כתב החתם סופר שבת דף מד. בד"ה ודע, וז"ל
ואמנם בכלי שמלאכתו לאיסור, שכל איסור טלטולו משום שמלאכתו לאיסור. אי רוצה לצורך גופו לפצוע בו אגוזי', הרי עושה אותו עתה כלי שמלאכתו להיתר, והוא קיל טפי מצורך מקומו בעלמא שנשאר הכלי למלאכת איסור רק שהוא צריך למקומו של כלי. ומ"מ להילכתא תרווי' מותרי' עכ"ל.
ויש להקשות מגמ' שבת קכג:
אמר אביי: התירו דבר שמלאכתו להיתר לצורך גופו, וחזרו והתירו דבר שמלאכתו להיתר לצורך מקומו, וחזרו והתירו דבר שמלאכתו לאיסור לצורך גופו - אין, לצורך מקומו - לא... אמר ליה רבא: מכדי התירו קתני, מה לי לצורך גופו מה לי לצורך מקומו.
ולכאורה ק' הא לחת"ס יש חילוק ומה הקשה רבא.
בברכת התורה.