הרשב"א בעבודת הקדש כותב שנראה לו שאסור לטלטל עור של בהמה מסוכנת שנשחטה ביו"ט משום שהיתר טלטול עור בהמה שנשחטה ביו"ט הוא שלא ימנע מלשחוט וימנע משמחת יו"ט אך במסוכנת לא ימנע לשחוט כדי לא להפסיד הבהמה.
בחידושיו לביצה כ"ה ע"א הוא גם כותב את זה אבל שם הוא מסייג שאולי לא חילקו חכמים בהיתר זה אך מוסיף שבירושלמי נמצא כדבריו לאסור טלטול העור אם אינו מטלטל גם הבשר.
למה לא היא את הירושלמי גם בעבודת הקדש ולמה כתב בשני המקומות "יראה לי" אם מבואר כדבריו בירושלמי?