פורום אוצר החכמה

"יזהר שלא יאחוז באמה וישתין, אם לא מעטרה ולמטה"
ברש"י על הרי"ף שבת לט, ב: "עטרה היא שפה גבוה המקפת את הגיד והולכת ומשפעת לכאן ולכאן ושפוע של צד הקרקע [קרוי למעלה], וי"מ למטה ועל צד הגוף קרוי למעלה".
כאיזה פירוש נפסק להלכה?
[בנדה יג. רש"י מפרש כהי"מ, ומאידך בבית יוסף הביא רק פירוש ראשון והביא בשם מהר"י אבוהב לפרש את הטור שכתב שהי"מ דהיינו הך ורק קאי בקישוי, ושמא אפשר לפרש כן שבאמת אין מחלוקת?]

בשו"ע הרב (בשתי מהדורותיו של סימן ג) כתב ש"מעטרה ולמטה" היינו "לצד הארץ".

נהר שלום כתב:"יזהר שלא יאחוז באמה וישתין, אם לא מעטרה ולמטה"
ברש"י על הרי"ף שבת לט, ב: "עטרה היא שפה גבוה המקפת את הגיד והולכת ומשפעת לכאן ולכאן ושפוע של צד הקרקע [קרוי למעלה], וי"מ למטה ועל צד הגוף קרוי למעלה".
כאיזה פירוש נפסק להלכה?
[בנדה יג. רש"י מפרש כהי"מ, ומאידך בבית יוסף הביא רק פירוש ראשון והביא בשם מהר"י אבוהב לפרש את הטור שכתב שהי"מ דהיינו הך ורק קאי בקישוי, ושמא אפשר לפרש כן שבאמת אין מחלוקת?]

לא הבנתי, הב"י מביא את רש"י בנדה, שזה כדברי הטור שמה שמותר הוא מעטרה ולמטה לצד הארץ, כלומר רק מהעטרה.
הוא איננו מביא שום פירוש אחר.
כמו כן הטור פסק להדיא שמותר מעטרה ולמטה לצד הארץ והב"י אינו מעיר שיש דעה אחרת בכלל אלא רק מבסס את דברי הטור.

מה שמביא הב"י ממהרי"א הוא שמהרי"א כפי הנראה לא ראה שיש פירוש אחר ולכן לא הבין מדוע צריך אפילו להדגיש "לצד הארץ."
ועל זה מפרש פירוש מחודש שבא לחדש כו'.

ולכן לכאורה אין שום מקום להסתפק איך פוסק השו"ע מאחר שלא הביא בב"י שיש שום דעה אחרת.
ומה שלא כותב "לצד הארץ" בשו"ע הוא משום שכפי דבריו בב"י, זה מיותר! ולא ראה צורך להדגיש את החידוש הזה של בשעה שהוא כו'.