פורום אוצר החכמה

בברכת כהנים אסרינן להביט בידי הכהנים מחשש היסח הדעת (שו"ע או"ח קכח סעיף כג)

וצ"ע מלקמן גבי כוס של ברכה, שחובה להביט בכוס כדי שלא להסיח דעת מהברכה (שם קפג סעיף ד), אלמא דהבטה על חפץ הקשור לברכה מסייע שלא יהיה היסח הדעת?

ויש הרהורי דברים. ומה אומרים החברים?

רמב"ם הלכות תפילה ונשיאת כפים פרק יד הלכה ז
כשיהיו הכהנים מברכין את העם לא יביטו בעם ולא יסיחו דעתן אלא יהיו עיניהם כנגד הארץ כעומד בתפלה, ואין אדם רשאי להסתכל בפני הכהנים בשעה שהן מברכין את העם כדי שלא יסיחו דעתם, אלא כל העם מתכוונין לשמוע הברכה ומכוונים פניהם כנגד פני הכהנים ואינם מביטים בפניהם.

ולעצם השאלה יש לחלק בין דומם לאדם.

יש מקום לחלק בין ברכת כהנים שהיסח הדעת הוא למתברך אם מסתכל בידי הכהנים לבין ברכת המזון שהמברך הוא זה שאינו מסיח דעתו דווקא כשכן מסתכל בכוס

כדכד כתב:יש מקום לחלק בין ברכת כהנים שהיסח הדעת הוא למתברך אם מסתכל בידי הכהנים לבין ברכת המזון שהמברך הוא זה שאינו מסיח דעתו דווקא כשכן מסתכל בכוס

ואיך זה יסביר את האיסור של הכהנים להסתכל על הישראלים משום היסח הדעת?

א. מנין שיש איסור בזה?
ב. גם אם יש איסור בזה אינו דומה לכוס של ברכה ששם מברכים את ה' ומסתכלים בכוס הקשור לברכה אילו בברכת כהנים מברכים את הישראלים ויתכן שההסתכלות במתברכים גורמת יותר היסח הדעת

כדכד כתב:א. מנין שיש איסור בזה?
ב. גם אם יש איסור בזה אינו דומה לכוס של ברכה ששם מברכים את ה' ומסתכלים בכוס הקשור לברכה אילו בברכת כהנים מברכים את הישראלים ויתכן שההסתכלות במתברכים גורמת יותר היסח הדעת

א.viewtopic.php?f=17&t=54253&p=679239#p679088
ב. איפכא מיסתבר

אולי כל זה בא להדגיש - "שאין קבול הברכה תלוי בכהנים אלא בהקדוש ברוך הוא שנאמר ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם הכהנים עושים מצותן שנצטוו בה והקב"ה ברחמיו מברך את ישראל כחפצו".

בלי קשר לברכת כהנים - מדוע ההסתכלות בכוס של ברכה גורמת שלא יסיחו דעת מן הברכה?

כדכד כתב:בלי קשר לברכת כהנים - מדוכע ההסתכלות בכוס של ברכה גורמת שלא יסיחו דעת מן הברכה?

חושבים על מה שמסתכלים. לעומת מי שמסתכל בדברים אחרים חושב עליהם.
דוגמא לדבר: שולחן ערוך אורח חיים הלכות תפילה סימן צ סעיף כג
"הבגדים המצויירים, אף על פי שאינם בולטות אין נכון להתפלל כנגדם, ואם יקרה לו להתפלל כנגד בגד או כותל מצויר, יעלים עיניו. הגה: ולכן אסור ג"כ לצייר ציורים בספרים שמתפללין בהן, שלא תתבטל הכוונה (מרדכי ריש פרק כל הצלמים). אבל בגדים שמצוייר עליהם דברי תפלות, אפי' לישב עליהם בב"ה, אסור (תשובת הרא"ש סי' ב' כלל ה')."

דווקא מפני זה אני שואל
המסתכל בכוס לכאורה יחשוב על הכוס ולא על הברכה

כדכד כתב:דווקא מפני זה אני שואל
המסתכל בכוס לכאורה יחשוב על הכוס ולא על הברכה

היין בכוס הוא דבר דומם ומשעמעם ואין כ"כ הרבה דברים שאפשר לחשוב עליו ולא יסיח את דעתו. לעומת זה אנשים הם מורכבים ומעניינים ופעילים ומגיבים כו' ויש הרבה דברים שאפשר לחשוב עליהם חוץ מהברכה ויסיח דעתו.

וזה הסבר למה שכתב מר בתחילת האשכול לחלק בין דומם לאנשים.
אבל אני עדיין לא מבין איך הסתכלות בכוס מונעת היסח הדעת מהברכה.
בשלמא היו אומרים להסתכל בברכון או בסידור כדי לא להסיח דעת.
היין הוא לכאורה דבר נפרד מהברכה ואיך זה יעזור למנוע היסח הדעת?
לולא ראיתי את דברי המשנ"ב בתקפ"ג בעקבות האשכול הזה הייתי מפרש שצריך להסתכל בכוס בשעת ברכה כדי שלא יסיח דעתו מהכוס ולא שלא יסיח דעתו מהברכה.

בשו"ע אדה"ז (שם ס"ט) אכן מפורש: "וְנוֹתֵן עֵינָיו בּוֹ [בכוס] – כְּדֵי שֶׁלֹּא יַסִּיחַ דַּעְתּוֹ מִמֶּנּוּ".

[מקור דברי המשנ"ב הוא מלשון הטור; אך בזח"ב קנז, ב משמע דעיקר טעם ההסתכלות הוא משום הכוס דוקא].

כדכד כתב:בשלמא היו אומרים להסתכל בברכון או בסידור כדי לא להסיח דעת.

הלכה זו נאמרה (במקורה) כאשר עדיין היה אסור לכתוב ברכות (וכמארז"ל (ריש פרק כל כתבי) "כותבי ברכות כשורפי תורה"), ולא יכלו לתת את העצה הזאת.
כמדומני שבדורותינו רבים נוהגים להביט בסידור בעת הברכה, ואולי באמת כך עדיף יותר מאשר להביט בכוס?

ליתן עינו בכוס של ברכה הוא דין ולא השתנה גם כשהתירו לכתוב טופסי ברכות
כוונתי היתה להקשות על הסברא ולא לערער על עצם הדין