אבל בשנה מעוברת יאמר קדיש י"ב חודש?
פורסם: ד' יוני 09, 2021 12:57 am
הנה בר"ה (יז, א) איתא דמשפט רשעים בגיהנום הוא י"ב חודש. והמהרש"א שם ציין למתני' בעדויות (פ"ב מ"י) ששם איתא כן. וכמ"ש שם הרע"ב מברטנורא דילפינן ליה מ"בחודש בחודשו", שבאותו חודש שנפטר אז יוצא.
והנה לפי"ז לכאו' בשנה מעוברת יהיה י"ג חודש בגיהנום דתלוי באותו חודש (ולא שתלוי סתם בי"ב חודש) והנה הטעם שאבל ניגש לש"צ לע"נ אביו או אמו רק י"א חודש מפני שלא יראה שאביו רשע שנמצא בגיהנום י"ב חודש, וכמבואר ברמ"א (יו"ד סי' שעו ס"ד) 'ונהגו שאין אומרים קדיש ותפלה רק י"א חדשים, כדי שלא יעשו אביהם ואמם רשעים, כי משפט רשע י"ב חדש', עכ"ד.
וא"כ לכאו' לפי"ז בשנה מעוברת יצטרך לגשת י"ב חודש, דרק בי"ג חשיב שרשעים, הנכון הוא. ומרן הגר"ח קניבסקי שליט"א כתב לי ע"ז 'יתכן'.
ושוב הראוני שמפורש בביאור הלכה (סי' קלב, ד"ה מאמר קדישין) דבשנה מעוברת מפסיקין שני חדשים קודם היא"צ, וז"ל: 'פוסקין לומר קדיש חודש קודם היא"צ, ויום אחד קודם יום היא"צ בחודש שאחריו, דהיינו אם היא"צ שלו חל בז' שבט צריך לומר קדיש רק עד ששה ימים בטבת ועד בכלל. ואם השנה מעוברת מפסיקין שני חדשים קודם, דחדשים גרמו לפטור הדין מעליו, ומפסיקין ג"כ יום אחד קודם כנ"ל', עכ"ד.
אך צ"ע בדברי הביאור הלכה כנ"ל, דבפשטות 'בחודש בחדשו' היינו שבאותו חודש שנכנס – אז יוצא, וא"כ בשנה מעוברת יהיה י"ג חודש ולא י"ב, ואז יכול הבן ליגש על אביו י"ב חודש.
זכורני שעמדו בהערה זו, אם זכור למישהו מי עמד בזה, אשמח אם ישיב לי אבידתי.
והנה לפי"ז לכאו' בשנה מעוברת יהיה י"ג חודש בגיהנום דתלוי באותו חודש (ולא שתלוי סתם בי"ב חודש) והנה הטעם שאבל ניגש לש"צ לע"נ אביו או אמו רק י"א חודש מפני שלא יראה שאביו רשע שנמצא בגיהנום י"ב חודש, וכמבואר ברמ"א (יו"ד סי' שעו ס"ד) 'ונהגו שאין אומרים קדיש ותפלה רק י"א חדשים, כדי שלא יעשו אביהם ואמם רשעים, כי משפט רשע י"ב חדש', עכ"ד.
וא"כ לכאו' לפי"ז בשנה מעוברת יצטרך לגשת י"ב חודש, דרק בי"ג חשיב שרשעים, הנכון הוא. ומרן הגר"ח קניבסקי שליט"א כתב לי ע"ז 'יתכן'.
ושוב הראוני שמפורש בביאור הלכה (סי' קלב, ד"ה מאמר קדישין) דבשנה מעוברת מפסיקין שני חדשים קודם היא"צ, וז"ל: 'פוסקין לומר קדיש חודש קודם היא"צ, ויום אחד קודם יום היא"צ בחודש שאחריו, דהיינו אם היא"צ שלו חל בז' שבט צריך לומר קדיש רק עד ששה ימים בטבת ועד בכלל. ואם השנה מעוברת מפסיקין שני חדשים קודם, דחדשים גרמו לפטור הדין מעליו, ומפסיקין ג"כ יום אחד קודם כנ"ל', עכ"ד.
אך צ"ע בדברי הביאור הלכה כנ"ל, דבפשטות 'בחודש בחדשו' היינו שבאותו חודש שנכנס – אז יוצא, וא"כ בשנה מעוברת יהיה י"ג חודש ולא י"ב, ואז יכול הבן ליגש על אביו י"ב חודש.
זכורני שעמדו בהערה זו, אם זכור למישהו מי עמד בזה, אשמח אם ישיב לי אבידתי.