הזאה בארון ביוה"כ בבית שני

[סליחות]

במשנה ביומא נג:
משניטל ארון אבן היתה שם מימות נביאים ראשונים ושתייה היתה נקראת גבוה מן הארץ שלש אצבעות ועליה היה נותן ונטל את הדם ממי שהיה ממרס בו נכנס למקום שנכנס ועמד במקום שעמד והזה ממנו זאחת למעלה ושבע למטה...

משמע לכאורה שמדובר בקטורת בלבד.

בגמ' מנחות כז: בדרך הו"א:

מתקיף לה רב יוסף לרבי יהודה מדאל דוקא (אל נכח) נמי דוקא אלא דמקדש שני דלא הוו ארון וכפורת ה"נ דלא עביד הזאות אמר רבה בר עולא אמר קרא וכפר את מקדש הקודש מקום המקודש לקודש...

ברמב"ם בהלכות עבודת יוה"כ כותב לגבי קטורת בלבד שזה היה על אבן השתייה, ולא מזכיר את זה לגבי ההזאה. מה ההסבר לזה? האם לא סבר שהייתה הזאה זאת בבית שני?

[ביקורת תהיה]

האם לא סבר שהייתה הזאה זאת בבית שני?

בבית שני, שלא היו ארון ובדים, לא הזו מדם הפר ומדם השעיר בקודש הקדשים, אלא כמו שאר חטאות הפנימיות – על הפרוכת ועל מזבח הזהב בלבד...

[סליחות]

קיבלתי הודעה פרטית:

חייב להיות פר ושעיר פנימיים [שדמם נכנס לפני ולפנים]. זה פסוק מפורש: בזאת יבא אהרן אל הקודש בפר בן בקר וגו'
אולי אפילו - לפי הפסוק הנ"ל - הפר והשעיר הם היכי תמצי לכניסה לקודש בשביל הקטורת.
אז אולי לכן זה מיותר לכתוב שהיה גם פר ושעיר בפנים, כי אם יש קטורת ממילא יש פר ושעיר.

[סליחות]

האם לא סבר שהייתה הזאה זאת בבית שני?

בבית שני, שלא היו ארון ובדים, לא הזו מדם הפר ומדם השעיר בקודש הקדשים, אלא כמו שאר חטאות הפנימיות – על הפרוכת ועל מזבח הזהב בלבד...

משום מה מצאתי באוצר ספרים רבים דפשיטא להו שהיה בבית שני על אבן השתייה.
כך גם מפרש רדב"ז (ח"ב סי' תרמ"א), וזאת ליהודה (עייאש, עמ' נג), ועי' חוקת עולם (עמ' כו) שפירש מדיליה כרדב"ז, וכן עבודת ישראל (קמחי, דף קע"ה ע"א), וכן בהערות רבינו הגרי"ש אלישיב (יומא נג:), וקובץ הערות ממרן הגרי"ש אלישיב על התורה (עמ' 405), וכ"כ בפשטות בספרים רבים הנמצאים באוצר: מזהב ומפז (א, עמ' רנג), בשבילי אורייתא (א, עמ' תעד), דובר ישרים (תרומה עמ' 133), מאבני המקום (עמ' 81), מחנה דן (עמ' רנד), פניני הלכה - ימים נוראים (עמ' 259), וכפר בקדש - פיוטי עבודת יוה"כ מפורש (עמ' ת). ועי' גם מבית לפרוכת עמ' 256 ובהערה 34 שם.

[ביקורת תהיה]

מצאתי באוצר ספרים רבים דפשיטא להו שהיה בבית שני על אבן השתייה.

ואני מצאתי כך מפורש במשנה (שמא ליתא ב'אוצר'): נָטַל אֶת הַדָּם וְעָמַד בַּמָּקוֹם שֶׁעָמַד וְהִזָּה מִמֶּנּוּ.

[ביקורת תהיה]

חייב להיות פר ושעיר פנימיים!

אף אני לא אמרתי אלא לקיים מ"ע מדברי קבלה 'תתפל'.

[סליחות]

מצאתי באוצר ספרים רבים דפשיטא להו שהיה בבית שני על אבן השתייה.

ואני מצאתי כך מפורש במשנה (שמא ליתא ב'אוצר'): נָטַל אֶת הַדָּם וְעָמַד בַּמָּקוֹם שֶׁעָמַד וְהִזָּה מִמֶּנּוּ.

שפיל עיניך לפי' רש"י ורמב"ם, זה מאוד בסיסי (ונמצא באוצר).

בפיה"מ: נכנס למקום שנכנס, כלומר למקום שנכנס בקטורת בין בדי הארון, ומזה מן הדם לפני הארון כמו שאמר ה' על הכפורת ולפני הכפורת.
בפי' רש"י: במקום שעמד - בין הבדים.
בפי' הגאון בעל ביקורת תהיה: במקום שעמד - בגאוותו שחקים.

חייב להיות פר ושעיר פנימיים!

אף אני לא אמרתי אלא לקיים מ"ע מדברי קבלה 'תתפל'.

יותר נראה שביקש כבודו לקיים בהידור מ"ע של 'והיית' וכו', ובו זמנית לחזר אחר מ"ע דרבנן של מעלה עשן כלשהו רבי. כי קשה להודות על האמת ולומר טעיתי.