האם לאחר עלות השחר אין אור?

[סליחות]

בגמ' ברכות יב. אהא דתנן התם אמר להם הממונה ברכו ברכה אחת, אמרי' בגמ' דלמא האי דלא אמרי יוצר אור משום דלא מטא זמן יוצר אור וכי מטא זמן יוצר אור - הוו אמרי! ואי מכללא מאי? דאי מכללא, לעולם אהבה רבה הוו אמרי וכי מטא זמן יוצר אור הוו אמרי ליה, ומאי ברכות אין מעכבות זו את זו? סדר ברכות. 

ההגדרה של עלות השחר היא הופעה של אור קל בשמים, אם כן נשאלת השאלה מדוע לא ברכו 'יוצר אור' משום דלא מטא זמניה?'

[לבי במערב]

ראה יומא לז, ב ובמפרשי המשנה תמיד רפ"ה.

[סליחות]

ייש"כ. אך כדבריך עשיתי ולא זכיתי למצוא מענה לשאלתי.
(הברכה היא על האור, ובעלות השחר יש קצת אור, אחרת למה זה נקרא עלות השחר)

[לבי במערב]

הברכה היא על האור, אך עיקר זמנה הוא רק מנה"ח בפועל - כמפורש ביומא שם (ומשו"ה לא היו קוראים שאר העם עם אנשי משמר).

[סליחות]

אז איך זה ייתכן שהתחילו שמו"ע בנץ החמה? לכאו' היה צריך לאחר את זה בכמה דקות ובמקום זאת לקרוא 'יוצר אור' בנה"ח.
אגב, היכן מפורש ביומא שעיקר זמן הברכה על האור הוא מהנה"ח?

[לבי במערב]

תנא: בשעה שהחמה זורחת - ניצוצות יוצאין ממנה, והכל יודעין שהגיע זמן קריאת שמע (כדתניא: מצותה עם הנץ החמה. רש"י). מיתיבי: הקורא את שמע שחרית עם אנשי משמר ואנשי מעמד - לא יצא, מפני שאנשי משמר משכימין ואנשי מעמד מאחרים! אמר אביי, לשאר עמא דבירושלים (הבאים בעזרה, הוא סימן להודיע זמן קריאת שמע. רש"י):

פהמ"ש להרמב"ם - תמיד רפ"ה:

אמר להם הממונה. כבר נתבאר בגמ' ברכות שהברכה הזאת שהיו מברכין תחלה היא אהבת עולם, ואחר שהשמש זורח והאור מתפשט מברכין יוצר אור - לפי שסדר ברכות אין מעכב, כמו שנתבאר שם.

[לבי במערב]

שו"ר מ"ש בשו"ע אדה"ז סי' נח ס"ו (וש"נ), וצ"ל לעיל במקום נה"ח - 'משיכיר'.

[סליחות]

תנא: בשעה שהחמה זורחת - ניצוצות יוצאין ממנה, והכל יודעין שהגיע זמן קריאת שמע (כדתניא: מצותה עם הנץ החמה. רש"י). מיתיבי: הקורא את שמע שחרית עם אנשי משמר ואנשי מעמד - לא יצא, מפני שאנשי משמר משכימין ואנשי מעמד מאחרים! אמר אביי, לשאר עמא דבירושלים (הבאים בעזרה, הוא סימן להודיע זמן קריאת שמע. רש"י):

לא זכיתי להבין מה הראיה מכאן.
א. לפי הרמב"ם זמנה לפני כן, ודלא כרש"י.
ב. לכאו' אפי' לרש"י, על כרחך שמברכים יוצר אור לפני הנה"ח.

פהמ"ש להרמב"ם - תמיד רפ"ה:

אמר להם הממונה. כבר נתבאר בגמ' ברכות שהברכה הזאת שהיו מברכין תחלה היא אהבת עולם, ואחר שהשמש זורח והאור מתפשט מברכין יוצר אור - לפי שסדר ברכות אין מעכב, כמו שנתבאר שם.

אדרבה, אם התרגום הזה נכון הרי לכאו' זה מעצים את הקושי ויש סתירה מרמב"ם לרמב"ם, כי לפי הרמב"ם מתחילים ק"ש וברכותיה לפני הנה"ח.

שו"ר מ"ש בשו"ע אדה"ז סי' נח ס"ו (וש"נ), וצ"ל לעיל במקום נה"ח - 'משיכיר'.

הכוונה לרמוז שאדמה"ז חולק על הרמב"ם בפירוש המשניות?

[לבי במערב]

הכוונה לרמוז שאדמה"ז חולק על הרמב"ם בפירוש המשניות?

לא, אלא שכאן אין הכוונה לזריחת השמש בפועל - כי־אם לנצנוץ אורה שמקודם לכן.
יתכן ואני טועה בכל החשבון, לא עיינתי כעת כה"צ.

[כדכד]

הנץ החמה הוא כשכל גוף השמש מנץ ואז יש אור מלא
בזמנים שלפני הנץ יש עדיין קצת אור שמתגבר והולך בשלבים
עלות השחר זה זמן שנתון להגדרות שונות אך בפוטו זה הזמן שבו יש רק התחלה קלושה של האור ואין אז כמעט אור