פורום אוצר החכמה

ראיתי בגליון נאות דשא פרשת ויצא - מדברי ר''ש אלתר:

"אמרה זקנתי הרבנית פייגא מינטשא ע"ה לאשה שהיה לה עגמת נפש מחמת שטעתה וקנתה בשוק ביוקר במקום לקנות בחנות הזולה: 'מיין מאן האמרי אמת זי“ע זאגט, וואס א מענטש טוט זיך אליין אפ, איז אויך פון אייבערשטען' [-בעלי הא''א אומר, שמה שהאדם עושה (רע) לעצמו, הוא גם מהרבש''ע]".

ואני הק' מעולם הסתפקתי בזה: עד מתי? כל דבר של טפשות שעשה בחייו, הכל היה רצון העליון? מתי אומרים לו היית צריך להתחכם ולהעמיק יותר קודם שעשית מעשה? למה קמת מאוחר והאוטובוס כבר הלך לו?

עכ''פ, הדברים מרגיעים מאוד את רוחו של אדם.

הפסוק במשלי אומר אוולת אדם תסלף דרכו ועל השם יזעף ליבו .

שואלים חז"ל האם יש משהו בנך שאינו רמוז בתורה?

ועונים שזה רמוז באחי יוסף ששאלו מה זה עשה השם לנו שפתחו שקיהם וכילו כספם, ואומרים שדרך אדם רגיל שקונה סחורה שבודקה בזמן קנייתה ואם היו בודקים היו מגלים את הכסף , וזה אוולת אדם תסלף דרכו.. כלומר שאם הוא לא נוהג אפילו כמנהג אדם רגיל באותו מצב הרי זו אשמתו ואחריותו.

במו"נ ח"ג פ' י"ב האריך בביטול הדעה כאילו זה מה'.

שמא ע"ז בדיוק אמרו רז"ל אין אדם נוקף אצבעו כו', והרי נקיפת (=נגיפת) האצבע נגרמת לרוב מפזיזות וחוסר זהירות...

באופן כללי - אומרים שהבחירה היא על ההחלטה, וההשגחה היא על התוצאות, ובזה מתורץ כל מה שהקשו כאן.

עזריאל ברגר כתב:באופן כללי - אומרים שהבחירה היא על ההחלטה, וההשגחה היא על התוצאות, ובזה מתורץ כל מה שהקשו כאן.

בזה נדחה היישוב של סגי נהור, אך אין בו כדי ליישב את השמועה בשם האמרי אמת.

כבר נכב"ב בכמה אשכולות בעניין השתדלות והשגחה וכו'
והכל עניין אחד.
והוא אחד מעולמות הפוכים שראיתי, בין המציאות המקובלת בין יראי ה', לבין עולם הוירטואלי.

יבנה כתב:

עזריאל ברגר כתב:באופן כללי - אומרים שהבחירה היא על ההחלטה, וההשגחה היא על התוצאות, ובזה מתורץ כל מה שהקשו כאן.

בזה נדחה היישוב של סגי נהור, אך אין בו כדי ליישב את השמועה בשם האמרי אמת.

יש בו כדי ליישב.
שזה שהוא הצליח להזיק לעצמו - זה מלמעלה.

סגי נהור כתב:שמא ע"ז בדיוק אמרו רז"ל אין אדם נוקף אצבעו כו', והרי נקיפת (=נגיפת) האצבע נגרמת לרוב מפזיזות וחוסר זהירות...

מי אמר שנוקף הכוונה נפגע וליצור סתירה עם החז"ל שהבאתי לעיל ,ואולי כוונתו מזיז, והכוונה שכל הכוח להזיז בה מלמעלה ,וגם אם תפרש מלשון פגיעה הכוונה שהכוח ניתן להזיז או לפעול באופן שנפגע ,אבל לא שהוכרז על עצם הפגיעה.

עזריאל ברגר כתב:באופן כללי - אומרים שהבחירה היא על ההחלטה, וההשגחה היא על התוצאות, ובזה מתורץ כל מה שהקשו כאן.

אפשר אולי לומר איני יודע האם לכך כוונתך שוהיה והבחירה מחייבת בהכרח באופן טבעי את התוצאות כמו באחי יוסף אז ממילא הם גרמו לעצמם , אבל אם אדם לא נזהר ואפשר שינקוף אצבעו ואפשר שלא, התוצאה היא בהשגחה.

אליעזר ג כתב:מי אמר שנוקף הכוונה נפגע וליצור סתירה עם החז"ל שהבאתי לעיל ,ואולי כוונתו מזיז

מצאת כן בראשונים?

אליעזר ג כתב:מי אמר שנוקף הכוונה נפגע

כמדומני שכך פירשו כל רבותינו.

אליעזר ג כתב:מי אמר שנוקף הכוונה נפגע וליצור סתירה עם החז"ל שהבאתי לעיל ,ואולי כוונתו מזיז

תלמוד בבלי מסכת חולין דף ז עמוד ב

ואמר ר' חנינא אין אדם נוקף אצבעו מלמטה אלא א"כ מכריזין עליו מלמעלה שנאמר מה' מצעדי גבר כוננו ואדם מה יבין דרכו א"ר אלעזר דם ניקוף מרצה כדם עולה

שש ושמח כתב:

אליעזר ג כתב:מי אמר שנוקף הכוונה נפגע וליצור סתירה עם החז"ל שהבאתי לעיל ,ואולי כוונתו מזיז

תלמוד בבלי מסכת חולין דף ז עמוד ב

ואמר ר' חנינא אין אדם נוקף אצבעו מלמטה אלא א"כ מכריזין עליו מלמעלה שנאמר מה' מצעדי גבר כוננו ואדם מה יבין דרכו א"ר אלעזר דם ניקוף מרצה כדם עולה

נראה שהפשט שהכי מסתדר עם המקורות:

שוהיה והבחירה מחייבת בהכרח באופן טבעי את התוצאות כמו באחי יוסף אז ממילא הם גרמו לעצמם , אבל אם אדם לא נזהר ואפשר שינקוף אצבעו ואפשר שלא כי בניקף לא מדובר שנקף אצבעו בכוונה, התוצאה היא בהשגחה.