אם משיחת כלי המקדש כשרה בלילה

[אשרי יושבי ביתך]

הנה ברמב"ם (פ"ד מהל' מעשה הקרבנות ה"א) איתא:

'כל הקרבנות אין מקריבין אותן אלא ביום שנאמר ביום צוותו את בני ישראל להקריב את קרבניהם ביום ולא בלילה, לפיכך אין שוחטין זבחים אלא ביום ואין זורקין דמים אלא ביום השחיטה שנאמר ביום הקריבו את זבחו ביום הזביחה תהיה ההקרבה, וכיון ששקעה החמה נפסל הדם' – עכ"ל.

ויל"ע האם דין זה נאמר רק גבי שחיטה וזריקת הדם - בקרבנות, או דלמא גם בשאר ענייני המשכן - כמו משיחת כלי המקדש - האם גם יש דין שיהיה ביום, או דגם בלילה כשר.

[עזריאל ברגר]

גם על המשיחה נאמר "ביום משחו אותם" ומשם למדו שהמשיחה היתה דווקא ביום ולא בלילה (רש"י על "זאת חנוכת המזבח ביום המשח אותו" - במדבר ז,פד).

וראה שמות פרק מ: ביום החודש הראשון ..... ומשחת את המשכן ואת כל אשר בו.

[אליהו חיים]

יש לענין הזה קשר עם פרשת השבוע
וישכם יעקב בבקר ויקח את האבן אשר שם מראשותיו וישם אותה מצבה ויצק שמן על ראשה.
וברשב"ם וספורנו בפי' החזקוני שהיציקת שמן כדי לקדשה להקריב עליה קרבנות בשובו.
והנה במשך חכמה כתב ולא הקים אותה בלילה דאין בונין בהמ"ק בלילה, ויש כאן חידוש דגם המזבח אין בונין בלילה וכבר כתבו בזה.
ולפי פירוש הראשונים הנ"ל י"ל שעיקר יסוד הקמת המצבה היה בכדי לקדשה ולהכינה, ושפיכת שמן על ראשה היה כקידוש המשכן וכלי שרת ולכן הקים יעקב אבינו דוקא ביום כדי לקדשה תיכף שיהא ראוי לתכלית הקמתה.
וכל זה אם גם הקידוש המשכן דוקא ביום
ואולי פשוט דקידוש עיקר המקום הוא כמו חלק מהבנין וא"כ גם קידוש המצבה להקריב עליו ביום, ועדיין י"ל דכלי המקדש מקדשים גם בלילה [ומסתבר דלדורות דעבודתן מחנכתן פשוט דמתקדשים הכלים גם ע"י עבודת לילה הראויין להם כמו המזלגות בהפיכת צינורא וכלי דישון לתרומת והוצאת הדשן].

[אשרי יושבי ביתך]

יש לענין הזה קשר עם פרשת השבוע
וישכם יעקב בבקר ויקח את האבן אשר שם מראשותיו וישם אותה מצבה ויצק שמן על ראשה.
וברשב"ם וספורנו בפי' החזקוני שהיציקת שמן כדי לקדשה להקריב עליה קרבנות בשובו.
והנה במשך חכמה כתב ולא הקים אותה בלילה דאין בונין בהמ"ק בלילה, ויש כאן חידוש דגם המזבח אין בונין בלילה וכבר כתבו בזה.
ולפי פירוש הראשונים הנ"ל י"ל שעיקר יסוד הקמת המצבה היה בכדי לקדשה ולהכינה, ושפיכת שמן על ראשה היה כקידוש המשכן וכלי שרת ולכן הקים יעקב אבינו דוקא ביום כדי לקדשה תיכף שיהא ראוי לתכלית הקמתה.
וכל זה אם גם הקידוש המשכן דוקא ביום
ואולי פשוט דקידוש עיקר המקום הוא כמו חלק מהבנין וא"כ גם קידוש המצבה להקריב עליו ביום, ועדיין י"ל דכלי המקדש מקדשים גם בלילה [ומסתבר דלדורות דעבודתן מחנכתן פשוט דמתקדשים הכלים גם ע"י עבודת לילה הראויין להם כמו המזלגות בהפיכת צינורא וכלי דישון לתרומת והוצאת הדשן].

דפח"ח.
אגלה סוד קטן - כי הטעם שפתחתי אשכול זה משום שכתבתי בענין זה הנוגע לפ' השבוע, והבאתי מה שראיתי בס' תורת בריסק (עמ' רכא) בשם הגאון הגדול רבי יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק זצ"ל (בנו של מרן הגרי"ז הלוי זצ"ל), דאמר עפ"ד הרשב"ם הנ"ל שיציקת השמן הייתה כדי לקדשה שיוכל להקריב עליה קרבנות, דלפי"ז מבואר למה המתין יעקב עד הבוקר, ולמה לא יצק עוד בלילה בטרם נשכב שם. ולהנ"ל מבואר היטב, דמאחר ואין מקריבין קרבנות אלא ביום, וכמ"ש הרמב"ם (פ"ד מהל' מעשה הקרבנות ה"א), א"כ לכן עשה המשיחה בבוקר, עכ"ד [ובעז"ה אעלה מש"כ בכ"ז אי"ה בהמשך].

[אראל]

ותוספת נופך על השאלה, דאם נימא דהמשיחה בעי ביום, מה הדין כשאין שמן המשחה דעבודה מקדשתן, אם כשרה בלילה, [בעבודות שבלילה],
ואולי יש לפלפל בזה בענין חנוכה, אם היו יכולים לקדש המנורה בלילה בהדלקת הנרות...

עתה הבחנתי, שהרב אליהו חיים הרגיש גם בזה..., אך לא הבנתי למה נקט כדבר פשוט שכשרה גם בלילה, דלכאורה החינוך ע"י עבודה, הוא כתחליף במקום משיחה, ואם משיחה בעי ביום, גם חינוך בעבודה יצריך יום

[אליהו חיים]

ותוספת נופך על השאלה, דאם נימא דהמשיחה בעי ביום, מה הדין כשאין שמן המשחה דעבודה מקדשתן, אם כשרה בלילה, [בעבודות שבלילה],
ואולי יש לפלפל בזה בענין חנוכה, אם היו יכולים לקדש המנורה בלילה בהדלקת הנרות...

עתה הבחנתי, שהרב אליהו חיים הרגיש גם בזה..., אך לא הבנתי למה נקט כדבר פשוט שכשרה גם בלילה, דלכאורה החינוך ע"י עבודה, הוא כתחליף במקום משיחה, ואם משיחה בעי ביום, גם חינוך בעבודה יצריך יום

אין לי ראיות רק מסברא בעלמא לענ"ד, ותלוי בגדר הדבר, להגדרתך שזה ממש 'תחליף למשיחה' ועושה מעשה קידוש ממש מסתבר ששוה לקידוש, אבל אולי הפשטות שאינו עושה מעשה קידוש, דאינו אלא בשמן המשחה, ורק כיון שתכלית הקידוש להיות מוכשר לעבודה לכן כשאין שמן המשחה ע"כ מקבל הכלי הכשר עם גוף העבודה, ולכן מסתבר דאם נעשית עבודה הראויה בה בזמן הראוי לה נתקדש הכלי.

[מתון]

יש לענין הזה קשר עם פרשת השבוע
וישכם יעקב בבקר ויקח את האבן אשר שם מראשותיו וישם אותה מצבה ויצק שמן על ראשה.
וברשב"ם וספורנו בפי' החזקוני שהיציקת שמן כדי לקדשה להקריב עליה קרבנות בשובו.
והנה במשך חכמה כתב ולא הקים אותה בלילה דאין בונין בהמ"ק בלילה, ויש כאן חידוש דגם המזבח אין בונין בלילה וכבר כתבו בזה.
ולפי פירוש הראשונים הנ"ל י"ל שעיקר יסוד הקמת המצבה היה בכדי לקדשה ולהכינה, ושפיכת שמן על ראשה היה כקידוש המשכן וכלי שרת ולכן הקים יעקב אבינו דוקא ביום כדי לקדשה תיכף שיהא ראוי לתכלית הקמתה.
וכל זה אם גם הקידוש המשכן דוקא ביום
ואולי פשוט דקידוש עיקר המקום הוא כמו חלק מהבנין וא"כ גם קידוש המצבה להקריב עליו ביום, ועדיין י"ל דכלי המקדש מקדשים גם בלילה [ומסתבר דלדורות דעבודתן מחנכתן פשוט דמתקדשים הכלים גם ע"י עבודת לילה הראויין להם כמו המזלגות בהפיכת צינורא וכלי דישון לתרומת והוצאת הדשן].

דפח"ח.
אגלה סוד קטן - כי הטעם שפתחתי אשכול זה משום שכתבתי בענין זה הנוגע לפ' השבוע, והבאתי מה שראיתי בס' תורת בריסק (עמ' רכא) בשם הגאון הגדול רבי יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק זצ"ל (בנו של מרן הגרי"ז הלוי זצ"ל), דאמר עפ"ד הרשב"ם הנ"ל שיציקת השמן הייתה כדי לקדשה שיוכל להקריב עליה קרבנות, דלפי"ז מבואר למה המתין יעקב עד הבוקר, ולמה לא יצק עוד בלילה בטרם נשכב שם. ולהנ"ל מבואר היטב, דמאחר ואין מקריבין קרבנות אלא ביום, וכמ"ש הרמב"ם (פ"ד מהל' מעשה הקרבנות ה"א), א"כ לכן עשה המשיחה בבוקר, עכ"ד [ובעז"ה אעלה מש"כ בכ"ז אי"ה בהמשך].

א) יש לעיין על עיקר ההנחה של הראשונים הנ"ל שיעקב אבינו קידש ע"י שמן המשחה, שהרי מה דאנו ילפינן (סנהדרין ט"ז ע"ב) דלדורות עבודתן מחנכתן ולא משיחתן, הוא משום שנאמר אצל משה "וימשחם ויקדש אותם", אותם במשיחה, ולא לדורות במשיחה. ואם כן אפשר ש"משיחה" נתמעט גם לפני משה, שרק אותם במשיחה.

ב) הדבר מבואר בספרי נשא פיסקא נג, שאין מושחין אלא ביום. וראה גור אריה יהודה (זמבא) סי' י"ט אות י', מ"ש בענין זה לגבי הדלקת נר בלילה הראשונה של חנוכה.