושים בראשונים שאינו יאיר בן מנשה בן יוסף).

קו ירוק כתב:שלישית גם מה שנטלו מעצמן זו נחלה, ורק לאלה תחלק הארץ.

איני יודע אם זה נכון, מה שמקבל במתנה מיוחדת ולא בסדר החלוקה הרגילה מהי"ת שנכלל בדין זה. הגע בעצמך איך קיבלו חלק גדול מאד שלא בפרופורציה לשאר בני ישראל אם הוא מדין לאלה תחלק. וחוץ מזה נראה לי שהקרא דלאלה תחלק הארץ קאי על הארץ שבפרשת מבעי שניתנה לחלוקה ולא על ארץ אחרת.

ומקרא מפורש הוא בפר' מסעי, שני המטות וחצי המטה נטלו נחלתן מעבר לירדן יריחו קדמה מזרחה.
וכתיב כי באה אלינו נחלתינו מעבר לירדן מזרחה.
וכמדומה שהביאו מדרש שחלק מבנות צלפחד נטלו בעבר הירדן.

זה נכון ש'לאלה תחלק הארץ' היינו ארץ כנען, אבל הרי נמנו גם שבטי עבר הירדן וע"כ שהם בכלל נחלה במנין זה.
ואילו לא היו נוטלין בעה"י כולם היו נוטלין בארץ, אבל כיון שקבלו נחלה בעה"י המזרחי לא נטלו בארץ כנען.

קו ירוק כתב:ומקרא מפורש הוא בפר' מסעי, שני המטות וחצי המטה נטלו נחלתן מעבר לירדן יריחו קדמה מזרחה.
וכתיב כי באה אלינו נחלתינו מעבר לירדן מזרחה.
וכמדומה שהביאו מדרש שחלק מבנות צלפחד נטלו בעבר הירדן.

זה נכון ש'לאלה תחלק הארץ' היינו ארץ כנען, אבל הרי נמנו גם שבטי עבר הירדן וע"כ שהם בכלל נחלה במנין זה.
ואילו לא היו נוטלין בעה"י כולם היו נוטלין בארץ, אבל כיון שקבלו נחלה בעה"י המזרחי לא נטלו בארץ כנען.

ומפורש בפסוקי הירושה והנחלות בספר יהושע שהכל נקרא נחלה (ומלבד הטענה הפשוטה שאחרת לא היה היובל נוהג אף פעם)

קו ירוק כתב:וכמדומה שהביאו מדרש שחלק מבנות צלפחד נטלו בעבר הירדן.

מעניין לראות מדרש זה.
למנשה היו ב' בנים א) יאיר (שהיה יחיד וללא בנים - וגם יש מ"ד שאינו בן מנשה ממש), ב) מכיר.
יאיר נטל את חות יאיר בבשן, ומכיר נטל את הגלעד שהיה בעבר הירדן, שנאמר: וַיֵּלְכוּ בְּנֵי מָכִיר בֶּן מְנַשֶּׁה גִּלְעָדָה וַיִּלְכְּדֻהָ וַיּוֹרֶשׁ אֶת הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר בָּהּ: וַיִּתֵּן מֹשֶׁה אֶת הַגִּלְעָד לְמָכִיר בֶּן מְנַשֶּׁה וַיֵּשֶׁב בָּהּ: (במדבר לב לט-מ).

מי הם איפה חצי המנשה שנטלו בעבר הירדן המערבי (ארץ כנען)?

התשובה מבוארת בפסוקי יהושע...
יהושע פרק יז
(א) וַיְהִי הַגּוֹרָל לְמַטֵּה מְנַשֶּׁה כִּי הוּא בְּכוֹר יוֹסֵף לְמָכִיר בְּכוֹר מְנַשֶּׁה אֲבִי הַגִּלְעָד כִּי הוּא הָיָה אִישׁ מִלְחָמָה וַיְהִי לוֹ הַגִּלְעָד וְהַבָּשָׁן:
(ב) וַיְהִי לִבְנֵי מְנַשֶּׁה הַנּוֹתָרִים לְמִשְׁפְּחֹתָם לִבְנֵי אֲבִיעֶזֶר וְלִבְנֵי חֵלֶק וְלִבְנֵי אַשְׂרִיאֵל וְלִבְנֵי שֶׁכֶם וְלִבְנֵי חֵפֶר וְלִבְנֵי שְׁמִידָע אֵלֶּה בְּנֵי מְנַשֶּׁה בֶן יוֹסֵף הַזְּכָרִים לְמִשְׁפְּחֹתָם:
(ג) וְלִצְלָפְחָד בֶּן חֵפֶר בֶּן גִּלְעָד בֶּן מָכִיר בֶּן מְנַשֶּׁה לֹא הָיוּ לוֹ בָּנִים כִּי אִם בָּנוֹת וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֹתָיו מַחְלָה וְנֹעָה חָגְלָה מִלְכָּה וְתִרְצָה:
(ד) וַתִּקְרַבְנָה לִפְנֵי אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְלִפְנֵי יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן וְלִפְנֵי הַנְּשִׂיאִים לֵאמֹר ה' צִוָּה אֶת מֹשֶׁה לָתֶת לָנוּ נַחֲלָה בְּתוֹךְ אַחֵינוּ וַיִּתֵּן לָהֶם אֶל פִּי ה' נַחֲלָה בְּתוֹךְ אֲחֵי אֲבִיהֶן:
(ה) וַיִּפְּלוּ חַבְלֵי מְנַשֶּׁה עֲשָׂרָה לְבַד מֵאֶרֶץ הַגִּלְעָד וְהַבָּשָׁן אֲשֶׁר מֵעֵבֶר לַיַּרְדֵּן:
(ו) כִּי בְּנוֹת מְנַשֶּׁה נָחֲלוּ נַחֲלָה בְּתוֹךְ בָּנָיו וְאֶרֶץ הַגִּלְעָד הָיְתָה לִבְנֵי מְנַשֶּׁה הַנּוֹתָרִים:

רש"י בפרשת ויחי (ברא' מט כב):

עלי שור - בשביל לשור. ותרגום של אונקלוס בנות צעדה עלי שור תרין שבטין יפקון מבנוהי וכו'. וכתב בנות על שם בנות מנשה בנות צלפחד שנטלו חלק בשני עברי הירדן.

קו ירוק כתב:רש"י בפרשת ויחי (ברא' מט כב):

עלי שור - בשביל לשור. ותרגום של אונקלוס בנות צעדה עלי שור תרין שבטין יפקון מבנוהי וכו'. וכתב בנות על שם בנות מנשה בנות צלפחד שנטלו חלק בשני עברי הירדן.

יש"כ.
זה המקור שציינו ברש"י השלם (אריאל) ע"ד רש"י:



וצ"ב איך זה מסתדר עם פסוקי יהושע...

פי האתון כתב:

קו ירוק כתב:רש"י בפרשת ויחי (ברא' מט כב):

עלי שור - בשביל לשור. ותרגום של אונקלוס בנות צעדה עלי שור תרין שבטין יפקון מבנוהי וכו'. וכתב בנות על שם בנות מנשה בנות צלפחד שנטלו חלק בשני עברי הירדן.

יש"כ.
זה המקור שציינו ברש"י השלם (אריאל) ע"ד רש"י:

תנחומא.jpg

וצ"ב איך זה מסתדר עם פסוקי יהושע...

י"ל שהרי בנות צלפחד התחתנו דוקא עם בני דודיהן וי"ל שחלקן התחתנו עם משפחת גלעד ונטלו חלק (לא ממש אבל דה פקטו) מכאן ומכאן

בברכה המשולשת כתב:

קו ירוק כתב:ומקרא מפורש הוא בפר' מסעי, שני המטות וחצי המטה נטלו נחלתן מעבר לירדן יריחו קדמה מזרחה.
וכתיב כי באה אלינו נחלתינו מעבר לירדן מזרחה.
וכמדומה שהביאו מדרש שחלק מבנות צלפחד נטלו בעבר הירדן.

זה נכון ש'לאלה תחלק הארץ' היינו ארץ כנען, אבל הרי נמנו גם שבטי עבר הירדן וע"כ שהם בכלל נחלה במנין זה.
ואילו לא היו נוטלין בעה"י כולם היו נוטלין בארץ, אבל כיון שקבלו נחלה בעה"י המזרחי לא נטלו בארץ כנען.

ומפורש בפסוקי הירושה והנחלות בספר יהושע שהכל נקרא נחלה (ומלבד הטענה הפשוטה שאחרת לא היה היובל נוהג אף פעם)

מי אמר שעבר הירדן אינו נקרא נחלה וודאי שהוא ארץ ישראל וכל יושביה עליה. וודאי שבני גד וראובן והמנשי נטלו נחלתן שם במקום עבר הירדן מערבה.
אני אמרתי דבר אחד ולדעתי הוא נכון, שהפסוק 'לאלה תחלק הארץ' קאי על מצות החלוקה שנאמר בפרשת מסעי 'זאת הארץ אשר תפל לכם בנחלה, זאת הארץ אשר תתנחלו אתה וגו'. ואילו לא נטלו בני גד וראובן בעבר הירדן מזרחה היו כולם כל השבטים נוחלים בעבר הירדן מערבה, ומה שבעבר הירדן מזרחה היתה נשאר לכלל ישראל בכללות ולגרים ולאלו שלא נחלו כמו קטנים שאין להם הורים, ולא היה בו דין החלוקה של הארץ המיועדת, וכשבני גד וראובן ביקשו בעבר הירדן מזרחה נתן להם משה במקום הארץ המיועדת ארץ כנען לגבולותיה, ועדיין היה בזכותו ליתן השאר למי שרוצה ונתנו לחצי שבט מנשה במקום נחלתם וגם נתן חלק לאנשים שאולי אינם זכאים לקבל חלק בארץ ישראל כמו מכיר ויאיר, ולא ע"ז נאמר הגזיה"כ של לאלה תחלק הארץ, והוא דבר ברור.

אינני מבין. הרי 'לאלה תחלק הארץ' נאמר על כל המנין האמור בפרשת פנחס, וכולל שני המטות וחצי המטה.

קו ירוק כתב:אינני מבין. הרי 'לאלה תחלק הארץ' נאמר על כל המנין האמור בפרשת פנחס, וכולל שני המטות וחצי המטה.

כי גם להם היה דין לקבל נחלה בארץ כנען לגבולותיה שמעבר לירדן המערבי עד שביקשו ממשה והחליפם בעבר הירדן המזרחי. ועדיין היה זכותו לתת ממה שיש לו למי שרצה, כי לא על אותו ארץ נאמר דין חלוקת הארץ.

צריך ראיה שנחלה זו אינה נחלה כנחלת ארץ כנען.

ב"ב קי"ז ב' היה מיוצאי מצרים נוטל חלקו עם יוצאי מצרים, היה מבאי הארץ נוטל חלקו עם באי הארץ, מכאן ומכאן נוטל חלקו מכאן ומכאן, וע"ש ברשב"ם ובתו' שעולה מדבריהם [אם בעיקר הדין ואם בפי' דברי הגמ'] שמי שהיה למעלה מס' נוטל ב' חלקים.