פורום אוצר החכמה

קיי"ל דוסתות דרבנן, וקיי"ל ספק דרבנן להקל, ומשום כך, ספק וסת אין חוששין לו. ואני בער ולא אבין, הרי כל ספק שאפשר לברר לא חשיב ספק. וא"כ למה שלא תעשה בדיקה לפני תשמיש, כדי לברר אם הגיע הוסת.

לצד שעכשיו וסת מותר לה לשמש בבדיקה?

כל ספק שאפשר לברר לא נחשב ספק? האם זה מוסכם לכו"ע זכור לי שנחלקו בזה האחרונים ורובם נקטו שבדרבנן גם שאפשר לברר קי"ל לקולא.

כמדומה שעיקר הדין פרישה הוא מחמת חשש שיבא הוסת בתוך כדי הביאה, ועל זה אין מועיל בדיקה
יש לשאול שאלתו למה לא יהא חיוב לבדוק אחר הוסת מחמת הדין דעבר הוסת ולא בדקה אסורה
ואולי דכיון דבדיקה אפשר לסרט עצמה ותטמא על חנם לא הוי כאפשר לברורי

תוכן כתב:קיי"ל דוסתות דרבנן, וקיי"ל ספק דרבנן להקל, ומשום כך, ספק וסת אין חוששין לו. ואני בער ולא אבין, הרי כל ספק שאפשר לברר לא חשיב ספק. וא"כ למה שלא תעשה בדיקה לפני תשמיש, כדי לברר אם הגיע הוסת.

אינני יודע לגבי ספק דרבנן, אך לגבי ס"ס לקולא בדאורייתא(ואולי ה"ה בספק אחד דרבנן) מצינו מחלוקת האם חובה לברר. השך בסוף סימן קי כללי הספיקות לש"ך סעיף לה וז"ל: "במקום שיש ספק ספיקא גמור, א"צ לבדוק כלל, אע"פ שיש לברר האיסור ע"י בדיקה. כגון נשבר הגף וספק אם ניקבה הריאה, וכן ספיק ספיקא בדרוסה, וכל כיוצא בזה. ויש חולקין, ויש להחמיר היכא דאפשר ואין הפסד בדבר.

ובהוראה ברורה כתבו על זה בס"ק פה וז"ל: כ"כ הש"ך בכלליו בארוכה בשם הרשב"א בחידושיו. אולם האחרונים(פרי חדש(כללב), תורת השלמים(ס"ק ט"ו) שער המלך(פ"י מהל' מקוואות כלל ג) ועוד) העירו שהרשב"א עצמו בתורת הבית חזר בו, ולכן יש לסמוך על דברי המקילים(פ"ח ושער המלך שם. וכן העלה הרב בן אברהם(ס' כו) ושכ"ד, רוב הראשונים והאחרונים. וכ"כ בספר יוסף דעת(סי' טו"ב אות ו-ז).

ובטהרת הבית חלק א סימן ג סעיף ה הערה ה' האריך הרחיב בזה.

והנה בנדון דידן אם תבדוק נכנסנו גם לחשש שמא יהא לבו נוקפו ופורש ואין לה לבדוק אלא שמביא בטהרת הבית בסעיף ו' שם בהערה שהכרתי ופלתי כתב שאם הבעל רוצה להחמיר על עצמו ולצוות לאשתו שתבדוק עצמה קודם תשמיש פשוט שאין בזה חשש וכו' והביא בטהרת הבית שכ"כ בשולחן ערוך הגאון רבי זלמן ובספר מלבושי טהרה ובשו"ת תפארת צבי.
אך הביא שבסדרי טהרה הוכיח ממרן שכיון שחז"ל לא חששו אסור לו להחמיר וציין עוד מראי מקומות וסיים ולכן שב ואל תעשה עדיף.

אך יש עדיין לדון לגבי שתבדוק שלא בפניו כלומר שלא ידע מזה. ובטהרת הבית שם התייחס לזה לעיל מינה בהערה שם וז"ל: "ומ"מ אין להקפיד אלא כשבודקת בפני בעלה וכמו שכתב בשערי דעה ובשולחן ערוך לגאון רבי זלמן ובחכמת אדם.

צורב מתחיל כתב:לצד שעכשיו וסת מותר לה לשמש בבדיקה?

לצד שעכשיו ספק וסת, אנו אומרים שאין צריך לחשוש לוסת. והשאלה שלי היא, למה שלא תבדוק קודם, כיון שאפשר לברר.

עליך עיננו כתב:כל ספק שאפשר לברר לא נחשב ספק? האם זה מוסכם לכו"ע זכור לי שנחלקו בזה האחרונים ורובם נקטו שבדרבנן גם שאפשר לברר קי"ל לקולא.

מחיפוש באוצר החכמה גיליתי, שכל ספק שאפשר לברר אינו נחשב ספק כלל כיון שאפשר לבררו, ואפילו בספק דרבנן צריך לבדוק. כן נדמה לי שנמצא במשנה למלך.

מעיין כתב:כמדומה שעיקר הדין פרישה הוא מחמת חשש שיבא הוסת בתוך כדי הביאה, ועל זה אין מועיל בדיקה
יש לשאול שאלתו למה לא יהא חיוב לבדוק אחר הוסת מחמת הדין דעבר הוסת ולא בדקה אסורה
ואולי דכיון דבדיקה אפשר לסרט עצמה ותטמא על חנם לא הוי כאפשר לברורי

גם ר' חצקל כהן אמר לי כדבריך שעיקר החשש שהוסת יבוא בשעת ביאה. ואשמח לראות סימוכין לזה. ובכל אופן הקשיתי לו, שא"כ מה טעם לבדוק בקדשים, הרי אין שם ביאה. והוא ענה שזה תוספת חומרא מדרבנן.

ומה ששאלת שתבדוק עצמה אחרי הוסת, אכן זו שאלה. ומה שענית שאפשר לה לסרט עצמה, זה דוחק נראה, וכי אי אפשר לה לבדוק באופן רגיל שאין מסרטת עצמה.

נוריאל עזרא כתב:והנה בנדון דידן אם תבדוק נכנסנו גם לחשש שמא יהא לבו נוקפו ופורש ואין לה לבדוק אלא שמביא בטהרת הבית בסעיף ו' שם בהערה שהכרתי ופלתי כתב שאם הבעל רוצה להחמיר על עצמו ולצוות לאשתו שתבדוק עצמה קודם תשמיש פשוט שאין בזה חשש וכו' והביא בטהרת הבית שכ"כ בשולחן ערוך הגאון רבי זלמן ובספר מלבושי טהרה ובשו"ת תפארת צבי.
אך הביא שבסדרי טהרה הוכיח ממרן שכיון שחז"ל לא חששו אסור לו להחמיר וציין עוד מראי מקומות וסיים ולכן שב ואל תעשה עדיף.

אך יש עדיין לדון לגבי שתבדוק שלא בפניו כלומר שלא ידע מזה. ובטהרת הבית שם התייחס לזה לעיל מינה בהערה שם וז"ל: "ומ"מ אין להקפיד אלא כשבודקת בפני בעלה וכמו שכתב בשערי דעה ובשולחן ערוך לגאון רבי זלמן ובחכמת אדם.

לדבריך יתיישב שפיר, שבאמת אין חיוב לברר הספק שמא יהא לבו נוקפו ויפרוש. אבל אם היא רוצה לעשות כן ממידת חסידות באופן שאין לבו נוקפו, אפשר שיש בזה מעליותא. אלא שהערה אחת קטנה צריך להעיר, דהא שלבו נוקפו הוא גורם לזה ומכל מקום חשיב כאי אפשר לברר ולא אמרינן שתבדוק ואל יהא לבו נוקפו.

תוכן כתב:

עליך עיננו כתב:כל ספק שאפשר לברר לא נחשב ספק? האם זה מוסכם לכו"ע זכור לי שנחלקו בזה האחרונים ורובם נקטו שבדרבנן גם שאפשר לברר קי"ל לקולא.

מחיפוש באוצר החכמה גיליתי, שכל ספק שאפשר לברר אינו נחשב ספק כלל כיון שאפשר לבררו, ואפילו בספק דרבנן צריך לבדוק. כן נדמה לי שנמצא במשנה למלך.

לפי מה שכתבתי לעיל בס"ס דאורייתא לכאורה צ"ל אותו דבר בספק דרבנן ואם כן יש בזה מחלוקת וכדברי הרב "מעיין".
אגב מה הוא שכתבת אפילו בספק דרבנן צריך לברר? הרי בספק דאורייתא הדין שמחמירים וכל הנידון הוא בספק דרבנן, ואולי כוונתך כדברי לעיל שלסוברים שבס"ס צריך לברר אפילו בספק דרבנן יאמרו כן? וזה צריך בירור אם זה נכון ועכ"פ יש בזה מחלוקת.

נוריאל עזרא כתב:והנה בנדון דידן אם תבדוק נכנסנו גם לחשש שמא יהא לבו נוקפו ופורש ואין לה לבדוק אלא שמביא בטהרת הבית בסעיף ו' שם בהערה שהכרתי ופלתי כתב שאם הבעל רוצה להחמיר על עצמו ולצוות לאשתו שתבדוק עצמה קודם תשמיש פשוט שאין בזה חשש וכו' והביא בטהרת הבית שכ"כ בשולחן ערוך הגאון רבי זלמן ובספר מלבושי טהרה ובשו"ת תפארת צבי.
אך הביא שבסדרי טהרה הוכיח ממרן שכיון שחז"ל לא חששו אסור לו להחמיר וציין עוד מראי מקומות וסיים ולכן שב ואל תעשה עדיף.

אך יש עדיין לדון לגבי שתבדוק שלא בפניו כלומר שלא ידע מזה. ובטהרת הבית שם התייחס לזה לעיל מינה בהערה שם וז"ל: "ומ"מ אין להקפיד אלא כשבודקת בפני בעלה וכמו שכתב בשערי דעה ובשולחן ערוך לגאון רבי זלמן ובחכמת אדם.

תוכן כתב:לדבריך יתיישב שפיר, שבאמת אין חיוב לברר הספק שמא יהא לבו נוקפו ויפרוש. אבל אם היא רוצה לעשות כן ממידת חסידות באופן שאין לבו נוקפו, אפשר שיש בזה מעליותא. אלא שהערה אחת קטנה צריך להעיר, דהא שלבו נוקפו הוא גורם לזה ומכל מקום חשיב כאי אפשר לברר ולא אמרינן שתבדוק ואל יהא לבו נוקפו.

לא בדיוק הבנתי מה כתבת אם תוכל להרחיב בהסבר קצר להערה, תודה.

השאלה היתה שבספק וסת למה שלא תעשה בדיקה לפני תשמיש, דאפילו שקיי"ל שספק וסתות להקל, מכל מקום אפשר לברר. והתשובה היתה, שאם תעשה בדיקה לבו נוקפו ופורש, והרי התוצאה היא שאנו מחמירים בספק וסת. ועל זה אמרתי שאפשר לדון, שלא יהיה לבו נוקפו ולא יפרוש, ועדיין ספק וסתות יהיה להקל. והתשובה היא, שאין אנו באים בציפיה אליו שלא יהיה לבו נוקפו.

תוכן כתב:

צורב מתחיל כתב:לצד שעכשיו וסת מותר לה לשמש בבדיקה?

לצד שעכשיו ספק וסת, אנו אומרים שאין צריך לחשוש לוסת. והשאלה שלי היא, למה שלא תבדוק קודם, כיון שאפשר לברר.

הבדיקה תגלה אם וסת עכשיו?

היא תגלה אם היא כבר הגיעה.

תוכן כתב:

נוריאל עזרא כתב:לא בדיוק הבנתי מה כתבת אם תוכל להרחיב בהסבר קצר להערה, תודה.

השאלה היתה שבספק וסת למה שלא תעשה בדיקה לפני תשמיש, דאפילו שקיי"ל שספק וסתות להקל, מכל מקום אפשר לברר. והתשובה היתה, שאם תעשה בדיקה לבו נוקפו ופורש, והרי התוצאה היא שאנו מחמירים בספק וסת. ועל זה אמרתי שאפשר לדון, שלא יהיה לבו נוקפו ולא יפרוש, ועדיין ספק וסתות יהיה להקל. והתשובה היא, שאין אנו באים בציפיה אליו שלא יהיה לבו נוקפו.

הבנתי, תודה על ההסבר.
אך כאמור לעיל בהנחה שהיא בודקת שלא בפניו מבלי שהוא יודע אין את החשש של שמא יהא ליבו נוקפו.
אך לענ"ד לא כדאי שכן אם תיראה בבדיקה יכול לגרום למריבה ביניהם שיאמר לה שלא הייתה חייבת לבדוק.

מה הדין באשה שנתבלבלו לה החשבונות של ימי וסתה, האם היא אסורה לבעלה בכל הימים המסופקים?
אשמח למקורות

ספרים וועלט כתב:מה הדין באשה שנתבלבלו לה החשבונות של ימי וסתה, האם היא אסורה לבעלה בכל הימים המסופקים?
אשמח למקורות

בספר "טהרה כהלכה" מביא בזה דעות שונות, וכמדומני שלמעשה מסקנתו להקל, אבל מזהיר שלכתחילה יש להתאמץ לא לשכוח וכו'.