פורום אוצר החכמה

אחד שהוא בשנת אבלותו של אביו, ודרכו לצאת לאכול במסעדה ולבלות (בלשון יידוש: פארברענגען) עם חברים מפעם לפעם.
האם זה מותר בשנת האבל או לא ?
(כמובן שאשאלה אינו מפורש בספרי הפוסקים, כי הציור לא היה בשנים קדמוניות)

עיין יו"ד שצא סעיף ב ובנו"כ שם.

זה גופא חלק מהשאלה. האם לאכול ארוחת ערב נקרא ’’סעודה’’ ? כפי שהיו רגילים בימים ההם.
וגם להצד שכן, האם נאסר גם הישיבה אתם ? כלומר האם יכול ללכת לשם מבלי לאכול ?

הצעיר באלפי כתב:זה גופא חלק מהשאלה. האם לאכול ארוחת ערב נקרא ’’סעודה’’ ? כפי שהיו רגילים בימים ההם.
וגם להצד שכן, האם נאסר גם הישיבה אתם ? כלומר האם יכול ללכת לשם מבלי לאכול ?

לשון השו"ע שם "ומיהו שמחת מריעות שהיה חייב לפרוע אותה מיד מותר לעשותה מיד אחר שבעה אבל אם אינו חייב לפרעה אסור ליכנס לה עד ל' ועל אביו ועל אמו אע"פ שחייב לפרעה אסור [עד] לאחר י"ב חדש"
וכתב הש"ך סק"א "שעושים ריעים זה עם זה שאוכלים ושותים זה עם זה היום וחוזרים ואוכלים עם זה למחר"
הלשון הוא שמחת מריעות ולא סעות מריעות, ולשון הש"ך הוא שאוכלים זה עם זה [ואם היה בזה"ז כנראה היה מוסיף פאברענגען בלע"ז] אז מה השאלה גופא?