פורום אוצר החכמה

רש"י בחולין דף טז. ד"ה לענין מסיים שם ע"פ דרשת התורת כהנים "אלמא אחשבינהו לצורך תלוש מכשירין לצורך דבר מחובר לא מכשירין", והכי משמע מתוך הסוגיא שם
ומשמע שלעולם אין המים ראוי להכשיר אלא א"כ יתלשם לצורך דבר התלוש
ויש לעי' שהרי מצינו במס' מכשירין פ"א מ"ב המרעיד את האילן להשיר ממנו משקין לכו"ע היוצאין הרי הן בכי יותן, ואע"פ שלא חישב לשום צורך דבר התלוש
וכמו כן יש לעי' מהא שאם מניח עריבה כדי שירד הדלף לתוכה דמבואר בגמ' שבת דף יב. שהרי הם מכשירין, והא לא חישב לשום דבר תלוש [שהרי איירי באצולי טינוף ע"ש]

ואולי י"ל דכי אמרי' שבעי' מחשבה לצורך דבר התלוש היינו דוקא היכא שאינו מקבל המים בכלי או שאינו עושה בידים שום מעשה תלישה, וזה אמרי' שאע"פ שאינו עושה שום מעשה היות וברצונו להשתמש בהמים הרי אלו מים בכי יותן, ולהכי אם מניח קערה בחוץ שיודחו מהגשם, אע"פ שהוא לא עשה שום מעשה תלישה, ע"י הך ניחותא בלבד הוכשרו המים, ואך בזה כ' רש"י שדוקא אם רוצה להשתמש בהמים לצורך דבר התלוש אמרי' כן, ואילו לצורך דבר מחובר לא הוכשר, אבל אם יש קבלת מים בכלי או שהוא עושה בידים מעשה תלישה אז ליכא שום תנאי של צורך דבר התלוש דוקא

ויש נ"מ גדולה בזה אם תולש מים מן הנהר בכלי להשקות שדהו, וקודם שהשקה השדה נפל פירות לתוך הנך מים, האם הנך מים ראוין להכשיר או לא

העיקר דבעינן ניחותא, וצורך תלוש דקאמר רק לאפוקי לצורך מחובר.

החזו"א במכשירין (סי' א סקי"ג בד"ה והר"מ במוסגר, וביתר ביאור שם סקי"ט) עמד בזה, והעלה כעין דברי הרב מגופת חבית.

י. אברהם כתב:העיקר דבעינן ניחותא, וצורך תלוש דקאמר רק לאפוקי לצורך מחובר.

האם כונתך שי''ל כן מן הסברא וכדי לתרץ כמה קושיות, דוגמות מהן כתבתי למעלה, או שמצד עצמו אתה סובר שכן מסתבר? האם יש ראיות מפורשות לזה?

ראה ספר 'באר יצחק' (אויש) מקואות עמ' לד.