ברמ"א סי קלא' וכן בסי' תצד' שלא אומרים תחנון עד ח' סיון (ושם במ"ב לא הזכיר כלום) אבל בסי' קלא הביא את שיטת המג"א שכיון שיש תשלומין לא אומרים עד ששה ימים אחר החג.
ושיטת הרמ"א צ"ב מאי שנא מאסרו חג שלא אומרים בו? האם משום שאם יצא יו"ט בשבת אז מקריבים למחרת מעיקר הדין והרי זה גם מדין תשלומין. או שנאמר שזה דין מיוחד באסרו חג כמ"ש רש"י בסוכה מה' וכן הוא להדיא ברמ"א סי' תכט שהביא את דברי רש"י הנ"ל להלכה.
והנה ידוע חי' של החק יעקב (ומביאו בשעה"צ תעג ס"ק ה) שאפשר לומר שהחיינו כל זמן תשלומין של שבועות,ויש שחלקו על דבריו ובפמ"ג כ' סב"ל.
ונ"ל שבזה גופא נחלקו האחרונים שלדעת החק יעקב ודעימיה יש דין גמור של הבאת קרבנות כל ימי התשלומין ולא שונה משאר ימי תשלומין של פסח וסוכות,וע"כ יש בימים אלו שייכות לחג, אבל לדעת הרמ"א אמנם אפשר להביא קרבנות עדין אבל אינו מדין המשך קדושת החג אלא דין מסוים בקרבנות,ולכן באסרו חג כו"ע מודו שיש בזה את הקדושה של החג וכדברי רש"י הנ"ל.