פורום אוצר החכמה

האם יש ענין לעמוד בברכות הראיה, ובכלל בכל ברכות השבח?

לא

כדכד כתב:לא

אשמח אם יהיה לך מקור לדבריך.
זכור לי שמביאים מסידור היעב"ץ שכתב שיש ענין לעמוד, ולא מצאתי כעת.
ובאמת רבים נוהגים לעמוד בעיקר בברכות על ברקים ורעמים וכו'.

כוונת מר: אם אביא מקור לדבריי, שכן מקור היה לי כבר אז...

,תנא דבי רבי ישמעאל אלמלא זכו ישראל אלא להקביל פני אביהם שבשמים פעם אחת בחדש דים אמר אביי הלכך צריך למימרינהו מעומד" -סנהדרין מ"ב. לגבי קידוש לבנה שהיא ברכת הראייה.
מינה - ברכת ראייה שאינה הקבלת פני שכינה אין ענין לעמוד בה.

זה מקור דברי היעב"ץ.
אבל באמת לא נהגו כן, ושו"מ שכ"כ הפרמ"ג להדיא (פתיחה להל' ברכות אות יח, ובסי' תלב סק"ג) דא"צ לעמוד בברכות השבח.

הערתי פעם בענין דומה האם בעת ברכת הגומל יש צורך לעמוד.

דרומי כתב:הערתי פעם בענין דומה האם בעת ברכת הגומל יש צורך לעמוד.

ברמב"ם מפורש דיעמוד, וז"ל (פ"י מהל' ברכות ה"ח): 'ארבעה צריכים להודות... וצריכין להודות בפני עשרה ושנים מהם חכמים שנאמר וכו'... וכיצד מודה וכיצד מברך, עומד ביניהן ומברך - בא"י אמ"ה הגומל לחייבים טובות שגמלני כל טוב וכו''.
וכבר העיר ע"ז הכסף משנה שם: 'ומ"ש עומד ביניהם צ"ע מנא ליה'.
וראה באחרונים (ב"ח ריש סי' ריט, ובשו"ת חת"ס או"ח סי' נא, ועוד) שביארו בכ"מ אופנים, כגון דבהגומל יש טעם מיוחד שצריך לעמוד דה"ז כאמירת תודה שדרכה בעמידה, או מדין הלל שנאמר בעמידה, או דכיון דהגומל בעי עשרה ע"כ עומד משום כבוד הצבור.

[ובאמת מכ"ז מבואר שסתם ברכת השבח - א"צ לעמוד כלל, מדהוצרכו לכל הני טעמים בברכת 'הגומל' דייקא].

בית יוסף אורח חיים סימן ח
"ומיד אחר נטילת ידיו יתעטף בציצית מעומד. כן כתוב בסמ"ק סימן (צ') [צ"ב] (בהג"ה אות ה) וטעמא משום דגמר לכם לכם מספירת העומר דכתיב ביה (דברים טז ט) בקמה פירוש בקומה. וכן כתב ה"ר דוד אבודרהם (סי' שלח) וכן כתוב בארחות חיים (הל' ציצית סי' כח) וכתב (שם אות כז) דהא דגרסינן בירושלמי כל הברכות מעומד על ברכת המצות קאמר ולא על ברכת הנהנין:"
הרי שדוקא בברכת המצוות יש מקום לעמוד ולא בשאר הברכות. וכבר האריכו בדבר שגם בברכות המצוה יכול לשבת והירו' הנ"ל אינו מתלמוד הירו'. ועי' בבי' הגר"א או"ח סי' ח' ס' א' וסי' כ"ה ס' י"א.

ועי' בקונטרס ואלה יעמדו של האדר"ת בישורון כרך ב' עמ' קנ"ה ואילך שפירט כל מה שצריך להיות בעמידה וכל מה שצריך להיות בישיבה. ומבואר מדבריו עמ' קס"ג שרק בברכת המצוות יש ענין לעמוד, וגם לא מנאם בעמ' קע"ז עם הדברים שהאחרונים החמירו בהם לעמוד.

פרי מגדים אורח חיים פתיחות פתיחה להלכות ברכות
יח. קיימא לן ברכת המצוה בעמידה ונהנין מיושב נמי. עיין סימן ח' מ"א ואליה רבה [ס"ק] ב' דחלה ושחיטה וכדומה הוה כנהנין, שאי אפשר להנות מהם בלא המצוה, הברכה מיושב. והפרשת מתנות לכהן אין מברכין כלל, עיין מה שכתבתי בפריי ליו"ד סימן ס"א במשבצות זהב [אות] זיי"ן. ואכילת "מצה", י"ל דומה לנהנין. ובסימן תרמ"ג סעיף ב' [בהגה] לישב בסוכה מיושב, י"ל דמכל מקום על אכילה והנאה מברך. וברכת שבח רשאי מיושב, לבד ברכת הלבנה, מעומד עיין ר"מ הלכות ברכות פרק עשירי הלכה הלכה י"ז. עיין מה שכתבתי בפריי סימן קצ"ג מ"א [אות] (ה') [ד] בשם הכסף משנה פרק א' מהלכות ברכות הלכה (י"ב) [יא] ופרק ה' הלכה ט"ו. עיין בסימן רי"ד בב"י [ד"ה ומ"ש ונפקא] וב"ח [ד"ה ומ"ש ונפקא] בשם הגאון מהר"י פול"ק ז"ל מבואר שם ברכה שם בלא מלכות נמי עובר לא תשא, ור' יוחנן [ברכות כא, א] דאמר הלואי שיתפלל כו', יע"ש. עיין מה שכתבתי בפריי ליו"ד בסוף שער התערובת [ד"ה אכתוב וד"ה ואגב] שייך לסימן ר"י [סעיף א] וסימן (קס"ז) [קסח] [סעיף ו - ז], יע"ש. דיני ברכות ארוכים ועמוקים, וצריך כל אחד לזהר בהם, ואמרו בברכות ל"ח א' דאדם גדול הוא ובקי בברכות הוא, וצריך כל אחד ללמוד, ישמע חכם ויוסף לקח [משלי א, ה]:

וע"ע בקובץ בית אהרן וישראל ע"ט ופ' במאמרים על חיוב עמידה בברכות אירוסין ושבע ברכות שהאריך טובא בזה [ובפרט בקובץ פ' עמ' ע"ב ואילך], ופשיטא ליה שא"צ לעמוד בברכות השבח וכתב שדברי היעב"ץ הם דעת יחיד.