הערה בכסף משנה פ״ב תפילה ה״ח

[שמואל דוד]

בד"א ביום צום של כל שנה וכו'. כתב ה"ר מנוח כדאמרינן (ר"ה כ"ו:) שוה היובל לר"ה לתקיעה ולברכות

ק״ק במש״כ הכס״מ ״כתב ה״ר מנוח״ וכו׳ הרי משנה ערוכה היא. וצ״ע.

[לבי במערב]

בפשטות הכוונה שכך העיר אודות ד' הרמב"ם על־אתר.

[שמואל דוד]

הבנתי, אבל לזה א״צ לרבינו מנוח. הרי גם הכס״מ ידע משנה מפורשת.
האם מצינו בעוד מקומות שציין הכס״מ לרבינו מנוח (וכדומה) שציינו לגמרא מפורשת?

[לבי במערב]

כבר הקשו כן בהערות ל'ספר המנוחה' (ירושלם, תש"ל חבילת מוה"ק. ע' 182 מעמ' האוצר) שם. "ולא ידעתי מה נתכוון הכ"מ בזה"

[אליהו חיים]

בד"א ביום צום של כל שנה וכו'. כתב ה"ר מנוח כדאמרינן (ר"ה כ"ו:) שוה היובל לר"ה לתקיעה ולברכות

ק״ק במש״כ הכס״מ ״כתב ה״ר מנוח״ וכו׳ הרי משנה ערוכה היא. וצ״ע.

אולי כוונת הכס"מ, דהנה הרמב"ם סתם וכתב דמתפלל 'כמו שמתפלל במוסף ר"ה והן אותן הברכות עצמן בלא פחות ולא יותר' ולא כתב דאינו אומר זה היום תחילת מעשיך, ולפי פשטות הסוגיא לדינא אינו אומר כן אלא בר"ה ולא ביובל דיוה"כ אינו 'תחילת מעשיך', וע"כ כדברי התוס' שם ר"ה כ"ז א' (ד"ה כמאן מצלינן) דלפי סתמא דמתני' דמשמע דשוה ממש ע"כ קאי זה היום וכו' על תחילת מעשה דין שהעולם נדון בו להתקיים או לא, ודלא כפשטות לימוד הסוגיא אלא כסתמא דמתני', [ועיי"ש דזה כוונת רב עינא בקושייתו וכדמוכח לפי מה דנפסק בר"ה י"ב דבניסן נברא העולם].
ולזה הביא הכס"מ כדכתב ה"ר מנוח וכו' שהשוויון הגמור בתפלות מקורו ממתני' דוקא.
כן נראה קצת ע"ד הפלפול.

[נוריאל עזרא]

בד"א ביום צום של כל שנה וכו'. כתב ה"ר מנוח כדאמרינן (ר"ה כ"ו:) שוה היובל לר"ה לתקיעה ולברכות

ק״ק במש״כ הכס״מ ״כתב ה״ר מנוח״ וכו׳ הרי משנה ערוכה היא. וצ״ע.

[שמואל דוד]

ייש״כ גדול להמגיבים!