במושכל ראשון לפי מה שנכתב צורת השאלה, אני פוסק למעשה שעשו כדת וכדין דגם בהם וגם במשפחתם היה מקום דאגה רבה עד כדי ח״ו פק״נ, וכל המקלקלים פטורים מה״ת ובאם עברו עברו רק איסור דרבנן ובכה״ג כאמור היה מותר להם לעבור איסור דרבנן ובודאי עשו מה שעשו לרבות בדרך שינוי כלאחר יד באם הם צורבא דרבנן. ועיין שלט״ג פרק אורג דף ל״ח מד״ה אות ג׳ ד״ה הרשב״א והוא באמת רש״י בזבחים צ״א ע״ב ד גבי מכבה אש המערכה עם יין של נסכים וכן כתב המהרש״ם בחלק ב׳ בדעת תוס בשבועות מ״ד ע״ב ד״ה ורב יוסף בתירוצים שאין עני ואכמ״ל ובודאי היה להם צורה אחרת לצאת.
מה שנוגע לתשלום על מה שעשו לענ״ד פטורים, והפשיעה היא של האחראים שלא הודיעו בצורה בולטת כראוי ולא בדקו כראוי לפני הנעילה של בית הכנסת שלא נשאר בו אדם, ולפנים משורת הדין ראוי לאותם שננעלו להשתתף בהוצאות הנזק ויעמוד לזכותם
בר ישראל כתב:אם באמת היה אסור לשבור הדלת (ואולי אפילו ספק אסור) הרי קלב"מ ולכאורה א"א לחייבם בבית דין לשלם. לגבי עצם המעשה, האם הרגיש אותו אורח שהיה חשש סכנה אם יישאר נעול לכל הלילה?
יוסף חיים אוהב ציון כתב:יש סיפור על א' הגדולים שננעל בר"ה או ביוהכ"פ ונשאר שם.
אשרי יושבי ביתך כתב:יוסף חיים אוהב ציון כתב:יש סיפור על א' הגדולים שננעל בר"ה או ביוהכ"פ ונשאר שם.
מעשה כעי"ז מסופר על זקני מרן הגאון רבי רפאל ראובן גרוזובסקי זצוק"ל.
בעז"ה אברר פרטי המעשה ואביאם כאן לתועלת החברים.
אשרי יושבי ביתך כתב:וצ"ע עד איזה גיל מיקרי 'תינוק' לענין שמותר לשבור הדלת, וצ"ע.
עזריאל ברגר כתב:ומה עם "לא תעשון כן לה' אלוקיכם" בשבירת דלת של בית כנסת?
אשרי יושבי ביתך כתב:כתב לי הגאון רבי אברהם יפה שלזינגר שליט"א (גאב"ד ז'נבה, ובעמח"ס שו"ת באר שרים), על שאלה זו, בזה"ל:במושכל ראשון לפי מה שנכתב צורת השאלה, אני פוסק למעשה שעשו כדת וכדין דגם בהם וגם במשפחתם היה מקום דאגה רבה עד כדי ח״ו פק״נ, וכל המקלקלים פטורים מה״ת ובאם עברו עברו רק איסור דרבנן ובכה״ג כאמור היה מותר להם לעבור איסור דרבנן ובודאי עשו מה שעשו לרבות בדרך שינוי כלאחר יד באם הם צורבא דרבנן. ועיין שלט״ג פרק אורג דף ל״ח מד״ה אות ג׳ ד״ה הרשב״א והוא באמת רש״י בזבחים צ״א ע״ב ד גבי מכבה אש המערכה עם יין של נסכים וכן כתב המהרש״ם בחלק ב׳ בדעת תוס בשבועות מ״ד ע״ב ד״ה ורב יוסף בתירוצים שאין עני ואכמ״ל ובודאי היה להם צורה אחרת לצאת.
מה שנוגע לתשלום על מה שעשו לענ״ד פטורים, והפשיעה היא של האחראים שלא הודיעו בצורה בולטת כראוי ולא בדקו כראוי לפני הנעילה של בית הכנסת שלא נשאר בו אדם, ולפנים משורת הדין ראוי לאותם שננעלו להשתתף בהוצאות הנזק ויעמוד לזכותם
כדכד כתב:עזריאל ברגר כתב:ומה עם "לא תעשון כן לה' אלוקיכם" בשבירת דלת של בית כנסת?
לכאורה זה כשמכוון להחריב ולא כשרוצה לצאת מדלת נעולה
כדכד כתב:לגבי הסיפא זה לא פסיחה על שתי הסעיפים שכן פטור מקלקל בשבת הוא מטעם שאינו מלאכת מחשבת שכן אין כוונתו ליצירה אלא ליצור לעצמו פתח מילוט אך גם אין כוונתו להרוס את בית הכנסת אלא ליצור לעצמו פתח מילוט.
לגבי מחיקת השם - אין הכי נמי אבל האם שמע מר על מי שאוסר להרוס קירות וכד' בבית כנסת לצורך שיפוץ? והרי למחוק מהשם אסור גם אם כוונתו לשיפוץ?
עזריאל ברגר כתב:אגב, מה יהיה דינם של האנשים האלו אם יבואו גנבים במשך הלילה ויגנבו רכוש מתוך בית הכנסת?
עזריאל ברגר כתב:כדכד כתב:לגבי הסיפא זה לא פסיחה על שתי הסעיפים שכן פטור מקלקל בשבת הוא מטעם שאינו מלאכת מחשבת שכן אין כוונתו ליצירה אלא ליצור לעצמו פתח מילוט אך גם אין כוונתו להרוס את בית הכנסת אלא ליצור לעצמו פתח מילוט.
לגבי מחיקת השם - אין הכי נמי אבל האם שמע מר על מי שאוסר להרוס קירות וכד' בבית כנסת לצורך שיפוץ? והרי למחוק מהשם אסור גם אם כוונתו לשיפוץ?
א. "ליצור לעצמו פתח" בשבת - זה אחד האופנים של מלאכת בונה.
ב. יש דינים מאוד מוגדרים מתי מותר להרוס קיר בבית כנסת לצורך שיפוץ, ויש דינים מאוד מוגדרים מתי מותר למחוק אות משם ה' כדי לתקן.
באופן כללי: מותר למחוק/להרוס כאשר זה תיקון של השם עצמו (לדוגמא: מחיקת (חלק מ)האות ך כאשר הגג שלה נכתב רחב מדי, ויש דיון בפוסקים כמה בדיוק למחוק ממנה) או של בית הכנסת עצמו (להרחבתו, או במצב שהוא עומד לקרוס, ובדרך כלל צריך לבנות את הקיר החדש לפני שהורסים את הישן), אבל אין היתר למחוק את השם כדי להכשיר את התפילין או המזוזה (לדוגמא: אם התגלה פסול במילה שלפני שם ה' האחרון שבמזוזה - היא תלך לגניזה ולא יתירו למחוק את שם ה' כדי לתקן את המזוזה).
אשרי יושבי ביתך כתב:כתב לי הגאון רבי אברהם יפה שלזינגר שליט"א (גאב"ד ז'נבה, ובעמח"ס שו"ת באר שרים), על שאלה זו, בזה"ל:במושכל ראשון לפי מה שנכתב צורת השאלה, אני פוסק למעשה שעשו כדת וכדין דגם בהם וגם במשפחתם היה מקום דאגה רבה עד כדי ח״ו פק״נ, וכל המקלקלים פטורים מה״ת ובאם עברו עברו רק איסור דרבנן ובכה״ג כאמור היה מותר להם לעבור איסור דרבנן ובודאי עשו מה שעשו לרבות בדרך שינוי כלאחר יד באם הם צורבא דרבנן. ועיין שלט״ג פרק אורג דף ל״ח מד״ה אות ג׳ ד״ה הרשב״א והוא באמת רש״י בזבחים צ״א ע״ב ד גבי מכבה אש המערכה עם יין של נסכים וכן כתב המהרש״ם בחלק ב׳ בדעת תוס בשבועות מ״ד ע״ב ד״ה ורב יוסף בתירוצים שאין עני ואכמ״ל ובודאי היה להם צורה אחרת לצאת.
מה שנוגע לתשלום על מה שעשו לענ״ד פטורים, והפשיעה היא של האחראים שלא הודיעו בצורה בולטת כראוי ולא בדקו כראוי לפני הנעילה של בית הכנסת שלא נשאר בו אדם, ולפנים משורת הדין ראוי לאותם שננעלו להשתתף בהוצאות הנזק ויעמוד לזכותם
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 344 אורחים