פורום אוצר החכמה

ראיתי באיזהו מקומן שהרמב''ן מבאר שמצוות מילה היא עצם הברית, שהינה ברית בינינו ובין ה'.
ואילו הרמב''ם במורה מבאר שהמצווה היא בעצם שלילית, להחליש את כח התאווה. כלומר המצווה היא שלא תהיה לו ערלה.

האיכא למאן שיכול לתת לי את המ''מ המדוייק שלהם?

הרמב"ם מו"נ פ"ג
הרמב"ן פ' לך לך פ"יז פסוק ט

להעיר מחקירת האחרונים אם המצוה היא העדר הערלה או היות האדם נימול (או אפשרות שלישית - עצם פעולת המילה).

עליך עיננו כתב:הרמב"ם מו"נ ח"ג פ"מט
הרמב"ן פ' לך לך פ"יז פסוק ט

יש''כ.
(אמנם אחר העיון שם נראה שא''א להוציא מדבריהם הגדרה חותכת עם נפק''מ).



שאלה נוספת:
היכן הם דברי הגר''א (כמדומה) שאאע''ה המתין מלמול עצמו עד גיל צ''ט, כדי להיות בכלל ''גדול המצווה ועושה''?

סגי נהור כתב:להעיר מחקירת האחרונים אם המצוה היא העדר הערלה או היות האדם נימול (או אפשרות שלישית - עצם פעולת המילה).

איזהו מקומן?

פרנקל תאומים כתב:


שאלה נוספת:
היכן הם דברי הגר''א (כמדומה) שאאע''ה המתין מלמול עצמו עד גיל צ''ט, כדי להיות בכלל ''גדול המצווה ועושה''?

כאן בשם השל"ה, וכ"כ גם הרא"מ בפרשת לך לך

פרנקל תאומים כתב:

סגי נהור כתב:להעיר מחקירת האחרונים אם המצוה היא העדר הערלה או היות האדם נימול (או אפשרות שלישית - עצם פעולת המילה).

איזהו מקומן?

למיטב זכרוני, בצפנת פענח נוקט דכולהו איתנייהו בה, ולכל אחד יש ראיה מהלכות מילה.

עזריאל ברגר כתב:

פרנקל תאומים כתב:

סגי נהור כתב:להעיר מחקירת האחרונים אם המצוה היא העדר הערלה או היות האדם נימול (או אפשרות שלישית - עצם פעולת המילה).

איזהו מקומן?

למיטב זכרוני, בצפנת פענח נוקט דכולהו איתנייהו בה, ולכל אחד יש ראיה מהלכות מילה.

אמת, ומקומו בשו"ת ורשא סי' קנב (ועוד).