פורום אוצר החכמה

נניח שראובן רואה שמעון עושה מעשה שלא יעשה, נניח שהוא מתפלל שחרית אחר זמן תפילה, ומכיון ששמעון יהודי ת"ח הרי חייב לדון אותו לכף זכות. לפי זה האם צריך לומר, ששמעון היה אונס ועל כן היה חייב להתפלל אחר זמן תפילה, או שאפשר לו לומר, ששמעון ס"ל שזמן תפילה אינו חיוב גמור, ועל כן מתפלל אחר זמן תפילה. זאת אומרת, האם מותר לראובן לומר ששמעון עשה משהו שלא בסדר, מכיון ששמעון סבור שזה בסדר, אע"ג דראובן ס"ל שזה לא בסדר.

פשוט שכן.

כמדומה שמכלל החובה לדון לכף זכות גם לדון שאינו שוטה, ולא רק שאינו רשע. ובכל אופן מדין ואהבת לרעך כמוך ודאי שיש לנהוג כן.

לא מובן. וכי מצד החובה לדון כל אחד לכף זכות, עליי להניח שכל עובר אורח בקי מן הסתם בכל השו"ע ולעולם אינו טועה בדבר הלכה?

וכי מצד החובה לדון כל אחד לכף זכות, עליי להניח שכל עובר אורח לעולם אינו מזלזל באיזה בדבר הלכה?

שש ושמח כתב:וכי מצד החובה לדון כל אחד לכף זכות, עליי להניח שכל עובר אורח לעולם אינו מזלזל באיזה בדבר הלכה?

כן. עכ"פ לגבי "מי שמעשיו סתומין" (כידוע פירוש הרמב"ם למשנה זו).

עזריאל ברגר כתב:

שש ושמח כתב:וכי מצד החובה לדון כל אחד לכף זכות, עליי להניח שכל עובר אורח לעולם אינו מזלזל באיזה בדבר הלכה?

כן. עכ"פ לגבי "מי שמעשיו סתומין" (כידוע פירוש הרמב"ם למשנה זו).

ברמב"ם הנ"ל מבואר שהיא מדה טובה בעלמא ואינו חיוב.והיכן שנאמר חיוב זה רק באדם המכירו, כמו שמאריך לבאר הח"ח בפתיחה עשין ג' בבמ"ח.