נתבקשתי להכניס:
הנה ידוע בשערים שיטת "חכמי הצרפתים" שבמאירי ב"ק ע וב"מ צ, שקלב"מ נאמר רק בדיני עונשין ולא בהתחייבות מצד עצמו, כמו הלוואה וכו'. ואע"פ שאינה שיטת רוב הראשונים, מ"מ הרבה ראשונים ס"ל כך.
ויל"ע טובא מהי סברת החולקים על סברא פשוטה זו,
וכן לשון הדרשות בקלב"מ מדברות על "עונש": "כדי רשעתו", וכן " לא יהיה אסון ענוש יענש". וצ"ע.
ומאחד מגדולי הדור זצ"ל שמעתי בזמנו שהתבטא: "כך רואים", והיינו שאמנם קשה בסברא, אבל כנראה כך קבלו רבותינו, שקלב"מ כולל גם התחייבות ממונית