פורום אוצר החכמה

בביאור הלכה סימן תרצה סעיף ב ד"ה חייב איניש וכו' - וא"ת האיך יחייבו חז"ל מה שנזכר בתורה ובנביאים בכמה מקומות השיכרות למכשול גדול וי"ל מפני שכל הניסים שנעשו לישראל בימי אחשורוש היו ע"י משתה כי בתחלה נטרדה ושתי ע"י משתה ובאה אסתר וכן ענין המן ומפלתו היה ע"י משתה ולכן חייבו חכמים להשתכר עד כדי שיהא נזכר הנס הגדול בשתיית היין. ומ"מ כ"ז למצוה ולא לעכב [א"ר]: עכ"ל.
ולכאורה צ"ב. דלכאורה מוציא מקרא מידי פשוטו שהרי ידעו חז"ל הק' בדבר זה ואעפ"כ ציוו בזה ונקטו לשון חובה ומדוע כותב שאינו לעיכובא ומלד כך הלאו כתב רבינו הרמב"ם הלכות מגילה וחנוכה פרק ב הלכה טו: "כיצד חובת סעודה זו שיאכל בשר ויתקן סעודה נאה כפי אשר תמצא ידו, ושותה יין עד שישתכר וירדם בשכרות?

בספר עתה באתי (להרה"ג יוסף חיים אוהב ציון שליט"א. בקו' השתיה כדת, בתחילתו) הביא מש"כ בעל הדברי יציב שאפי' היו נותנים לו כל חללי דעלמא לא היה שותה וכו' אבל מה אעשה שזקיני החכ"צ היה אומר שבכל מקום שאמרו רז"ל 'חייב' החיוב הוא במסירות נפש. וחייבים למסור נפש על זה. ועש"ב. [וראיתי שכ"כ ביסו"ה שער המפקד שער י"ב, פ"ג סוף כונת תענית אסתר].
וע"ש עוד סי' א וב' שעמד על שאלה זו. ע"כ.
ומ"מ ע' בכה"ח סי' תרצ"ה אות ט"ו אהא דפסק מרן חייב איניש לבסומי בפוריא - היינו למצוה ולא לעכב. (מהרי"ל, הג"מ, דרכ"מ כנה"ג, עולת שבת ,א"ר משנ"ב). ועע"ש באות טז הביאורים בהאי מימרא דרבא. וראה עוד בדברי שלום (עפג'ין, או"ח חי"ג תרצ"ה ס"ג) דברים נפלאים בזה. (וגב אורחא ג"כ דן לעניין שכרות שלא מיין).
וע"ע להגאון רבינו יוסף משאש זיע"א בספרו הגדול שו"ת מים חיים (חאו"ח סי' ש"א. והובא במגיד ממקנס פורים עמ' רי"ד) שעמד בזה באורך וברוחב. ע"ש.

ראה הודעה זו והבאה אחריה, וכן בתחילת האשכול.
https://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=33864#p372566

יש תקוה כתב:בספר עתה באתי (להרה"ג יוסף חיים אוהב ציון שליט"א. בקו' השתיה כדת, בתחילתו) הביא מש"כ בעל הדברי יציב שאפי' היו נותנים לו כל חללי דעלמא לא היה שותה וכו' אבל מה אעשה שזקיני החכ"צ היה אומר שבכל מקום שאמרו רז"ל 'חייב' החיוב הוא במסירות נפש. וחייבים למסור נפש על זה. ועש"ב. [וראיתי שכ"כ ביסו"ה שער המפקד שער י"ב, פ"ג סוף כונת תענית אסתר].
וע"ש עוד סי' א וב' שעמד על שאלה זו. ע"כ.
ומ"מ ע' בכה"ח סי' תרצ"ה אות ט"ו אהא דפסק מרן חייב איניש לבסומי בפוריא - היינו למצוה ולא לעכב. (מהרי"ל, הג"מ, דרכ"מ כנה"ג, עולת שבת ,א"ר משנ"ב). ועע"ש באות טז הביאורים בהאי מימרא דרבא. וראה עוד בדברי שלום (עפג'ין, או"ח חי"ג תרצ"ה ס"ג) דברים נפלאים בזה. (וגב אורחא ג"כ דן לעניין שכרות שלא מיין).
וע"ע להגאון רבינו יוסף משאש זיע"א בספרו הגדול שו"ת מים חיים (חאו"ח סי' ש"א. והובא במגיד ממקנס פורים עמ' רי"ד) שעמד בזה באורך וברוחב. ע"ש.

אחרי הכל עדיין צ"ב היאך הוציא מידי פשוטו של גמרא.
זאת ועוד אוסיף על דבריך היקרים והנפלאים מה שכתב יסוד ושורש העבודה ח"ב שער י"ב בעייני הפורים פרק שלישי כונת תענית אסתר בסופו: "בכל מקום שנזכר בגמ' בלשון חיב, צריך האדם להמית עצמו עליה".