פורום אוצר החכמה

הנה קיי''ל דהג' חמורות הם ביהרג ולא יעבור, היינו שאם אומר הגוי תעבוד להע''ז או אהרוג אותך, מחוייב למסור נפשו.

אך מה הדין אם הגוי כופהו בכח לעשות א' מהאיסורים הנ''ל, האם יש חיוב על כל איש ואיש מישראל ליקח את נפשו ולאבד את עצמו לדעת?

שאלה יפה אך לכאורה מה הצד שלא?

הא זה וזה מאבד עצמו לדעת ומחוייב בזה כדי לא לעבור על ג' עבירות.

עיין כאן

לטעמי, השאלה אינה ברורה די הצורך.

אפשר לשאול כאן שתי שאלות, בדרך של את"ל.

האם אדם מחוייב להתנגד למי שאונסים בגופו לעבור עבירה, בלי מעשה עצמי שלו כלל, אף שאם יתנגד לכך, יהרגוהו. ואת"ל שמחוייב, האם מחוייב רק להתנגד בשעה שעושים בגופו את מעשה העבירה, או שמחוייב להקדים ולהרוג את עצמו, שמא לא יצליח להתנגד כשיאנסוהו.

ועוד שאלה האם במציאויות הנ"ל יהיה חילוק בין שלוש העבירות החמורות, או שאפילו אערקתא דמסאנא.

HaimL כתב:לטעמי, השאלה אינה ברורה די הצורך.

אפשר לשאול כאן שתי שאלות, בדרך של את"ל.

האם אדם מחוייב להתנגד למי שאונסים בגופו לעבור עבירה, בלי מעשה עצמי שלו כלל, אף שאם יתנגד לכך, יהרגוהו. ואת"ל שמחוייב, האם מחוייב רק להתנגד בשעה שעושים בגופו את מעשה העבירה, או שמחוייב להקדים ולהרוג את עצמו, שמא לא יצליח להתנגד כשיאנסוהו.

על הצד הראשון אמרתי דפשיטא דחייב

פולסברג כתב:האם יש חיוב על כל איש ואיש מישראל ליקח את נפשו ולאבד את עצמו לדעת?

בכל נפשך סי' יט.
https://tablet.otzar.org/pages/?&restor ... book=52623

במסתרים כתב:עיין כאן

שם מדבר כשלא עושה מעשה ושאלת השואל היתה כשעושה מעשה רק לא מאיימים שיהרגוהו.

יאיר כתב:

HaimL כתב:לטעמי, השאלה אינה ברורה די הצורך.

אפשר לשאול כאן שתי שאלות, בדרך של את"ל.

האם אדם מחוייב להתנגד למי שאונסים בגופו לעבור עבירה, בלי מעשה עצמי שלו כלל, אף שאם יתנגד לכך, יהרגוהו. ואת"ל שמחוייב, האם מחוייב רק להתנגד בשעה שעושים בגופו את מעשה העבירה, או שמחוייב להקדים ולהרוג את עצמו, שמא לא יצליח להתנגד כשיאנסוהו.

על הצד הראשון אמרתי דפשיטא דחייב

לא כל כך פשוט. שמא אסרו על האדם לעבור עבירה, במעשה עצמי, אבל שתיעבר עבירה ע"י גופו, שמא בזה אין מחוייב (כי גם אם סתם חברו עושה מעשה בגופו, בלי אונס ואיום כלל, כגון שמקטיר או זובח לע"ז ע"י ידו של חברו, פשיטא שלא מתחייב בעל היד).

יאיר כתב:

במסתרים כתב:עיין כאן

שם מדבר כשלא עושה מעשה ושאלת השואל היתה כשעושה מעשה רק לא מאיימים שיהרגוהו.

הפותח שאל מה דין מי שמכריחים אותו בכפיה [ולכאורה היינו שלוקחים את ידו על כרחו ועושים מעשה עבירה], וגם חיים ואתה בהודעה שמעלי מדברים על זה, ולדידך פשיטא שחייב, ולכאורה עומדים נגדך דברי הראשונים המובאים שם שאין זה מעשה שלו.

אמרתי בחפזי ואם שגיתי וכו'.

ראוי שהפותח יחזור ויפרש את דבריו.

ויעויין בדבריו הנפלאים של ר''א בקובץ הערות שהק' שכשאומרת נטמאתי, למה לא יצטרך או לשהות שם כל ימי חייו או לחתוך אברו או להמית א''ע [שו''ר שהובא בא' הקישורים דלעיל].

ואם אין חיוב להמית א''ע אולי אפשר לתרץ קו' בזה, דלא מצינו חיוב בזה האופן.

לכאו' אם עושין המעשה ע"י גופו דמיא להא דארז"ל אסתר קרקע עולם כמו שביאר הגר"ח ז"ל בספרו היטב.