בזמן התלמוד היה היין ביוקר?

[י. אברהם]

במ"מ פ"ד מהל' שאלה ופקדון ה"ה ביאר מה דקאמר בפ' המפקיד מב. ואי צורבא מרבנן הוא אמר דלמא מיבעי לי' זוזי לאבדלתא,
שהיה היין להם ביוקר ולא היו כולן מבדילין על היין וכו'.

האם יש אסמכתא מן התלמוד שהיה היין להם ביוקר?

[יבנה]

תלמוד בבלי מסכת שבת דף קמ עמוד ב
ואמר רב פפא האי מאן דאפשר למישתי שיכרא ושתי חמרא עובר משום בל תשחית ולאו מילתא היא בל תשחית דגופא עדיף
תלמוד בבלי מסכת פסחים דף קז עמוד א
אמרי ליה מר ינוקא ומר קשישא בריה דרב חסדא לרב אשי זימנא חדא איקלע אמימר לאתרין ולא הוה לן חמרא אייתינא ליה שיכרא ולא אבדיל ובת טוות למחר טרחנא ואייתינא ליה חמרא ואבדיל וטעים מידי לשנה תו איקלע לאתרין לא הוה לן חמרא אייתינא שיכרא אמר אי הכי חמר מדינה הוא אבדיל וטעים מידי
תלמוד בבלי מסכת עבודה זרה דף לד עמוד ב
א"ל עד האידנא (למאן) +מסורת הש"ס [למאי]+ ניחוש לה אי משום דמערבי ביה חמרא קיסתא דמורייס בלומא קיסתא דחמרא בד' לומי א"ל ר' ירמיה לר' זירא דלמא איידי דצור אתו דשוי חמרא
רש"י מסכת עבודה זרה דף לד עמוד ב
קיסטא - שם המדה.
בלומא - בזוזא במדינתו של עובד כוכבים זה היין נמכר ביוקר והמורייס בזול אבל כאן היין בזול והמורייס ביוקר וחיישינן לערובי.
איידי דצור אתא - דרך שפת הים הסמוכה לצור אתא האי ארבא.
דשוי חמרא - כלומר שהיין בזול שוי לשון זול כדאמרינן בעלמא (ב"מ דף נב) עשיק לגבך ושוי לכריסך.

[שבענו מטובך]

ראה גם כאן

אלא שאחרי דברי יבנה, אין שם חידושים.