פורום אוצר החכמה

האם יש מקור לאכילת חומוס בליל/יום פורים.
על אורז שמענו, שאר ירקות גם. כמו"כ כרוב.
חומוס ראיתי מביאים בספרים שונים אחרוני זמנינו.
האם יש מקור?

כן הוא המנהג בבבל.

יוסף חיים אוהב ציון כתב:כן הוא המנהג בבבל.

בלילה/ביום?
מקור יש?

עיין מקראי קדש (הררי) פורים עמ' רח"צ.

שולחן ערוך אורח חיים הלכות מגילה ופורים סימן תרצה סעיף ב ברמ"א
י"א שיש לאכול מאכל זרעונים בפורים, זכר לזרעונים שאכל דניאל וחביריו בבבל (כל בו).

יבנה כתב:שולחן ערוך אורח חיים הלכות מגילה ופורים סימן תרצה סעיף ב ברמ"א
י"א שיש לאכול מאכל זרעונים בפורים, זכר לזרעונים שאכל דניאל וחביריו בבבל (כל בו).

שאלנו על חומוס.

יבנה כתב:שולחן ערוך אורח חיים הלכות מגילה ופורים סימן תרצה סעיף ב ברמ"א
י"א שיש לאכול מאכל זרעונים בפורים, זכר לזרעונים שאכל דניאל וחביריו בבבל (כל בו).

אגב מה הקשר בין דניאל לאסתר?

איתן נוי כתב:

יבנה כתב:שולחן ערוך אורח חיים הלכות מגילה ופורים סימן תרצה סעיף ב ברמ"א
י"א שיש לאכול מאכל זרעונים בפורים, זכר לזרעונים שאכל דניאל וחביריו בבבל (כל בו).

אגב מה הקשר בין דניאל לאסתר?

שו"ת מים חיים (משאש) אורח חיים א סימן רצב
מאכל זרעונים בפורים
לחכם הנ"ל
עוד שאלת במכתבך השני על מ"ש מור"ם בסימן תרצ"ה, שיש לאכול מאכל זרעונים בפורים, זכר לזרעונים שאכל דניאל וחביריו בבבל, עכ"ל. וקשיא לך, מה שייכות למנהג זה עם דניאל שאכל בבבל?
תשובה בס' טעמים כתב יד מצאתי בשם רבי' בעל הלבושים שהקשה כן, ותרץ דגם נס פורים היה ע"י דניאל שהוא התך, כמ"ש רז"ל בש"ס דמגילה דף ט"ו ע"א.
ואך ראיתי בשולחן גבוה שהקשה על תרוץ זה, דסו"ס לא מצינו שאכל דניאל זרעונים באותו זמן של אחשורוש? והוא ז"ל נתן טעם אחר, שהוא זכר לאסתר שאכלה זרעונים בבית אחשורוש לסברת ר' יוחנן בש"ס דמגילה דף י"ג ע"א ע"ש. וכ"כ הפרי חדש ע"ש. ולדעתי המעט נר', דתלו הדבר בדניאל משום דודאי ממנו למדה אסתר לעשות כן, ותלינן הדבר במלמד. ועוד אפשר שיש קבלה ביד בעלי מנהג זה, שיום התחלת דניאל וחביריו לאכול זרעונים בבבל היה ביום פורים, ולכך נהגו גם הם לאכלם לזכר עולם יהיה צדיק. זהו מה שיש להשיב כפי קוצר דעתי, בעזר אלהי ישועתי, הוא סלעי ומצודתי.
הצעיר ע"ה יוסף משאש ס"ט

יבנה כתב:

איתן נוי כתב:

יבנה כתב:שולחן ערוך אורח חיים הלכות מגילה ופורים סימן תרצה סעיף ב ברמ"א
י"א שיש לאכול מאכל זרעונים בפורים, זכר לזרעונים שאכל דניאל וחביריו בבבל (כל בו).

אגב מה הקשר בין דניאל לאסתר?

שו"ת מים חיים (משאש) אורח חיים א סימן רצב
מאכל זרעונים בפורים
לחכם הנ"ל
עוד שאלת במכתבך השני על מ"ש מור"ם בסימן תרצ"ה, שיש לאכול מאכל זרעונים בפורים, זכר לזרעונים שאכל דניאל וחביריו בבבל, עכ"ל. וקשיא לך, מה שייכות למנהג זה עם דניאל שאכל בבבל?
תשובה בס' טעמים כתב יד מצאתי בשם רבי' בעל הלבושים שהקשה כן, ותרץ דגם נס פורים היה ע"י דניאל שהוא התך, כמ"ש רז"ל בש"ס דמגילה דף ט"ו ע"א.
ואך ראיתי בשולחן גבוה שהקשה על תרוץ זה, דסו"ס לא מצינו שאכל דניאל זרעונים באותו זמן של אחשורוש? והוא ז"ל נתן טעם אחר, שהוא זכר לאסתר שאכלה זרעונים בבית אחשורוש לסברת ר' יוחנן בש"ס דמגילה דף י"ג ע"א ע"ש. וכ"כ הפרי חדש ע"ש. ולדעתי המעט נר', דתלו הדבר בדניאל משום דודאי ממנו למדה אסתר לעשות כן, ותלינן הדבר במלמד. ועוד אפשר שיש קבלה ביד בעלי מנהג זה, שיום התחלת דניאל וחביריו לאכול זרעונים בבבל היה ביום פורים, ולכך נהגו גם הם לאכלם לזכר עולם יהיה צדיק. זהו מה שיש להשיב כפי קוצר דעתי, בעזר אלהי ישועתי, הוא סלעי ומצודתי.
הצעיר ע"ה יוסף משאש ס"ט

חזק וברוך
כן הביא כף החיים סופר תרצה אות כה.

ולאפוקי מעדשין ופולין, שעליהם נאמר במחזור ויטרי תס"ה:

פורים יין אשר הוקם לשמוח פני אישים. יבא ויגל פני אנשים ונשים. ארור האיש אשר יאכל עדשים. בלילי פורים ובמועדים ובחדשים: בגילה: ארור האיש אשר יאכל פולין כתושים. מפי המלך וההגמון והראשים. כל בית ישראל יעלו עליו חמושים. לגרשו מתוך קהל קדושים:

חגי פאהן כתב:ולאפוקי מעדשין ופולין, שעליהם נאמר במחזור ויטרי תס"ה:

פורים יין אשר הוקם לשמוח פני אישים. יבא ויגל פני אנשים ונשים. ארור האיש אשר יאכל עדשים. בלילי פורים ובמועדים ובחדשים: בגילה: ארור האיש אשר יאכל פולין כתושים. מפי המלך וההגמון והראשים. כל בית ישראל יעלו עליו חמושים. לגרשו מתוך קהל קדושים:

יפה. עדשים אולי משום שהוא סמל לאבל אך פולים מ"ט לא?

כל הנכתב שם זה רק למליצה כידוע.

יוסף חיים אוהב ציון כתב:כל הנכתב שם זה רק למליצה כידוע.

וכי משעמם לו לכתוב חרוזים דווקא על אלו לכבוד פורים?

מציע לך לעיין שם ואח"כ להעיר.

יוסף חיים אוהב ציון כתב:מציע לך לעיין שם ואח"כ להעיר.

נו ו...?
יש עוד שאר ירקות שהיה יכול להזכיר.
לאחר העיון בכל מראי המקומות השונים רואים שהיו נוהגים ממנהג הזרעונים לאכול כל מה הקשור לקטניות שונים.
וכפי שהבאת לעיל ממנהג בעיראקי כן רואים ברבא"ח (ש"ר פרשת תצוה - הלכות פורים) אות יט. "מצוה להרבות בסעודת פורים, ועיקר הסעודה ביום, ואם עשאה בלילה לא יצא י"ח. ומנהג יפה לאכול זרעונים בפורים, זכר לאכילת זרעונים שאכלו דניאל וחביריו ועשה להם הקדוש ברוך הוא נס בזה, ולכן פה עירינו מנהגם לטגן מולייתא בקטניות ובשר ביחד שקורין זה בערבי סמבוס"ך".
וידוע שהסמבוסק עושים רובם ככולם מחומוס. שוב יורה על מקור לאכול החומוס בפורים.
אגב אצל חמי שיחי' נוהגים באכילת סמבוסק בחנוכה, אלא ששם הוא מטעם השמן.