בעניןן שינה במיטה הנוגעות זו בזו באשתו נדה
בראשונים מצינו מחלוקת בזה בשינה בשתי מיטות מחוברות באשתו נדה
יש את דעת רבותינו הרמב"ן והתשב"ץ ורבינו ירוחם
בהשגות הרמב"ן לספר המצוות לרמב"ם מצות לא תעשה שנג
אבל המאמר היה על שאלתם בנדה אם מותרת לשכב עם בעלה במטה אחת היא בבגדה והוא בבגדו ואף על פי שיש בישנים במטה אחת קריבה וחמום זה מזה כענין (קהלת ד) אם ישכבו שנים וחם להם וכל שישנים במטה אחת אי איפשר להם בלא נגיעה וכדאתמר התם (ברכו' כד א) והא איכא עגבות ויש בהם עוד חשש ביאה ובא רב יוסף לאסור מטעם חשש הביאה כדרך שאסרו בעוף שלא יעלה עם הגבינה בשלחן אחד ואף על פי שאפילו האכילה מדבריהם וכל שכן בכאן ששכיבתן במטה אחת קרוב לבא לידי ביאה ודחינו זה משום דאיכא שנוי ודעות ואחר כך באנו ואסרנו הדבר מפני שיש בשכיבתן במטה אחת קריבה והנאה זה מזה.
ובשו"ת תשב"ץ חלק ג סימן נח
לישן במטה אחת אסרו בגמ' בפ"ק דשבת (י"ג ע"א) הוא בבגדו והיא בבגדה כאשת איש שהכתוב הקישן ביחזקאל שנאמר ואת אשת רעהו לא טמא ואל אשה בנדת טומאתה לא קרב וכל שכיב' שהיא אסורה עם אשת איש אסורה באשתו נדה אבל יש לחלק בזה אם המטה היא מיוחדת לה אסור כמ"ש הראב"ד ז"ל בס' בעלי הנפש. וכן אם היא מטלטלת אבל אם אינה מיוחדת לה אם המט' היא רחבה ואינו מתקרבין זה לזה ודאי מותר שלא אסרו אלא קריבה. אבל זה אינו אלא ייחוד. ואף ע"פ שבשאר עריות אסור להתייחד. עם אשתו נדה מותר להתייחד כדאיתא בפ"ק דכתובות (ד' ע"א) ובפרק הדר (ס"ג ע"ב) ובסנהדרין (ל"ז ע"א) אמרי' בהאי סוגה בשושנים ובלבד שתהא ישנה בכלי מצע מיוחד לה והוא בכלי מצע מיוחד לו.
וברבינו ירוחם - תולדות אדם וחוה נתיב כו חלק ד דף רכד טור ב
כתב הר"ש ברשב"ץ ז"ל על ההיא דשבת ז"ל אבל יש לחלק בזה אם המטה היא רחבה ואינן מתקרבים זה לזה ודאי מותר שלא אסרו אלא קריבה אבל זה אינו אלא ייחוד אף על פי שבשאר עריות אסור להתיחד עם אשתו נדה מותר להתיחד כדאיתא בכתובות ובסנהדרין אמרינן בהא סוגה בשושנים ובלבד שתישן היא בכלי מצע מיוחד לה והו' בכלי מצע מיוחד לו ע"כ.
אך לעומת זה מצינו דעת המרדכי בשם הר"מ מאייורא שהובא בב"י
בית יוסף יורה דעה סימן קצה
ו (ב) כתב המרדכי פ"ק דשבת (סי' רלח) הר"ם כתב דצריך ליזהר אם יש שתי מטות ורגלי האחת נוגעות בחבירתה שלא ישכב הוא באחת ואשתו נדה באחרת אם לא ישימו הפסק בנתיים עכ"ל ומדין ספסל דבסמוך וגם מדין דהר"ם משמע דליתא להא דכתוב בספר רבינו ירוחם וכו'
וכן פסק הרמ"א שם
הגה: ואפילו יש לכל אחד מצע בפני עצמו, ואפילו אם שוכבים בשתי מטות והמטות נוגעות זו בזו, אסור (מרדכי פ"ק דשבת בשם הר"מ).
והנה זכינו בשנים האחרונות לספר המרדכי השלם שע"י מכון ירושלים
ובו נתבאר טעמו של הר"מ ונתברר שמקורו בטעות גמורה בגירסת הגמרא ובפירוש תמוה ביותר
יעוין פה בפירושו
וכך כותב
י"ג כי אתא רב דימי אמר רבי יוחנן מטה חדא הואי במערבא ופי הר"מ מאיוורא מטה אחת היתה לה בפני עצמה
אך היתה נוגעת במיטתו וזה לשון במערבא לשון ערבוביא. וע"ז נענש וע"כ צריך ליזהר דאם יש שני מיטות
ורגלי האחת נוגעות בחברתה שלא ישכב הוא באחת ואשתו נדה באחרת אם לא ישימו הפסק בינתים עכ"ל
ויש לשער שבהיות שגר בצרפת בזמן שריפת התלמוד לא היה בידו הגירסא השלימה של הגמרא ולכן פירש כך