פורום אוצר החכמה

אתמול היה יארצייט על אבי זצ"ל והדלקתי נר נשמה כנהוג, אך לא היה לי רק כזה שבוער לשבוע שלם
רצוני לדעת אם קיים מנהג שלא לכבות אותו או אין כזה מנהג [ואולי אפשר אף לשימוש אחר].

עי' בזה באור הנשמות עמ' ס"ו שבאוצר [כרגע פתוח בחינם].

יבנה כתב:עי' בזה באור הנשמות עמ' ס"ו שבאוצר [כרגע פתוח בחינם].

תודה, אך לא מצאתי הספר לא באוצר הרגיל ולא במקוון

אליהו חיים כתב:

יבנה כתב:עי' בזה באור הנשמות עמ' ס"ו שבאוצר [כרגע פתוח בחינם].

תודה, אך לא מצאתי הספר לא באוצר הרגיל ולא במקוון

נמצא בבטא: https://beta.otzar.org/#/b/636454/p/66/ ... /0/end/0/c

תודה רבה, הביא גם מקדמונים וגם מגדולי דור הקודם בענין, לא הייתי חושב שקיים כבר ב'לקט יושר' בזה. [ממש סייעתא דשמיא שבדיוק היום פתחו באוצה"ח ממשק החדש ושם נמצא ספר זה, מעניין שכבר דליתם המרגניתא משם].

בעבודת עבודה לאדמו"ר מטאהש בשם הרה"ק ר' מרדכי מנאדווארנע שאם יודע שיוצרך לכבותה מוטב שלא ידליק.

וגם הבנתי מדברי המעבר יבק שנר נשמה הוא בבחינת הנר שמדליקין ליוה"ק, ובכן מובן שג"כ נזהרין שלא יכבה.

בראנסוויל כתב:בעבודת עבודה לאדמו"ר מטאהש בשם הרה"ק ר' מרדכי מנאדווארנע שאם יודע שיוצרך לכבותה מוטב שלא ידליק.

וגם הבנתי מדברי המעבר יבק שנר נשמה הוא בבחינת הנר שמדליקין ליוה"ק, ובכן מובן שג"כ נזהרין שלא יכבה.

תודה רבה, אולי תוכל לציין לי מ"מ מדוייק בספרים אלו

ב'מעבר יבֹּק' - הכוונה, מסתמא, ל'שפתי רננות' ספכ"ג.

בראנסוויל כתב:וגם הבנתי מדברי המעבר יבק שנר נשמה הוא בבחינת הנר שמדליקין ליוה"ק, ובכן מובן שג"כ נזהרין שלא יכבה.

האם גם לאחר צאת יוהכ''פ חוששין שלא יכבה?
למשל- אם הדליק נר של 48 שעות, נזהרין להניח לו לדלוק קרוב ליממה אחרי יוהכ''פ?

והאם נזהרין כן רק ב''נר הבריא'' או גם ב''נר ששבת''?

לבי במערב כתב:ואין נפק"מ, לכאו', באיזה נר מדובר.

מדוע? המנהג הוא ב"נר הבריא" הנקרא "נר החיים", ומה שייכותו של מנהג זה ל"נר נשמה"?

וראה הוריות יב,א: האי מאן דבעי לידע אי מסיק שתיה אי לא ניתלי שרגא וכו'.

עזריאל ברגר כתב:מדוע? המנהג הוא ב"נר הבריא" הנקרא "נר החיים", ומה שייכותו של מנהג זה ל"נר נשמה"?

כן ראיתי נזהרים. טעם בזה - איני יודע (ולכן הוספתי 'לכאורה').

לבי במערב כתב:ככל הזכור לי, עיקר המנהג הוא שמי שנכבה נרו פ"א - אינו מכבה מאז לעולם, את שלו כשל אחרים.
ואין נפק"מ, לכאו', באיזה נר מדובר.

אולי תוכל לפרט לי כוונת התיבות שכתבת 'מי שנכבה נרו פעם אחת'. [כל נר שמדליקין נכבה אחרי זמן, אולי הכוונה שנכבה לפני זמנו, או שהכוונה כלשון מליצה על קרוב שנפטר ר"ל].
יישר כח עצום למראה מקום של ה'מעבר יבק'.

פרנקל תאומים כתב:

בראנסוויל כתב:וגם הבנתי מדברי המעבר יבק שנר נשמה הוא בבחינת הנר שמדליקין ליוה"ק, ובכן מובן שג"כ נזהרין שלא יכבה.

האם גם לאחר צאת יוהכ''פ חוששין שלא יכבה?
למשל- אם הדליק נר של 48 שעות, נזהרין להניח לו לדלוק קרוב ליממה אחרי יוהכ''פ?

והאם נזהרין כן רק ב''נר הבריא'' או גם ב''נר ששבת''?

הלא כתב בפירוש "ואין לכבות אותם במוצאי יום הכיפורים".

לבי במערב כתב:קודם זמנו - בעיצומו של יוה"כ.
ומזה נשתלשל להקפיד שלא לכבות כלל, ובפרט כשאין ידוע היכן הי' נרו מונח.

מהכנף רננות שציין מע"כ וכן מספרים שהובא בס' 'באור הנשמות' משמע דאף אם לא נכבה אף פעם שלא מכבין אותו.
ולפי מנהג שהבאתם אם נכבה פעם אחת או ביוה"כ או ביא"צ לא מכבים שנית הן ביוה"כ והן ביא"צ או שכל אחד ענין בפנ"ע. מדבריכם נראה שכיון שהכל ענין אחת תלויין זה בזה.
מה המקור להסבר שאמרתם?

שפתי רננות, שבתו"ס 'מעבר יבֹּק'.

ציינתי השתלשלות המנהג:
איכא קפידא שאם נכבה נרו פ"א - לא יכַבה עוד לעולם (סי' תרי ס"ד בהג"ה. עיקרו בשלו לבדו, ושאף אחרים לא יכבוהו); ומזה נשתלשל - לכאו' - המנהג הנ"ל, מבלי לחלק בין הנרות (על־אף דברי ערוה"ש שם ס"ז).

כמדומני שהמקור במהרי"ל שכתב תיקון למי שנכבה נרו ביו"כ יקבל כל עצמו שלא לכבות הנר אף במוצאי