עמוד 1 מתוך 1

סתירה בדברי הרמב"ם בין פירוש המשנה ליד החזקה

פורסם: ג' דצמבר 15, 2020 8:18 pm
על ידי אישצפת
בפירוש המשנה ליבמות פרק ב' משנה ח' כתב הרמב"ם
ודין נטען על א"א כמו שאומר וזה אם הוא נטען עליה שהעידו עדים בדבר קרוב להיות כמו שראו אדם יוצא מביתה והיא חוגרת אזורה או שראו אדם שפירש מן המקום והיא עומדת מעל המטה (בנוסח הרב קאפח 'והיא נזקפת מעל אותו מקום') וכל כיוצא בזה מן הדברים שנקראים דבר מכוער

הרי שעצם זקיפתה מעל המקום הוי כיעור גם ללא חגירת הסינר, ומאידך חגירת הסינר לבדה הוי כיעור, ודי בעדות על אחד מהאופנים אם ראו אדם יוצא מביתה.
ואילו בהלכות אישות פרק כ"ד הלכה ט"ו כתב
כיצד היא יוצאה משום שם רע כגון שהיו שם עדים שעשתה דבר מכוער ביותר שהדברים מראין שהיתה שם עבירה אע"פ שאין שם עדות ברורה בזנות. כיצד כגון שהיתה בחצר לבדה וראו רוכל יוצא ונכנסו מיד בשעת יציאתו ומצאו אותה עומדת מעל המטה והיא לובשת המכנסים או חוגרת אזורה.

הרי שזקיפה ממיטתה לבד ללא חגירת האיזור או לבישת המכנסיים אינה נחשבת לכיעור.
לעת עתה לא ראיתי מי שעמד בזה.

Re: סתירה בדברי הרמב"ם בין פירוש המשנה ליד החזקה

פורסם: ג' דצמבר 15, 2020 8:27 pm
על ידי י. אברהם
הלא מאות כאלו יש, ופיה"מ דקטנותא הוא כידוע.

Re: סתירה בדברי הרמב"ם בין פירוש המשנה ליד החזקה

פורסם: ג' דצמבר 15, 2020 10:12 pm
על ידי HaimL
אישצפת כתב:בפירוש המשנה ליבמות פרק ב' משנה ח' כתב הרמב"ם
ודין נטען על א"א כמו שאומר וזה אם הוא נטען עליה שהעידו עדים בדבר קרוב להיות כמו שראו אדם יוצא מביתה והיא חוגרת אזורה או שראו אדם שפירש מן המקום והיא עומדת מעל המטה (בנוסח הרב קאפח 'והיא נזקפת מעל אותו מקום') וכל כיוצא בזה מן הדברים שנקראים דבר מכוער

הרי שעצם זקיפתה מעל המקום הוי כיעור גם ללא חגירת הסינר, ומאידך חגירת הסינר לבדה הוי כיעור, ודי בעדות על אחד מהאופנים אם ראו אדם יוצא מביתה.
ואילו בהלכות אישות פרק כ"ד הלכה ט"ו כתב
כיצד היא יוצאה משום שם רע כגון שהיו שם עדים שעשתה דבר מכוער ביותר שהדברים מראין שהיתה שם עבירה אע"פ שאין שם עדות ברורה בזנות. כיצד כגון שהיתה בחצר לבדה וראו רוכל יוצא ונכנסו מיד בשעת יציאתו ומצאו אותה עומדת מעל המטה והיא לובשת המכנסים או חוגרת אזורה.

הרי שזקיפה ממיטתה לבד ללא חגירת האיזור או לבישת המכנסיים אינה נחשבת לכיעור.
לעת עתה לא ראיתי מי שעמד בזה.


שמא החילוק הוא, שהנטען מא"א א"צ כיעור גדול בשביל שלא לכנוס את האישה, ואילו בשביל להוציא אישה מבעלה צריך דבר מכוער ביותר.

ולפי זה, נמצא שהרמב"ם מפרש שלא כהברטנורא, שכתב

--- תחילת ציטוט ---
והוציאוה - ב"ד מתחת בעלה, בשביל זה שאסרה עליו, והלך זה ונשאה:
--- סוף ציטוט ---

והרמב"ם יפרש שהנטען מא"א הוא גם בכיעור כ"ש, והוציאוה מבעלה בשביל אדם אחר (בגלל דבר מכוער ביותר, או אפילו זנות ממש), ואעפ"כ לא יכנוס אותה זה שנטען ממנה בכיעור.