הודעהעל ידי איש_ספר » ו' ינואר 29, 2021 1:22 pm
הגבהת הידים לדידן שנוטלים יותר מרביעית, נגלה או נסתר?
------------------
בב"י סי' קסב כתב שכיון שאמרו בתוספתא שהמטביל ידו א"צ להגביה ידיו, היינו כיון שהמים אינם טמאים א"כ הו"ה לנוטל מרביעית, וכ"פ מרן בשו"ע שם ס"א.
והנה ידוע דעת הראב"ד (תמים דעים) והרשב"א (תוה"ב הקצר בדעה א') המצריכים לעולם מים שנים גם לנוטל רביעית, ובראב"ד ביאר הדבר שהנטילה השניה נצרכת להוריד הלכלוך וכו', ולדבריו יתכן שאף לשיטתו כל שנטל מרביעית אין המים טמאים, ועכ"ז צריך מים שנים כדי להסיר לכלוך. אבל ברשב"א א"צ להדחק, ובשיטתו יש לומר שהא דצריך מים שנים הוא משום שאף ברביעית מים ראשונים טמאים (ופסק כר' יוסי ידים פ"ב מ"א ודלא כר"מ שם). (וכ"מ בב"י שז"ל שם: והיכא דנטל ברביעית ושפשפה בראש או בכותל וחזר ונגע בהן נראה דטהורה לדעת הנך רבוותא שסוברים שהשופך רביעית כאחת א"צ מים שניים לטהרם עכ"ל. ומ' שלחולקים וסוברים שצריך מים שנים, המים הראשונים טמאים וכ"מ בשעה"צ שלהלן).
וכיון שכך, א"כ לדעת הסוברים שאף ברביעית יש ליטול מים שנים (ושכתבו אחרונים שיש לחוש להם לכתחילה, עי' מ"ב קס שעה"צ אות א וקס"ב מ"ב כא) ולמבואר עכ"פ בדעת הרשב"א שהיינו משום שמים ראשונים של רביעית ג"כ טמאים, א"כ שוב צריך להגביה ידיו, מדינא.
וכבר הרגיש בזה המ"ב בשעה"צ שם אות יד. אלא שפתר את הקושי בדרך תמוהה מאד: מי הוא הסובר שצריך מים שניים, הוא הרשב"א ! והוא לפי פירושו בסוגיא אין בכלל דין של הגבהת הידים (יעו"ש בהקדמה שהביא שיטתו). וזה פלא, שהרי לכאורה אין שום שייכות בין שני פסקי הרשב"א, והרי זה כאומר שאין לכתוב תפילין דר"ת במוצ"ש בשקיעת הגאונים... מה עוד שיתכן שהרשב"א והראב"ד אינם יחידים בשמועתם (הגרמ"מ קארפ טוען שההיפך הוא הנכון, כל הראשונים שכתבו הל' נט''י ולא הזכירו שברביעית א"צ מים שנים, סוברים כרשב"א וראב"ד...!)
הא חדא, ועוד: בב"י סי' קסב, כתב שלדעת הערוך שהובא שם הסובר שמי נטילה נטמאים אף בזרוע, אע"פ שאינה מקום נטילה, א"כ לדעתו אף ביותר מרביעית נטמאים המים (ז"ל: ואם שפך רביעית בבת אחת ל"ש על ידו אחת ל"ש על שתי ידיו לא נטמאו המים ומיהו לדעת הערוך שפירש שהטעם שצריך שיגביה ידיו מפני שמים היוצאים מיטמאים בזרוע אפי' במטביל ידיו צריך שיגביה דהא איכא למיחש שמא יצאו המים חוץ לפרק ויחזרו ויטמאו את הידים). ובאמת הדברים לא מובנים, מה ענין זה לזה. ובמג"א ריש סי' קסב בהקדמה לסימן, כ' בשם הב"י שדבריו הם גם בדעת הרשב"א, ובב"י לא נזכר אלא לדעת הערוך וכנ"ל, ויתכן שמג"א השווה השיטות שהרי בין לרשב"א ובין לערוך יש טומאה ממקום שאין חייבים ליטול בו את היד ודו"ק. ועוד כ' מג"א שב"י חזר בו מדבריו אלו, עי"ש.
נמצא שלד' ב"י בד' הערוך (ולמג"א הו"ה בד' הרשב"א) צריכים להגביה את הידים גם בנטילה מרביעית. ואמנם לד' מג"א חזר בו הב"י מפרט זה.
ובביאור הגר"א שם כתב בתוך אריכות דבריו: וכ' מרדכי וסמ"ג בשם תוספתא דמטביל ידים א"צ להגביה, וכ' בסמ"ק דה"ה בשופך רביעית בב"א, וכו', אבל לרשב"א ולערוך אין חילוק.
ומש"כ בשם הערוך, הוא הערוך שכ' הב"י כן בדעתו. ומשמע שס"ל דלא כמג"א, ולא חזר בו הב"י בד' הערוך.
ומש"כ בשם הרשב"א, איני יודע אם הוא הרשב"א שכתבנו למעלה, שסובר שיש טומאה במים ראשונים ואפי' הם רביעית, או דילמא נמשך אחרי מג"א, והרשב"א הוא הרשב"א הסובר שיש טומאה במקום שאינו נטילה וכערוך וכו', וכב"י.
עכ"פ שמענו גם מד' הגר"א שלד' מקצת ראשונים יש להגביה ידים גם ברביעית.
ואציין עוד דבר פלא, שכל המקור שא"צ להגביה ברביעית הוא מד' התוספתא שהמטביל אינו מגביה, והגר"א בפי' לתוספתא מוחק פסקה זו! אמנם בביאוה"ג הנז"ל הזכיר ד' התוספא וצ"ע.
====
נמצא שיש מקום גם ע"פ נגלה להגביה ידים גם בנטילת רביעית. וכך נהג מז"ה זצ"ל.