מדוע הושמט דין "המשתמש במי ששונה הלכות" ברמב"ם וטוש"ע?
פורסם: ג' יוני 08, 2021 12:09 pm
בגמ' מגילה כח:
דבר זה לכאורה לא הובא להלכה ברמב"ם, בטור או בשו"ע.
(למרות שהובא ברי"ף, וברא"ש, שני עמודי ההוראה שבד"כ הב"י הכריע על פי היסוד שחידש בפסיקה. וגם צ"ע מאי טעמא דהשמיט הטור דברי הרא"ש אביו).
אמנם בשו"ע יו"ד סי' רמ"ג, מובא הדבר בהגהת הרמ"א בלבד אך לא מופיע בגוף השו"ע.
ראיתי באוצר, בספר שנקרא 'מרבה בשמחה', שנוקט שהראשונים הנ"ל לא פסקו כריש לקיש, כיון שנקטו כר' צדוק באבות.
האם יש הסברים נוספים?
תנן התם: ודאשתמש בתגא חלף. תני ריש לקיש זה המשתמש במי ששונה הלכות- כתרה של תורה. ואמר עולא: לשתמש איניש במאן דתני ארבעה ולא לשתמש במאן דמתני ארבעה.
דבר זה לכאורה לא הובא להלכה ברמב"ם, בטור או בשו"ע.
(למרות שהובא ברי"ף, וברא"ש, שני עמודי ההוראה שבד"כ הב"י הכריע על פי היסוד שחידש בפסיקה. וגם צ"ע מאי טעמא דהשמיט הטור דברי הרא"ש אביו).
אמנם בשו"ע יו"ד סי' רמ"ג, מובא הדבר בהגהת הרמ"א בלבד אך לא מופיע בגוף השו"ע.
עון גדול הוא לבזות תלמידי חכמים או לשנאותן, וכל המבזה את החכמים אין לו חלק לעולם הבא, והוא בכלל: כי דבר ה' בזה (במדבר טו, לא). הגה: ואסור לשמש במי ששונה הלכות, וכ"ש במי ששונה תלמוד שהוא הגמרא, ויקדים לשמש במי ששונה הלכות קודם שישמש במי ששונה גמרא. (רבינו ירוחם נתיב ב').
ראיתי באוצר, בספר שנקרא 'מרבה בשמחה', שנוקט שהראשונים הנ"ל לא פסקו כריש לקיש, כיון שנקטו כר' צדוק באבות.
האם יש הסברים נוספים?