פורום אוצר החכמה

ציבור שיודעים שבשבוע הבא לא יוכלו לקרוא בתורה, לדוגמא, ציבור המתעתדים לנסוע בספינה משך זמן רב ולא תהיה אפשרות לקחת עמם ס"ת, האם יכולים לקרוא בשבוע זה גם את פרשת שבוע הבא?

מה הדחיפות לקרוא קודם? למה שלא ישלימו אחר כך?

המשנ"ב נוטה לחשוש לדעת הגר"א שדין השלמה אח"כ הוא מדין תשלומין בתפילה, ולכן כותב שאפשר להשלים רק פרשה אחת.
ואם ניתן לקרוא קודם לכן, יהיה ניתן לקרוא עוד פרשה.
ואולי אדרבה, אם זה מדין תשלומין של תפילה, יתכן שהוא דוקא דומיא דתשלומין שהם לאחר זמן התפילה, ולא קודם לכן.

הסברא נותנת כהצד השני שהצגת, ובמכל שכן מדין קריאת שמו"ת שאפשר להשלים אבל לא להקדים.

העירוני, שאם ניתן להקדים את קריאת התורה, א"כ בשמח"ת שקוראים את תחילת פר' בראשית, הרי יצאו בקריאה זו, ושוב בשבת פר' בראשית מן הדין צריך לקרוא מ'אלה תולדות השמים' [ריש פרק ב'], ונמצא שאין ז' קרואים בקריאה המחוייבת.

האם מישהו דן בענין זה?

יהודה בן יעקב כתב:העירוני, שאם ניתן להקדים את קריאת התורה, א"כ בשמח"ת שקוראים את תחילת פר' בראשית, הרי יצאו בקריאה זו, ושוב בשבת פר' בראשית מן הדין צריך לקרוא מ'אלה תולדות השמים' [ריש פרק ב'], ונמצא שאין ז' קרואים בקריאה המחוייבת.

האם מישהו דן בענין זה?

מי אמר שא"א לחזור על קריאה פעמיים בשני שבתות?

פשוט שיכולים לקרות, וכי מי מעכב בעדם? השאלה רק אם יצאו בזה ענין של השלמת פרשיותיו עם הציבור, האם זה נקרא ציבור כשמנין אנשים מקדימים. כי לגבי יחיד שמעביר סדרה פשוט בפוסקים שאינו מועיל

כולל יונגערמאן כתב:פשוט שיכולים לקרות, וכי מי מעכב בעדם? השאלה רק אם יצאו בזה ענין של השלמת פרשיותיו עם הציבור, האם זה נקרא ציבור כשמנין אנשים מקדימים. כי לגבי יחיד שמעביר סדרה פשוט בפוסקים שאינו מועיל

מדוע שמניין אנשים לא ייקרא ציבור בפני עצמו?

דרומי כתב:מה הדחיפות לקרוא קודם? למה שלא ישלימו אחר כך?

א. ייתכן שאחר כך הם יתפזרו כל אחד למקום אחר ויהיה קשה למצאם.
ב. ייתכן שמדובר על הפרשיות שיש ענין לקראן קודם זמן מסוים (לדוגמא: בחוקותי ובמדבר לפני שבועות, וכיו"ב).
ג. ייתכן שאחר כך יש קושי הלכתי להשלים (כגון: סיום חומש, פרשיות מחוברות).
אגב, שאלה כזאת יכולה להיות מצויה בזמננו מחמת הקורונה, כגון שהתאספו לתפילת שחרית, ואז נודע שכולם נחשפו לחולה מאומת (כגון שהוא ביניהם עתה), ועכשיו הם מתפללים יחד, כי אין להם הרבה מה להפסיד, אבל אחר כך יילך כל אחד להתבודד בביתו, ובשבת הבאה לא יוכלו לבוא להתפלל במנין.

דוגמא למצב מסובך יותר מזה, שדנתי בה בעבר, ובהקדים:
ידועה דעת הרבי שהעובר את קו התאריך בימי העומר - ממשיך בספירתו האישית, ועפ"ז משתנה הזמן בו הוא יחגוג את חג השבועות וכו'.
ואמנם ידועים דברי הרבי "אין דעתי נוחה מאלה העוברים קו התאריך באמצע ימי הספירה (באם אין הכרח גמור בדבר)" (ההדגשה במקור - אג"ק כרך כ, אגרת ז'תקמג), אך לצערנו שמעתי שיש רבים הלומדים בארה"ב ומתגוררים באוסטרליה, ונוסעים לביתם לחג הפסח, וחסים על ממונם להקיף את כדור-הארץ דרך איזור ארה"ק, ובאים בטיסות ישירות לארה"ב, וממשיכים בספירת העומר האישית שלהם, וחוגגים את חג השבועות בימים ה-ו סיון.
והנה בשנה פשוטה בה חל פסח בשבת, ובמילא גם ה' סיון הוא בשבת, אם הם רוצים לקיים את תקנת עזרא הסופר לקרוא את פרשת בחוקותי בשבת שאינה סמוכה לחג השבועות אלא שבועיים לפניה, ואם אינם רוצים לקרוא ג' פרשיות בשבוע אחד (שזו שאלה הלכתית בפ"ע), אין להם ברירה אלא לעשות כך:
בשבת הראשונה אחרי חג הפסח - כט ניסן (שהרי בבני חו"ל עסקינן, שכ"ב ניסן הוא אחש"פ עבורם) - יקראו פרשיות "שמיני-תזריע".
בשבת השניה - ו אייר - יקראו "מצורע-אחרי".
בשבת השלישית - יג אייר - יקראו "קדושים-אמור".
בשבת הרביעית - כ אייר - יקראו "בהר-בחוקותי".
בשבת החמישית - כז אייר - יקראו "במדבר".
והשבת השישית - ה סיון - היא עבורם חג השבועות בו אין קוראים פרשת-שבוע אלא מעניינו של יום (וכבר הציעו שביום הראשון יקראו את "עשר תעשר", ורק למחרתו יקראו את מתן תורה, כפי שמתן תורה היה בו סיון שהיה היום ה51 לספירת העומר של בני ישראל (כידוע ליודעים, וכנפסק בשו"ע אדה"ז), כך גם הם יקראו את עשרת הדברות בו' סיון שהוא היום ה51 לספירתם).
ובשבת השביעית - יב סיון - יצטרפו בחזרה לאחיהם בני ארה"ב וישמעו איתם פרשת נשא.

ואת כל הנ"ל כתבתי (לפני למעלה מ15 שנה) מתוך הנחה פשוטה שבקריאת התורה לציבור שלם זה לא דין "זמן הקריאה" ו"תשלומין", אלא דין שעל הציבור מוטל לסיים את קריאת כל התורה בשנה שלימה וכו'. אבל אולי טעיתי בהנחה הזאת.