פורום אוצר החכמה

ראיתי בשיעורו של הגר"י יוסף שבנר שבת אין דין נר איש וביתו ולכן בחורי ישיבה אינם יוצאים על ידי אמם צריכים להדליק [גם באופן שאין חושך ואין חיוב מצד שלום בית],, ודלא כנר חנוכה שבו שיטת הגרע"י שבחורים יוצאים בהדלקת אביהם.
ותימה לדרכו שאין דין נר איש וביתו בנר שבת, איך למדו כל דיני אכסנאי מנר חנוכה. הן דין הנשוי ושאינו נשוי והן דין השתתפות בפרוטה, הלא חיובים שונים הם.

אפשר לומר שיש בנר שבת שני חיובים. חיוב אחד הוא מצד עונג שבת, והוא שלום בית, שיוכל לאכול סעודתו ולא להיכשל בעץ ואבן. וחיוב שני הוא מצד כבוד שבת, שהרי אור הוא דרך כבוד (כנאמר, באורים כבדו השם וגו'). ומצד עונג שבת אין לפטור כל אחד הדר בפ"ע מהדלקת הנר, דמה אכפ"ל אם מדליקים עליו בביתו, אם סו"ס לא יוכל לענג את השבת, כי יתיירא ללכת ולהביא מאכל ומשקה, שמא ייכשל בעץ ואבן. אבל מצד כבוד השבת, ליכא חיובא כי אם נר איש וביתו, וכאן לומדים מהלכות נר חנוכה. כל זה בקצרה, ובדרך אפשר.

זה שיש שני דינים בשבת אחד שיהיה לו אור במקום שהוא נמצא בפועל, והשני שכל אחד חייב לקיים את המצוה, זה דבר מפורש בפוסקים.
אבל כל הדיון כאן הוא על הדין השני. כפי שהדגשתי בסוגריים שמדובר באופן שאין חושך.

זה שצריך להדליק היכן שדר בפני עצמו, להבנתי זה דבר פשוט, ואפילו במקום שאין חושך, דלא פלוג רבנן בתקנתא. ומה שלמדו מהלכות נר חנוכה, הוא בכה"ג שיהיה לו אור ע"י הדלקת אחרים, ואז דנים על הצד של כבוד השבת.

HaimL כתב:זה שצריך להדליק היכן שדר בפני עצמו, להבנתי זה דבר פשוט, ואפילו במקום שאין חושך, דלא פלוג רבנן בתקנתא.

ברסג סעיף ו' ובפוסקים שם מבואר שנשוי אינו חייב בכה"ג.

שומע ומשמיע כתב:

HaimL כתב:זה שצריך להדליק היכן שדר בפני עצמו, להבנתי זה דבר פשוט, ואפילו במקום שאין חושך, דלא פלוג רבנן בתקנתא.

ברסג סעיף ו' ובפוסקים שם מבואר שנשוי אינו חייב בכה"ג.

אתה טוען שהמילים "אצל אשתו" (בהנחה שהספר, או שהאתר, ששם חיפשתי עכשיו, איננו משובש), הכוונה, פשוט, שהוא נשוי?