פורום אוצר החכמה

האם יש הסוברים שיש בעשיית 'ביטוח' כגון: 'ביטוח חיים' 'ביטוח דירה', איסור ריבית?

מה הסברא שיהיה ריבית?
הרי חברת הביטוח תשלם רק באופן שיקרה משהו ואם לא אינם משלמים כלל, לכאורה

אז מה? צד אחד בריבית

רק לר' יהודה צד אחד ברבית אסור
לא נפסק כמותו

כדכד כתב:רק לר' יהודה צד אחד ברבית אסור
לא נפסק כמותו

ר"י ס"ל צ"א ברבית מותר ואנן קי"ל כחכמים דאסור

קיבלתי באישי:

זה לא הלואה ולא פרעון. הלקוח קונה "פוליסה" היא מוצר עובר לסוחר במחיר נקוב.
אם וכאשר יקרה המקרה שאז הביטוח משלם, זה תשלום על הפוליסה בלי קשר לכמה שלמו עליה או למי שילם עליה. כמו כרטיס הגרלה.

ואכן כך מתבאר בשו"ת הריב"ש סי' שח, והובא בשו"ע יו"ד סי' קעג, יט ובט"ז ס"ק לב.

אך מאד תמהתי כשראיתי שבשו"ת יחוה דעת [חלק ג סימן פה בהערה] כתב:

לעומת זאת יש להוסיף סעיף בפוליסת הביטוח, שהכל נעשה ע"פ היתר עיסקא, כדי להנצל מאיסור רבית. וכמו שנהוג לעשות בבנקים בישראל. (וע' פרי השדה ח"ב סי' מ"ד).

והובאו הדברים בספרו של בנו שליט"א, ילקוט יוסף קצוש"ע [יורה דעה סימן קנט - מהלכות רבית סעיף כח] שכתב:

כח. מי שעושה ביטוח חיים, נכון שיוסיף בסוף החוזה "והכל נעשה על פי היתר עיסקא", שאף בחברות בערבון מוגבל ראוי ונכון לכתחלה לעשות על פי היתר עיסקא. [יחוה דעת חלק ג' סימן פה עמוד רפו].

ואם כי בשו"ת פרי השדה ח"ב סי' מד, נראה כי כן דעתו שיש בזה איסור רבית, אך לא הביא כלל מדברי הריב"ש והשו"ע המפורשים, וכפי הנראה אישתמיטתיה.
אך לכא' אין צריך לחוש לדעת אחרון שכתב דלא כריב"ש השו"ע והט"ז, ומדוע יש לחוש לדבריו??

ואולי הראשל"צ שליט"א גם תמה בזה, ולכן כתב רק בלשון "נכון". ועדיין צ"ע.

גל של אגוזים כתב:

כדכד כתב:רק לר' יהודה צד אחד ברבית אסור
לא נפסק כמותו

ר"י ס"ל צ"א ברבית מותר ואנן קי"ל כחכמים דאסור

נכון
טעיתי

זכרתי את המחלוקת הפוך

אמנם ממה שראיתי בחפזי עכשו לענין פסק ההלכה יש מחלוקת אם פוסקים כר' יהודה או לא

כוונת הגרע"י מן הסתם לחששות של ריבית במקרים מסויימים. כגון אם החברה קובעת סכום של ריבית לתשלום שלא בוצע במועדו, או אם יש מחיר שונה למשלמים בתחילת שנה לעומת המשלמים כל חודש, ועוד כיו"ב. בכל מקרה לגופו ראוי לדון, וגם צריך להגדיר האם זה כמו מקח או כמו מרבין על השכר, ועוד כיו"ב. לפיכך עכ"פ 'נכון' לעשות הכל ע"פ היתר עיסקא.


מה באמת הדין בכה"ג שחברת הביטוח מציעה מחיר זול למשלמים הכל בתחילת השנה ומחיר יקר למשלמים כל חודש, הריבית תהיה בתשלום הקדמה או באיחור? או שיש מקום להתיר בין כך ובין כך?

עושה חדשות כתב:כוונת הגרע"י מן הסתם לחששות של ריבית במקרים מסויימים. כגון אם החברה קובעת סכום של ריבית לתשלום שלא בוצע במועדו, או אם יש מחיר שונה למשלמים בתחילת שנה לעומת המשלמים כל חודש, ועוד כיו"ב. בכל מקרה לגופו ראוי לדון, וגם צריך להגדיר האם זה כמו מקח או כמו מרבין על השכר, ועוד כיו"ב. לפיכך עכ"פ 'נכון' לעשות הכל ע"פ היתר עיסקא.

ומה זה שייך לשו"ת פרי השדה שציין שם?

עושה חדשות כתב:מה באמת הדין בכה"ג שחברת הביטוח מציעה מחיר זול למשלמים הכל בתחילת השנה ומחיר יקר למשלמים כל חודש, הריבית תהיה בתשלום הקדמה או באיחור? או שיש מקום להתיר בין כך ובין כך?

בספר שערי הלכה כתב להתיר בזה, ובחוט שני האריך לבאר את הצדדים וסיים בצ"ע.
בברית יהודה פכ"ב הערה יח, ובעיקרי דינים פי"ח הערה יב, ובתורת רבית פ"י סעיף ע, ורבית הלכה למעשה [תשפ"ב] פרק יז סעיף מה - כתבו לאיסור.

יהודה בן יעקב כתב:בברית יהודה פכ"ב הערה יח, ובעיקרי דינים פי"ח הערה יב, ובתורת רבית פ"י סעיף ע, ורבית הלכה למעשה [תשפ"ב] פרק יז סעיף מה - כתבו לאיסור.

כתבו לאיסור אם משלם מאוחר ויקר, והיינו דס"ל דכבר בתחילת השנה הוא 'קונה' את כל הביטוח, ותשלום יקר באיחור אסור מדין טרשא. הבנתי נכון?

עושה חדשות כתב:הבנתי נכון?

כן.
כמובן, במפרש וכדיני טרשא.