מה עדיף מנחה גדולה או מנחה קטנה בלי תחנון באופן קבוע

[תפילה למשה]

נשאלתי מת"ח ספרדי שיש לו שתי ברירות או להתפלל תפילת מנחה גדולה, או תפילת מנחה קטנה אבל סמוך לשקיעה ושם באופן קבוע אין אומרים תחנון (ושם גם חלק מחזרת הש"ץ אחר השקיעה אבל בתוך זמן בה"ש)
מה הנכון לעשות?

[דרופתקי דאורייתא]

נשאלתי מת"ח ספרדי שיש לו שתי ברירות או להתפלל תפילת מנחה גדולה, או תפילת מנחה קטנה אבל סמוך לשקיעה ושם באופן קבוע אין אומרים תחנון (ושם גם חלק מחזרת הש"ץ אחר השקיעה אבל בתוך זמן בה"ש)
מה הנכון לעשות?

לכאורה אם הכוונה מדין עצם התפלה, והיינו כדברי הש"ע שתפלת מנחה גדולה אינה אלא בדיעבד, הרי "תחנון" אינו עיקר התפלה, והעיקר שיש לו לברר הוא התפלה עצמה, ומה שעי"ז מפסיד התחנון, זה ענין אחר.

ומה מנהג הספרדים בדורות האחרונים לגבי מנח"ג ומנחה קטנה?

[דרופתקי דאורייתא]

היום ראיתי להג"ר משה עטיה ז"ל ממרוקו בשו"ת מעט מים (סי' ו) שבבואו לשמש בעיר דובדו יע"א, ראה כי מנהגם להתפלל מנחה גדולה, והוא מאריך כנגד מנהג זה שהוא נגד דעת הרמב"ם ומרן ז"ל ומנהג האר"י ז"ל, ומסיק שעדיף להתפלל ביחידות מנחה קטנה מאשר מנחה גדולה בציבור, ומביא שכן הסכים לדינא רבי יוסף משאש ז"ל. ע"ש.

וכן דעת האור לציון.

[פולסברג]

אציג את שאלתי באשכול זה אף שאינו ממש ממין הענין, ואם ירצו המנהלים - יעבירוהו למקום המתאים

כתב הערוך השולחן (סימן רלג סעיף יב)

ולפי זה אף לכתחילה יכול להתפלל מנחה גדולה כשצריך לה, כגון שרוצה לאכול וכיוצא בזה. ואין זה כלכתחילה ודיעבד שבכל הדברים דלכתחילה אסור, ובכאן אינו כן, אלא כלומר דאם אין לו איזה דבר שטוב לו יותר המנחה גדולה, טוב שיתפלל יותר מנחה קטנה. אבל אם יש לו איזה סיבה קלה - יתפלל לכתחילה מנחה גדולה. ולכן אצלינו המנהג בימי הסליחות שיש מתענים עד חצי היום ומתפללים מנחה גדולה, ועוד דמלשון הרא”ש והטור משמע דהעיקר לכתחילה הוא מנחה גדולה (בית יוסף).

וראיתי לאחד מן הקדמונים שהזהיר להתפלל דווקא מנחה גדולה. (ר"ש פרחון בשורש מנח או פלל (?) שכתב: דלכן העניות מצויה בארץ אדום מפני שאין מתפללים מנחה גדולה ע"ש, ובפרט אצלינו שמתפללים סמוך לשקיעה ואינם זהירים להתפלל קודם פלג המנחה שאז היתה תמיד הקרבת התמיד כמ"ש, אלא הולכין אחר הזמן שמותר להקריב התמיד, אם כן פשיטא שביכולת להתפלל מנחה גדולה כמובן ודו"ק)

וכשראיתי דבר פלא זה נתעוררתי לעיין בפנים, והוא כותב אחרת לגמרי:

[פולסברג]

שוב נזכרתי דליכא מידי דלא רמיזא באוצר, וראיתי שככה''נ נתעורר בזה בדברי יציב או''ח צח.

ואם מותר להוסיף - שמעתי כמה פעמים מר''צ שכטר שיודע לספר מפי יודעי דבר איך שהערוה''ש היה כותב הכל מהזכרון, וע''כ בא לכלל טעות.

היש על כך בספרו של ר' איתם הי''ד?

[מה שנכון נכון]

הערות כאלו אפשר להעיר כמעט ע"ד כל המחברים.
אמנם הערה"ש כתב בנד"ד מהזכרון (וראה בס' של בר אילן) אך מצד התוכן לא הרחיק הרבה. ראה ד' הר"ש פרחון בע' ערב שמי שאינו מתפלל מנחה גדולה (ואינו פועל) אינו רואה סימן ברכה לעולם, (וחזר על דבריו לענין אדום הנ"ל). וכנ' לערך זה התכוין בכותבו 'פלל', ושכח השם.

[פולסברג]

ייש''כ לג''ע הרב משנ''נ.

ומה באמת עושים במקרים שכן נוגע להלכה?
בהרבה פעמים אומרים שהאחרון ידע זאת היטיב אלא שעירב פרשנות והוספה משלו [דוגמא לדבר: המ''ב מהשולחן שלמה בנשים בספיה''ע], אך יש פעמים - כמו הכא - דל''ש לומר כן.

[יוצא פוניבז']

היום ראיתי להג"ר משה עטיה ז"ל ממרוקו בשו"ת מעט מים (סי' ו) שבבואו לשמש בעיר דובדו יע"א, ראה כי מנהגם להתפלל מנחה גדולה, והוא מאריך כנגד מנהג זה שהוא נגד דעת הרמב"ם ומרן ז"ל ומנהג האר"י ז"ל, ומסיק שעדיף להתפלל ביחידות מנחה קטנה מאשר מנחה גדולה בציבור, ומביא שכן הסכים לדינא רבי יוסף משאש ז"ל. ע"ש.

וכן דעת האור לציון.

אגב,
בימים שבהם יש צורך להקדים להתפלל מנחה, כמו ערב יו"כ וערב ט"ב, (יש נוהגים גם בע"ש חנוכה, ובשבת שהיא ערב יו"ט),
מה היה מנהג הגרב"צ אבא שאול ותלמידיו בזה, האם גם אז התפללו מנחה קטנה, והאם בציבור?