שאלה בשו"ע או"ח סימן ג' סע' יד
פורסם: ב' דצמבר 07, 2020 7:08 am
"יזהר שלא יאחוז באמה וישתין, אם לא מעטרה ולמטה"
ברש"י על הרי"ף שבת לט, ב: "עטרה היא שפה גבוה המקפת את הגיד והולכת ומשפעת לכאן ולכאן ושפוע של צד הקרקע [קרוי למעלה], וי"מ למטה ועל צד הגוף קרוי למעלה".
כאיזה פירוש נפסק להלכה?
[בנדה יג. רש"י מפרש כהי"מ, ומאידך בבית יוסף הביא רק פירוש ראשון והביא בשם מהר"י אבוהב לפרש את הטור שכתב שהי"מ דהיינו הך ורק קאי בקישוי, ושמא אפשר לפרש כן שבאמת אין מחלוקת?]
ברש"י על הרי"ף שבת לט, ב: "עטרה היא שפה גבוה המקפת את הגיד והולכת ומשפעת לכאן ולכאן ושפוע של צד הקרקע [קרוי למעלה], וי"מ למטה ועל צד הגוף קרוי למעלה".
כאיזה פירוש נפסק להלכה?
[בנדה יג. רש"י מפרש כהי"מ, ומאידך בבית יוסף הביא רק פירוש ראשון והביא בשם מהר"י אבוהב לפרש את הטור שכתב שהי"מ דהיינו הך ורק קאי בקישוי, ושמא אפשר לפרש כן שבאמת אין מחלוקת?]