פורום אוצר החכמה

הלום ראיתי: "הטעם שהראשונים לא התייחסו לדין עירוב בעיר שדרים בה שישים ריבוא בני אדם, הוא משום שלא היה בתקופתם ערים כאלו".

ויש לברר שני דברים: א. האם אכן לא מצאנו התייחסות בראשונים? ב. האם העובדה ההיסטורית אכן נכונה?

לפי הטבלאות האלו https://en.wikipedia.org/wiki/Historica ... nity_sizes מלבד בסין לא היו ערים בכאלו גודל.
להאמור כאן העיר הכי גדולה שגרו שם יהודים היה בו 300,000 אנשים.

יבנה כתב:לפי הטבלאות האלו https://en.wikipedia.org/wiki/Historica ... nity_sizes מלבד בסין לא היו ערים בכאלו גודל.
להאמור כאן העיר הכי גדולה שגרו שם יהודים היה בו 300,000 אנשים.

תודה על ההפניה לא חשבתי לעיין בויקיפדיה באנגלית.
אכן רק בסין כמו שכתבת, אבל באחת מהערים המוזכרות שם היו יהודים באותה תקופה.
קאיפנג
יהדות קאיפנג

סופר-סתם כתב:א. האם אכן לא מצאנו התייחסות בראשונים?

כמדומני שראיתי לא מזמן ספר ישן שעל כריכתו כתוב בצבע זהב: "תלמוד בבלי - מסכת עירובין". פתחתיו, והנה יותר ממאה דפים עתיקים שנכתבו בארץ ישראל ובבבל, מעוטרים בפירוש רש"י מחד גיסא ובעלי התוספות מאידך. המשכתי לדפדף, והנה הרי"ף וכל נושאי כליו והרא"ש והרמב"ם טרחו לבאר את כל המסכת, מתחילתה ועד סופה. אכן ישנה מחלוקת גדולה בראשונים האם ששים ריבוא הוא תנאי לרשות הרבים, אך לא נמנעו אף המחייבים מלבאר את כל דיני המסכת, גם אלה שלדעתם נדירים מאד. (ועצם עובדה זו היא ראיה לצד הפוטר ס' ריבוא, שהרי למה שחז"ל יגזרו כל כך הרבה גזירות לדבר שהוא כל כך נדיר, עד לכדי רוב המסכת?)

חגי פאהן כתב:

סופר-סתם כתב:א. האם אכן לא מצאנו התייחסות בראשונים?

כמדומני שראיתי לא מזמן ספר ישן שעל כריכתו כתוב בצבע זהב: "תלמוד בבלי - מסכת עירובין". פתחתיו, והנה יותר ממאה דפים עתיקים שנכתבו בארץ ישראל ובבבל, מעוטרים בפירוש רש"י מחד גיסא ובעלי התוספות מאידך. המשכתי לדפדף, והנה הרי"ף וכל נושאי כליו והרא"ש והרמב"ם טרחו לבאר את כל המסכת, מתחילתה ועד סופה. אכן ישנה מחלוקת גדולה בראשונים האם ששים ריבוא הוא תנאי לרשות הרבים, אך לא נמנעו אף המחייבים מלבאר את כל דיני המסכת, גם אלה שלדעתם נדירים מאד. (ועצם עובדה זו היא ראיה לצד הפוטר ס' ריבוא, שהרי למה שחז"ל יגזרו כל כך הרבה גזירות לדבר שהוא כל כך נדיר, עד לכדי רוב המסכת?)

כדברי כב' הוכיח הביאור הלכה בסי' שמה'

ועל זה השיב הבית אפרים שחז"ל רצו לייקר את השבת בעינינו - שאפילו בגלל חשש כל כך נדיר - גזרו על כולם את כל הגזירות הללו [כוונתו לאיסור שופר ולולב בשבת].

אגב, בני נ"י העיר שלגבי נינוה כתוב 'הָעִיר הַגְּדוֹלָה אֲשֶׁר יֶשׁ בָּהּ הַרְבֵּה מִשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה רִבּוֹ אָדָם', וכי תתמה מה 'העיר הגדולה' בזה - יש לזכור שלא בנו אז לגובה, אלא כמעט כולם היו צמודי קרקע, וממילא העיר התפרסה על שטח עצום של 'וְנִינְוֵה הָיְתָה עִיר גְּדוֹלָה לֵאלֹהִים מַהֲלַךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים'.

ראה בועז הוטרר, עירוב החצירות, עמ' 77 הע' 62.

יואל שילה כתב:ועל זה השיב הבית אפרים שחז"ל רצו לייקר את השבת בעינינו - שאפילו בגלל חשש כל כך נדיר - גזרו על כולם את כל הגזירות הללו [כוונתו לאיסור שופר ולולב בשבת].

אגב, בני נ"י העיר שלגבי נינוה כתוב 'הָעִיר הַגְּדוֹלָה אֲשֶׁר יֶשׁ בָּהּ הַרְבֵּה מִשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה רִבּוֹ אָדָם', וכי תתמה מה 'העיר הגדולה' בזה - יש לזכור שלא בנו אז לגובה, אלא כמעט כולם היו צמודי קרקע, וממילא העיר התפרסה על שטח עצום של 'וְנִינְוֵה הָיְתָה עִיר גְּדוֹלָה לֵאלֹהִים מַהֲלַךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים'.

לא צריך להגיע לזה, עולי הרגל שבאו במיליונים מכל קצוות הארץ, חלקם באו כבר לפני סוכות ובראש השנה היו כבר על הדרך שלפעמים בזמן עלייה לרגל יתכן שהיו בה ששים ריבוא ביום אחד שזה הגדרת רשות הרבים כפי שכתב הבית אפרים, לכן זה לא גזירה רחוקה.

מלבב כתב:

יואל שילה כתב:ועל זה השיב הבית אפרים שחז"ל רצו לייקר את השבת בעינינו - שאפילו בגלל חשש כל כך נדיר - גזרו על כולם את כל הגזירות הללו [כוונתו לאיסור שופר ולולב בשבת].

אגב, בני נ"י העיר שלגבי נינוה כתוב 'הָעִיר הַגְּדוֹלָה אֲשֶׁר יֶשׁ בָּהּ הַרְבֵּה מִשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה רִבּוֹ אָדָם', וכי תתמה מה 'העיר הגדולה' בזה - יש לזכור שלא בנו אז לגובה, אלא כמעט כולם היו צמודי קרקע, וממילא העיר התפרסה על שטח עצום של 'וְנִינְוֵה הָיְתָה עִיר גְּדוֹלָה לֵאלֹהִים מַהֲלַךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים'.

לא צריך להגיע לזה, עולי הרגל שבאו במיליונים מכל קצוות הארץ, חלקם באו כבר לפני סוכות ובראש השנה היו כבר על הדרך שלפעמים בזמן עלייה לרגל יתכן שהיו בה ששים ריבוא ביום אחד שזה הגדרת רשות הרבים כפי שכתב הבית אפרים, לכן זה לא גזירה רחוקה.

אין אנו יודעים כיצד נהגו אז בענין העירוב, אבל לאחר שחרבה עירנו ושמם בית מקדשינו, כנראה לא היה מקום קיבוץ אנשים כה גדול.

חגי פאהן כתב:

סופר-סתם כתב:א. האם אכן לא מצאנו התייחסות בראשונים?

כמדומני שראיתי לא מזמן ספר ישן שעל כריכתו כתוב בצבע זהב: "תלמוד בבלי - מסכת עירובין". פתחתיו, והנה יותר ממאה דפים עתיקים שנכתבו בארץ ישראל ובבבל, מעוטרים בפירוש רש"י מחד גיסא ובעלי התוספות מאידך. המשכתי לדפדף, והנה הרי"ף וכל נושאי כליו והרא"ש והרמב"ם טרחו לבאר את כל המסכת, מתחילתה ועד סופה. אכן ישנה מחלוקת גדולה בראשונים האם ששים ריבוא הוא תנאי לרשות הרבים, אך לא נמנעו אף המחייבים מלבאר את כל דיני המסכת, גם אלה שלדעתם נדירים מאד. (ועצם עובדה זו היא ראיה לצד הפוטר ס' ריבוא, שהרי למה שחז"ל יגזרו כל כך הרבה גזירות לדבר שהוא כל כך נדיר, עד לכדי רוב המסכת?)

הרב חגי היקר, השאלה היא האם יש דרך לערב רשות הרבים, והיא אחת השאלות העומדות במרכז הפולמוס בבורו פארק ובשאר מקומות.

לענין כתב:ראה בועז הוטרר, עירוב החצירות, עמ' 77 הע' 62.

יישר כח, לא רק הערה אלא הנאמר שם, ובהמשך לגבי שיטות הראשונים.
עירוב החצירות - בועז הוטרר