פולטת דסותרת אם מדחה את חשבון י"א ימי זיבה?
פורסם: ו' יוני 25, 2021 1:14 am
בחידושי חתם סופר על הלכות נדה
מסביר לדעת רש"י ורוב הפוסקים (לאפוקי דעת הרמב"ם) בענין חשבון ימי נדה וזיבה שאין זה רק הלכה מסיני לחוד רק גם הסבר בטבע שי"א ימים בין נדה לנדה הם בלא עת נדתה והיינו שראיה בימים אלו הם בגדר מחלה [וזה מובן גם בימינו אלו שלראות דם לפני י"ח ימים זה מחלה ברחם] ולכן מובן גם אם לא תראה כל הי"א ימים וגם יעבור עוד איזה ימים הראי' הראשונה שתראה אז הוא תחלת נדה דזה הוא ראי' הרגילה [והיינו שמחזורה ותהליך הם אצלה ארוכה יותר] ומתקשה קצת בדין דזבה גדולה דסופרת נקיים ועד דלא תצא נקי אף שנמשך כמה שבועות אין מתחיל תחלת נדה, ושוב מסביר שכל שנתגלה שיש כאן חולי נשתבש אצלה מחזור הרגיל ועד שתתרפא מחולי שלה לא תחזור הראי' הרגילה.
אבל מתקשה בדין דפולטת למה תדחה את חשבון נדה וזיבה, ומסיים בצ"ע, ובלשון "וזהו שקשה בדיני טהרה ולא מצאתי לו פותר ".
ושאלתי האם יש ראי' מגמ' או ראשונים דאכן הדין כן שמדחה את החשבון ע"י פליטת שכבת זרע, ואם לא אפשר לומר [בגוונא דא כעין שיטת הרמב"ם] דגם לדעת רש"י יש שני דינים דין דשבעה נקיים לגבי חשבון נדה וזיבה, ודין דשבעה נקיים [מכל גם מפליטת שכבת זרע] לגבי טהרה לבעלה.
וכמו שוודאי אשה שאינה בודקת כל ז' גם לא ראשון וגם לא שביעי וגם לא שום יום באמצע [וגם אין נותנת לב להרגשה, אם נאמר שמה"ת די בזה] ואחר עבור עשרה ימים אף שוודאי שאסורה לבעלה אם טבלה אז [לא מכח ספק אלא מכח ודאי שלא קיימה כלל דין דוספרה לה] ושוב כשספרה ז' ימים נקיים ואח"כ טבלה וראתה אז האם נאמר שודאי אז תחלת נדה, ולא נאמר שאפשר שראתה באיזה ימים מז' נקיים שלא עשתה כלום, הרי ודאי שאין מסתבר ואשה זו ודאי מקולקלת למנינא, וכן מפורש בפנים יפות פרשות מצורע.
ועל כרחך שיש כאן שני דינים דין ספירה, ודין ז' נקיים להדחות החשבון. ולמה לא נאמר כן גם בענינא דפולטת.
מסביר לדעת רש"י ורוב הפוסקים (לאפוקי דעת הרמב"ם) בענין חשבון ימי נדה וזיבה שאין זה רק הלכה מסיני לחוד רק גם הסבר בטבע שי"א ימים בין נדה לנדה הם בלא עת נדתה והיינו שראיה בימים אלו הם בגדר מחלה [וזה מובן גם בימינו אלו שלראות דם לפני י"ח ימים זה מחלה ברחם] ולכן מובן גם אם לא תראה כל הי"א ימים וגם יעבור עוד איזה ימים הראי' הראשונה שתראה אז הוא תחלת נדה דזה הוא ראי' הרגילה [והיינו שמחזורה ותהליך הם אצלה ארוכה יותר] ומתקשה קצת בדין דזבה גדולה דסופרת נקיים ועד דלא תצא נקי אף שנמשך כמה שבועות אין מתחיל תחלת נדה, ושוב מסביר שכל שנתגלה שיש כאן חולי נשתבש אצלה מחזור הרגיל ועד שתתרפא מחולי שלה לא תחזור הראי' הרגילה.
אבל מתקשה בדין דפולטת למה תדחה את חשבון נדה וזיבה, ומסיים בצ"ע, ובלשון "וזהו שקשה בדיני טהרה ולא מצאתי לו פותר ".
ושאלתי האם יש ראי' מגמ' או ראשונים דאכן הדין כן שמדחה את החשבון ע"י פליטת שכבת זרע, ואם לא אפשר לומר [בגוונא דא כעין שיטת הרמב"ם] דגם לדעת רש"י יש שני דינים דין דשבעה נקיים לגבי חשבון נדה וזיבה, ודין דשבעה נקיים [מכל גם מפליטת שכבת זרע] לגבי טהרה לבעלה.
וכמו שוודאי אשה שאינה בודקת כל ז' גם לא ראשון וגם לא שביעי וגם לא שום יום באמצע [וגם אין נותנת לב להרגשה, אם נאמר שמה"ת די בזה] ואחר עבור עשרה ימים אף שוודאי שאסורה לבעלה אם טבלה אז [לא מכח ספק אלא מכח ודאי שלא קיימה כלל דין דוספרה לה] ושוב כשספרה ז' ימים נקיים ואח"כ טבלה וראתה אז האם נאמר שודאי אז תחלת נדה, ולא נאמר שאפשר שראתה באיזה ימים מז' נקיים שלא עשתה כלום, הרי ודאי שאין מסתבר ואשה זו ודאי מקולקלת למנינא, וכן מפורש בפנים יפות פרשות מצורע.
ועל כרחך שיש כאן שני דינים דין ספירה, ודין ז' נקיים להדחות החשבון. ולמה לא נאמר כן גם בענינא דפולטת.